על השמש והירח תפקידם ופעלם

עודכן ב: 10 דצמ 2018


הקשר בין התורה למדעי-הטבע מעניין מאד, אפשר ללמוד על השם מהטבע ועל הטבע מהשם. חוקי מדעי הטבע קבועים וישרים, הטבע מגיב במידה כנגד מידה ליחס הבריות אליו ופועל כדי לחזור לאיזונו – כך גם הקדוש-ברוך-הוא, מידותיו ישרות ונצחיות, הוא מגיב במידה כנגד מידה ליחסינו אליו ואל בריותיו, ורוצה את השלום. מדען מאמין יכול ללמוד ממידות השם והתורה איך לחקור את הטבע, ולפסול דעות והשערות לא נכונות במדע, מתוך הכרתו את האמת במדעי-האלהות.

לוח השנה הנוצרי והמוסלמי

בספר בראשית נאמר (א, יד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים". סיבוב אחד של כדור-הארץ סביב השמש אורך כ-365 יום, ונקרא שנה מלשון שינון, שהרי כדור-הארץ חוזר לאותו מקום שבו החל את סיבובו. סיבוב מלא של כדור-הארץ סביב השמש נקרא שנת-השמש. סיבוב הירח סביב כדור-הארץ אורך בערך עשרים-ותשעה ימים, ונקרא "חודש" מלשון חידוש הופעתו של הירח בשמים. פרק הזמן של שנים-עשר החודשים נקרא שנת-הירח.

שנת-השמש ארוכה בערך באחד-עשר יום משנת-הירח, וכדי למלא את הפער ולשמור על קביעות מספר הימים בשנה, שהוא בדרך-כלל 365. לוח השנה הגרגוריאני, הוא לוח השנה האזרחי, מוסיף יום אחד לשנה בחודש פברואר כל כמה שנים, כך שבאותן השנים מספר הימים בשנה הוא 366.

כידוע, לא ניתן לחלק 365 ימים לשנים-עשר חודשים שווים במספר הימים, ולכן באחד-עשר חודשים בשנה יש שלושים או שלושים-ואחד ימים, ובחודש פברואר יש עשרים-ושמונה ימים בשנה רגילה, ועשרים-ותשעה ימים בשנה מעוברת.

שנה מעוברת בלוח האזרחי חלה בשנים שמספרן בספירה הנוצרית מתחלק לארבע, אבל לא בשנים שמתחלקות למאה, אלא-אם-כן הן מתחלקות לארבע-מאות. הלוח האזרחי נקרא לוח-שמשי כי הוא מבוסס על סיבוב כדור-הארץ סביב השמש.

לעומתו, לוח השנה המוסלמי הנפוץ ברוב עולם האסלאם, נקרא לוח-ירחי כי הוא מבוסס על סיבוב הירח סביב כדור-הארץ. בשנת הלוח-הירחי יש שנים-עשר חודשים ו- 354–355 ימים. לוח זה אינו שואף לאיזון עם שנת-השמש. אין בו שנים מעוברות, ואין קשר בין החודשים לעונות השנה. מסיבה זו, חגים כמו הרמאדן חלים כל שנה בזמן אחר בלוח-השנה האזרחי. ברם, הלוח המוסלמי הפרסי והאפגני הוא לוח-שמשי שיותר מדויק מהלוח האזרחי.

לוח השנה העברי

לוח השנה העברי הוא שילוב של לוח השמש ולוח הירח. יש בשנתו שנים-עשר חודשים ירחיים, והם והחגים שבהם, קבועים לאותן עונות מדי שנה. לכן פסח יחול תמיד באביב, וראש-השנה, כפורים וסוכות יחולו תמיד בסתיו, וכן הלאה. כדי למלא את הפער בין שנת-הירח לשנת-השמש מוסיפים בתום חודש אדר חודש נוסף לשנים-עשר החודשים, הוא חודש אדר ב כידוע. שבע פעמים במהלך תשע-עשרה שנה נוסף חודש אדר ב לחודשי השנה, כך שבכל שנתיים-שלוש יש בלוח השנה העברי שנה מעוברת.

הלוח העברי מבטא את הדגש שנותנת היהדות על שילוב האדם עם הטבע וקידוש זמנים מסוימים במהלכו. שנים, חודשים וימים מסוימים מקבלים יחס מיוחד: שנת-היובל היא שנת החמישים לאחר שבעה מחזורים של שבע שנות שמיטה, ונקראת "דרור" מכמה סיבות. למשל, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, לכן ימי ניסן הם ימי שמחה לקראת מתן-תורה וציפיה מיוחדת לגאולה. ישנם גם ימים שנתקדשו, כל יום שביעי הוא קדוש, ולכל ימות החגים והמועדים יש קדושה מסוימת.

יום אחד הוא סיבוב אחד של כדור-הארץ סביב צירו ואורך כעשרים-וארבע שעות. ממבטינו עלי אדמות, נראה כאילו כל בוקר השמש עולה מחדש במזרח ושוקעת במערב. בדת משה היום מתחיל מהלילה כידוע, ולכן מתפללים ומכניסים כל חג בערב שלפניו. חישוב יום ראש-החודש לפי זיהוי התחדשות הירח היה מאורע גדול בעם-ישראל ובבית-המקדש, ולפי יום ראש-החודש קבעו את החגים שאחריו ואת לוח-השנה.

להכיר את מי שאמר והיה העולם

יחס התורה לטבע ולתפקידנו בתוכו מלמד אותנו, שהשם ברא אותו כדי להֵטיב לנו, כדי שנתפעל ממנו וכדי שנתכנן את חיינו סביבו, בדרך זו נתרומם לידיעת ואהבת מי שאמר והיה העולם.

כמה מהגילויים הגדולים והמפורסמים במדעי-הטבע במאה הקודמת היו של אלברט איינשטיין. הוא אמר שככל שהוא מעמיק ומגלה יותר מנפלאות המדע – הוא מאמין יותר באלהים. מנוסחתו E=MC2 אנחנו לומדים, שכל ההבדל בין חשמל לדבר מוצק הוא מהירות התנועה. אפשר להחיש חומר מוצק למצב חשמלי ואפשר להאט חשמל עד למצב מוצק.

גם מגילוים מדעיים אחרים עולה, שמה שנראה לנו כדבר גשמי הוא רק צורה חיצונית כתוצאה מתנועות וסיבובים מהירים של חלקיקים חשמליים קטנים ביותר, המייצבים ומאפיינים את אותה צורת חומר. למעשה, כל היקום הוא בעצם חשמל שנע בצורות ותדרים שונים.

אחד המקורות הגדולים של חשמל שאנחנו מכירים הוא השמש. היא מפיקה חשמל בתדרים בלתי-נראים כמו חום, וגם חשמל בתדרים הנראים לנו כמו קרני-האור. במהלך היום קרני-החשמל מן השמש מגיעות לארץ, אך ישנן גם קרני-חשמל שמגיעות לארץ ביום ובלילה ממקורות אחרים בחלל החיצון.

גם בכדור-הארץ יש חשמל שמגיע ממקורות שונים, כמו סיבוב כדור-הארץ, תופעות טבע, שינויי מזג האוויר והַמצאות בני האדם המשוכללות בדורות האחרונים. כל הסוגים השונים הללו של חשמל יוצרים קשרי גומלין בין הנבראים השונים בבריאה, וכל פעולת גומלין משפיעה במידה מסוימת על הבריאה, ועל החשמל או תנועתו. קרני-השמש מאפשרות לצמחים לצמוח ולפרוח בתהליך שנקרא "פוטו-סינתזה", השמש מאיר את העולם ומאפשר לנו ליהנות ממנו, אור השמש חוזר מהירח ומאיר לנו את הלילה, ועוד ועוד.

גילויי המדע מלמדים, כי האור יוצר אינסוף של פעולות גומלין עם הטבע, אנו קולטים את אותן הפעולות במאור עינינו, וחווים את אותן פעולות הגומלין ברצף הזמן שממשיך להתקדם. זאת אומרת, מה שאנחנו מכנים "זמן", הוא למעשה התחושה שנוצרת בנו בשל רציפותן של פעולות הגומלין, והקשרים שבין אור השמש לחומרים שבטבע. למיטב זכרוני, אחד הפירושים של הרמב״ן על מעשה-בראשית הוא שהזמן נברא עם בריאת-העולם, וההסבר המדעי לפירושו הוא, שללא חומר אין זמן.

לבוראנו אין גוף או דמות הגוף והוא למעלה מהזמן. כל עוד נפש קשורה בגוף היא אינה מסוגלת להבין את עצמו ואמתתו של ה' יתעלה, כמו שביקש משה רבנו ונענה בשלילה "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג, כ), כי השם למעלה מכל החושים והגשמיות.

ממבטה של התורה תפקידם של המאורות הוא קביעת הזמן ביקום, כלומר תפקידם של מקורות האור הוא יצירת פעולות גומלין עם כלל הנבראים בטבע: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים".

תודה למדען ביו-טיוב שפרסם את הרעיונות המדעיים לעיל.

https://www.youtube.com/watch?v=pRUISeaWfYE


#ידיעתהשם #מדעים

18 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!