"כי אין רצוי לפניו יתעלה כי אם האמת, ואין מכעיסו כי אם השווא" (רבנו במורה ב, מז).
בקבצים אלה הנני מגיש לקוראים את כתב החרם שהִפנו רבני ירושלים כנגד מָרי יחיא קאפח זצ"ל בעקבות כפירתו ומלחמתו בהזיות המינות הפגאניות שבספר הזוהר, אך טרם שאעתיק את לשון הקונטרס ככתבו וכלשונו, אצרף את הפסקה האחרונה מסוף תשובתו של מָרי הישיש, אשר מסכמת היטב את רחשי ליבו: "ובה' בטחנו, כי אף אם יחשבו דוברי עָתָק האלה לבזותנו ולהשפילנו, אין בהם כוח לעשות אותנו שפלים ונבזים! כי ממקום קדוש נהלך, ה' אל אמת בפינו ובלבבנו ותרועת תורתנו הקדושה בנו" (הדגשים וסימן הקריאה במקור).
והנה עמוד השער של קונטרס החרם ככתבו וכלשונו (כל הדגשים במקור):
עמל ורעות רוח וחרמות ותשובתם
מאורעות ירושלים ת"ו ותימן (צנעא)
בשנת תרע"ה (1915)
***
תשובת הרב המפורסם לכל ערי התימן (צנעא) וכל אגפיה
הישיש יחיא בן שלמה קאפח הי"ו
משנת תרע"ד ליצירה ברכ"ה לִשְׁטַרֵי יום רביעי ח' באלול
[והנה לשון החרם:]
קול קורא מהיכל ה'
אנחנו החתומים מטה חכמי ורבני עיה"ק [=עיר הקודש] ירושלים ת"ו [=תבנה ותכונן], בשומענו את השערוריה אשר נעשתה בארץ תימן, כי יצאו אנשים בני בליעל לחפור בורות נשברים ועזבו מקור מים חיים וידיחו בני עירם ויכו בלב התמימים הנאמנים לד' ולתורתו הקדושה, ויפערו פיהם לדבר סרה על ספר הזוהר הקדוש להתנא האלקי הקדוש רשב"י זיע"א, ועל ספרי המקובלים זיע"א שנתפרסמו ונתקבלו בכל תפוצות ישראל, ועל ספרי השולחן ערוך הקדושים, אוי להם מעלבונה של תורה, הסירו המצנפת והרימו העטרה, עפרא לפומייהו.
שמענו ותרגז בטננו נפלו פנינו וכשלו ברכינו, נשכבה בבושתנו ותכסינו כלימתנו כי המכשלה והפרצה הזאת עלתה בימינו, ועמדנו מרעידים בלב בהול ונכנע מפחד ד' ומהדר גאונו לקנֹאת קנאת כבוד ספר הזוהר הקדוש וכבוד מחברו הרשב"י זיע"א. עמדנו על רגלינו בלב אחד בהקהל ובקיבוץ הרבנים, העליון ישמור אותם. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, ירושלים של מטה כנגד ירושלים של מעלה, ופתחנו ארון הקודש והחרמנו האנשים החטאים בנפשותם המדברים סרה על הזוהר הקדוש וכיוצא בזה, וכן חובה על כל ישראל בהגיע מכתב זה לארצותם למקומותם יעמדו כולם לפני ארון ה' להחרים החטאים האלה! וזהו נוסח החרם!
בגזירת עירין ובמימר קדישין אנו מחרימין ומנדין ומשמתין ומקללין ומאררין, על דעת המקום ועל דעת הקהל הקדוש, בספר התורה הזה, בשש מאות ושלוש עשרה מצוות הכתובות בו, בחרם שהחרים יהושע את יריחו ובקללה שקילל אלישע את הנערים ואת גיחזי נערו, ובשמתא דאנשי כנסת הגדולה, ובשמתא דשמתיה ברק למירוז, ובשמתא דשמתיה רב יהודה לההוא עבדא, ובכל האלות והקללות והחרמות והנידויין והשמתות שנעשו מימות משה רבנו ע"ה ועד עכשיו.
בשם אכתריאל י"ה ה' צבאות, בשם מיכאל השר הגדול, בשם מטטרון ששמו כשם רבו, בשם סנדלפון הקושר קשרים לרבו, בשם בן ארבעים ושתים אותיות, בשם שבקע משה את הים אהיה אשר אהיה, בסוד שם המפורש, בשם ד' אלקי ישראל יושב הכרובים, בשם הגלגלים והאופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת:
לכל איש או כנסיה וחבורת רשעים אשר ידברו סרה ויטילו פגם בקדושת ספר הזוהר הקדוש ומחברו הרשב"י זיע"א, ובכל ספרי המקובלים זיע"א, ועל ספרי השולחן ערוך, ארורים הם מפי השם הנכבד והנורא היוצא מפי כהן גדול ביום הכיפורים, ארורים הם בשמים ובארץ, ארורים הם מפי הגבורה, ארורים הם מפי אכתריאל י"ה ה' צבאות, ארורים הם מפי שר התורה, ארורים הם מפי האל הגדול הגבור והנורא, בעגלא תהא מפלתייהו, אל אלקי הרוחות השמידם והאבידם והכניעם והשחיתם והכריתם, מלאכי חבלה יפגעו בהם, ארורים הם בכל אשר יפנו, באסכרה תהיה מיתתם, יכם ה' בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחור ובחרב ובשידפון ובירקון ורדפום עד אבדם, ילבשו קללה כמדם.
לא יאבה ה' סלוח להם ורבצה בהם כל האלות הכתובות בספר התורה הזה, ומחה ד' את שמם מתחת השמים והבדילם ה' לרעה מכל שבטי ישראל הם וכל הנלווים אליהם בכל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה, אמן כן יהי רצון. וגם נודיע כי הם כעכו"ם לכל דבריהם, שחיטתם נבילה, יינם יין נסך, גיטם אינו גט, וכו' וכו'. עד אשר ישובו מדרכם הרעה ויאמינו בכל חלקי התורה הנגלה והנסתר יחדיו יהיו תמים, ושלי"ב [=ושומע לנו ישכון בטח] ושמ"ר [=ושאנן מפחד רעה] ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום!
כ"ד החתומים בשעריך ירושלים בש"א [=בשבת א'] לחודש שבט, שנת תרע"ד לפ"ק:
הצעיר משה הררי ס"ט; שלום הדאיה ס"ט; יום-טוב ידיד הלוי ס"ט; שאול קצין ס"ט; אברהם סאלים ס"ט; יעקב חר'ן לופיס ס"ט; שמואל פאדרו ס"ט; אהרן עילי הכהן ס"ט; חיים סעדיא ס"ט; אברהם ביג'אג'ו ס"ט; חיים שאול דוויך הכהן; הצב"י יעקב חיים ס"ט; בן-ציון מרדכי חזן ס"ט; נסים אברהם בוארון ס"ט; אברהם ענתבי סקא ס"ט; יהושוע שהרבאני ס"ט; אליאו עבוד ס"ט; אברהם ענתבי ס"ט; אברהם פילוסוף ס"ט; אהרן חיים פירירה ס"ט; יצחק בכמוהר"ש עבאדי ס"ט; יחזקאל עזרא הלוי ס"ט; נתנאל חבובא ס"ט; אליהו דוויך הכהן ס"ט; יצחק סויסה ס"ט;
נאם יצחק דוד גראסמאן; ישעי' אשר זעליק ברי"ץ מרגליות; נאום רפאל מרדכי יצחק בהר"י שפירא ז"ל; יודא יעקב קיפערשטאך; נאם שניאור זלמן בהר"ר יצחק דוד נ"י; אברהם שמואל העשיל; נאם שמעון הורוויץ נ"י; יוסף ראפמאן; חיים ליב אווערבאך; אברהם בנימין ב"ר גרשון; נאם אברהם פרענקל; ישראל בן רייזיל; נאם משה מרדכי חמדאן; חיים וואללעס; נאם מרדכי זאב בראגד; יעקב בהרב ר' עקיבא ז"ל; נאם מרדכי דוד; אברהם אלי' בהרב הגאון מוהר"ר יחיאל מיכל זצ"ל; נאם שלמה מנחם וויינטרויב; נאם דוד מרדכי מפראגע; צבי קופמן; נאם משה פרידמאן; ישראל ראבינאוויץ קאחאנאיוער; משה יצחק בהר"ד אלי צמר ז"ל מלכ"ש ליבעצקי; אהרן צבי ב"ר ליפמאן ז"ל; מאיר לעויי; נאם צבי הירש ווייספיש; אברהם דוב בערקמאן; נאם וועלביל בן הערשיל; נחום בערינהאלץ; נאם אלטער יצחק; מאיר אלי' זילבערמאן; נאם מנחם שמואל במהר"י; ירחמיאל יוסף בהרה"צ רא"ם זצ"ל;
נאם יעקב ליב גאלדשטיין; אברהם שלמה בהרה"צ ישעי' אהרן זצ"ל; נאם חיים יצחק הכהן; יוסף אדלער; מאיר בנימין לפיקא; אלטער גרשון אשר בענדעראוו; יוסף מאטע אווערבוך; מנחם מענדיל בוכוואלד; נאם נח כץ; משה מנחם זונענשיין; הק' אשר בן מו"ה ניימאן ז"ל; מאיר פונק; יהושע בנימין ווייסענשטערן; מרדכי בערשקאוויץ; ליב ספעקטאר; נטע צבי ווייס מגיד יליד ירושלם; משה חיים הכהן; שמואל ב"ר דוד נחמן מלובלין; נחמן יוסף בן ה"ר נחמן יוסף זצ"ל; חיים יהודא ליב אויערבאך; שמחה בונם ווערנער; שמעון צבי פוקוויץ; יצ' שמעון שפיטצער סג"ל; יצחק מאיר הלוי הורוויץ; דוד בריז'ל; משה ארי' ליב שפירא; שמואל וויטענשטערן; אלי' נחום פרוש; זלמן בר"ד נ"י; מאיר שלום ב"ר נתן הלוי; דובער פארמעט; נחום רווטמאן; בן ציון ספרדי; אברהם דוד יעקובזאהן;
אברהם אהרן מלאעזא; חיים מיכל בהראזלל"ה לעווי; יוסף קדוש; יעקב אליעזר ב"ר אברהם חיים ז"ל; בצלאל ברוך פרידמן; אהרן אלי' קיעניגסבערג; אברהם יוחנן יאדלער; חיים שלמה ראזינטהאל; משה יצחק חעשין; נימן ליב הכהן; שניאול זלמן זקש; שלמה גרשון סאס; שלום ליב פדידיט; יעקב ארי' טרעסטעטער; יעקב ליב קלעצקי; שלמה נתן בר"י ענגער; טובי ליב ווילנער; יצחק ב"ר סעדיא הלוי; צבי שפירא; משה בן יעקב; אהרן מייבער; צבי הרש בלוו"א; חיים דוד הורוויץ; פסח מוזעט; דוד בריולעווי; אהרן אברהם בן הרה"צ משה זלה"ה.
הסכמת הרבנים הגדולים בית-דין הצדק דקהילות-קודש ספרדים, אשכנזים, פרושים, חסידים, ומערבים הי"ו
[קללות הספרדים:] היות שראינו מכתבים שבאו מערי תימן על השערוריה שעושים על ספרי הזוהר הקדוש וספרי הקבלה לדבר סרה עליהם ועל מחברם, וגם על ספרי השו"ע, פלצות אחזתנו ורעד לבנו ונקרע לקרעים, משמוע דברים כאלה מאנשים אשר בשם ישראל מכנים עצמם, כי כן בכוח תורתנו הקדושה שתתעלה, הננו מחרימים ומשמתים אותם, ומפרישים אותם ומבדילים אותם מעדת ישראל, ורבצה בהם כל אלות התורה, ולא יאבה ה' סלוח להם עד אשר יחזרו בהם וישובו אל ה' ויאמינו בתורה בכל חלקיה – בנגלה ובנסתר, ושומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רעה.
היום י"ט בשבט התרע"ט, כ"ד בית-דין רבא דעדת הספרדים פה עיר הקדש ירושלם ת"ו.
חיים דוד סורנאגה ס"ט; נחמן ב"ר וידאל אנגיל ס"ט; שמעון אשריקי ס"ט.
[קללות האשכנזים:] גם הבית-דין צדק דפה קרתא קדישא ירושלם תבנה ותכונן החתומים מטה, מאשרים בזה דברי הרבנים הי"ו החתומים לעיל, ולמפורסמות אין צריך ראיה שכל ספרי המקובלים המפורסמים בכל תפוצות ישראל, ומכל שכן ספר הזוהר המקובל להתנא הקדוש הר' שמעון בן יוחאי זכותו יגן עלינו אמן, הוא מחלקי תורתנו הקדושה, וכל המסתפק ואינו מודה בהם ח"ו, אין לו חלק בתורה הקדושה, והוא מופרש ומובדל מעדת ישראל, וכל המאמין בהם יזכה לחיי עולם לרוב הצפון, כעתירת הבד"צ [=הבית-דין-צדק] הבע"ח [=הבא על החתום] למען כובד תורתנו הקדושה.
היום יום ה' ט' בשבט תרע"ד פעה"ק ירושלם תובב"א.
נאם משה נחום וואללענשטיין; נאום ארי' ליב בהרא"ד; ונאם צבי פסח פראנק.
[קללות הפרושים:] שמוע שמענו ותרגז בטנינו, רעדה ופלצות אחזתנו על השמועות הרעות אשר כל השומע יוריד כנחל דמעות, איך באו פריצים לחלל את מקדש ה', ובמדינת תימן שמה נהייתה הרעה, כי יצאו אנשים בני בליעל רעים וחטאים אשר זדון לבם השיאם להרים יד בקדושת תורתנו, לדבר סרה על ספר הזוהר הקדוש מאור עינינו, המקובל להתנא האלקי הקדוש רבי שמעון בן יוחאי זכותו יגן עלינו, ושאר ספרי הקבלה הקדושים שנתקבלו ונתפרסמו בכל תפוצות ישראל אשר כל דבריהם דברי אלקים חיים המה, אחד מחלקי התורה שמסיני נמסרות, וקדושים ככל כתבי הקודש אמרות ה' אמרות טהורות, וכל המפקפק בהם הוציא את עצמו מכלל ישראל, ואין לו חלק בתורתנו, אוי לדור שכך עלתה בימיו.
חוב קדוש מוטל על כל גדולי הדור, ואחריהם ינהרו כל בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם לעטות כמעיל קנאה, קנאת ה' צבאות תעשה זאת, לתבוע עלבון תורתנו, לגדע קרני רשעים שחיללוה ולגלות קלונם ברבים, כי המה מוחרמים מנודים מופרשים ומובדלים מעדת ישראל, יען כי דבר ה' ביזו, ואת תורתו מאסו. ארורים הם וארורים יהיו, המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד, בשם ה' נגילה ונשמחה בו ובתורתו הקדושה והטהורה, תורה שבכתב ושבעל-פה, הנגלה והנסתר יחדיו יהיו תמים לנו ולזרעינו וזרע זרעינו עד עולם, בקשר אמיץ וייחודא שלים. כן יהי רצון ויהי נועם ה' עלינו, ויזכנו בכלל ישראל לראות בישועתו אשר יעשה עמנו, עת רוח הטומאה יעביר מן הארץ, ומלאה הארץ דעה את ה' במהרה בימינו אמן.
כ"ד הבית-דין צדק דפה עיר הקודש ירושלם תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן, הכו"ח [=הכותבים וחותמים] לכבוד ה' ולתורתו הקדושה: נאם ליפמאן דוד במהר"י ז"ל; נאם מאיר איזראעל ד"צ פה עיה"ק; נאם בצלאל ישעי' בערינשטיין.
[קללות החסידים:] תמהנו מראות המכתבים שבאו מערי תימן, איך יצאו כת פריצים פוקרים המטילים פגם בקודשי שמים הוא ספר הזוהר הקדוש להתנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי זכותו יגן עלינו אמן, ושאר ספרי המקובלים זכותם יגנו עלינו אמן וכו', עפרא לפומייהו, תסמר שערת בשרינו משמוע דברים כאלה. כי כן אנחנו מחרימים ומשמתים אותם ומפרישים אותם מעדת ישראל, הם וכל הנלווים אליהם, ארורים הם וארורים יהיו, חטאם ישאו ערירים ימותו, לא יאבה ה' סלוח להם עד אשר ישובו אל ד' להאמין בכל חלקי התורה הנסתרות והנגלות ככל ישראל הקדושים ושלי"ב [=ושומע לנו ישכון בטח] ושמ"ר [=ושאנן מפחד רעה]. כה דברי בית דין הצדק דק"ק המערבים בירושלים ת"ו, בש"א לחודש שבט תרע"ד לפ"ק. הצעיר נחמן בטיטו בס"ט רב לעדת המערבים; הצב"י אליהו י' לעג'ימי ס"ט; הצעיר אברהם מרסייאנו ס"ט.
[קללות המערבים:] ספדי תורה והלילי שאי על שפיים קינה, הורידי כנחל דמעה, על הפרץ הגדול כי קמו פריצים מבני עמנו במדינות תימן אשר פרקו עול שמים ועול תורה, השליכו שיקוצים ויחללו שמך וידברו סרה כפרה סוררה על חלק גדול וקדוש מתורה הקדושה, על ספר הזוהר הקדוש המקובל אצל כל ישראל להתנא רבי שמעון בן יוחאי זכותו יגן עלינו אמן.
וגם על יתר ספרי הקבלה הקדושים ורבנו האר"י זצוק"ל וחבריו, ויחפאו עליהם דברים אשר כל שומעם תצִלנה שתי אזניו, והפכו דבר אלהים חיים למינות ואפיקורסות. אוי להם על שברם, נוח להם שנהפכה שלייתם על פניהם, והאנשים החטאים האלה עודם במרדם ובמעלם, ועל-כן החובה מוטלת על כל איש מישראל אשר יראת ה' נגע בליבו להבדילם מקהל הגולה, כי האנשים האלה יצאו מכלל ישראל ואין להם חלק ונחלה באלקי ישראל, יאכלו בדי עורם, ושמם יהיה לאלה ולקללה בקרב הארץ, וכבר כל רבני עיה"ק ירושלם, ובראשם מעלת כבוד הרה"ג בדה"צ ספרדים ואשכנזים לבשו קנאת ד' צבאות ותוה"ק והחרימו, ונידו והפרישו, והבדילו את הרשעים הללו מכלל עדת ישראל.
וגם ידי תכון עם כל הרבנים הי"ו, ובכן בשם ה', ובשם תורתנו הקדושה, הנני מבטא בפירוש כי בני בליעל אלה אשר עשו המזימתה. הרי הם מוחרמים ומנודים ומופרשים מקהל עדת ה', ארורים המה, וארורים יהיו כל ימיהם, מרעה אל רעה יצאו, המק בשרם, ועיניהם תימקנה בחוריהן המה יכרעו ויפולו, עד אשר ישובו אל ה' ויאמינו בתורה בכל חלקיה ויתקנו מה שקלקלו, ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב את לשונו, ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ ומלאה הארץ דעה את ה'. ואנחנו בשם ה' נעשה ונצליח, נגילה ונשמחה בו ובתורתו הקדושה תורה-שבכתב ותורה-שבעל-פה, הנגלה והנסתר לנו ולזרעינו וזרע זרעינו עד עולם, ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וגומר, ויחד כולנו נזכה לאור באור ה' בבניין ציון ונווה אפיריון, כעתירת החותם ברתת וזיע לכבוד ה' ותורתו הקדושה, פה עיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן, בש"א לחודש שבט התרע"ד ליצירה בא ס"ט פתחתי שקי ותאזרני שמחה לפ"ק.
ע"ח [=על החתום] משה פרנקו חכם באשי בירושלים ואגפיה.
עד כאן לשון החרמות, בחלק השני של קובץ זה נביא את תשובת מָרי יחיא קאפח זצ"ל.
"אֲשֶׁר חָטְאוּ וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם" (מ"א טז, יג).
"וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם [...] וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ לְהַכְעִיסוֹ" (מ"ב יז, טו–יז).