נביא שהבטחותיו התקיימו – האם להאמין לו?

עודכן: 19 בפבר׳ 2021

בפרק העשירי מהלכות יסודי התורה, רבנו הרמב"ם פורשׂ לפנינו את היסוד החשוב ביותר בכל ענייני הנבואה, והוא: שדברי הנביא לא ייפול מהם ואפילו הדבר הקטן ביותר, אלא כולם יתקיימו בשלמותם. וכבר אמרנו במאמרים הקודמים שעסקו בנבואה, שזהו היסוד החשוב ביותר אשר באמצעותו ניתן לזהות בקלות את נביאי השקר. במאמר הבא נציג את הלכות הרמב"ם בעניין זה ב"משנה תורה" המבארות והמפרטות את היסוד החשוב הזה.


ביסוד זה עוסק רבנו בהרחבה גם בהקדמתו לפירוש המשנה, וכבר הבאנו את דבריו שם במאמר: "איך ניתן להבחין בין נביאי אמת לנביאי שקר?". ברם, בשל חשיבות הדברים נחזור על דבריו ב"פירוש המשנה" כהקדמה ללימוד היסוד הזה מתוך "משנה תורה".


א. סוד זיהוי נביאי האמת


רבנו בפירוש המשנה מתאר את שלבי האמונה בנביאי האמת, ומתוך דבריו עולה סוד זיהוי נביאי האמת, וכֹה דברי רבנו בהקדמתו לסדר זרעים (עמ' ה):


"כשיטען אדם שנתנבא והיה ראוי לה, כלומר שיהיה מבעלי החכמה והדת, פָּרוּשׁ [מעולם התאוות], משׂכיל, כליל המידות הטובות, [...] נֹאמר לו הבטיחֵנו הבטחות [...] אם נתקיימו כל הבטחותיו – ידענו אמיתת נבואתו, ואם כִּזֵּב במשהו מדבריו אפילו בקטנים שבהם אז נדע שהוא שִׁקֵּר [...] וגם אם נתקיימו דבריו בהבטחה או שתיים לא תתאמת בזה נבואתו בהחלט, אבל תהיה נבואתו אצלנו תלויה [=בסימן שאלה] עד שתמשך אמיתת כל אשר ידבר בשם ה' פעם אחר פעם".


כלומר, עלינו לבחון את אישיותו והבטחותיו, האם הוא ראוי לנבואה והאם הבטחותיו אכן מתממשות. אולם, לעתים קרובות אנו רואים שדברי מגידי העתידות אכן מתגשמים! וכמו שאומר רבנו שם: "המנחשים והחוזים בכוכבים ובעלי הכוחות הנפשיים [=ספיריטיזם] כולם היו יכולים לטעון שהם נביאים, שהרי אנו רואים אותם בתמידות מגידים עתידות?" – כיצד אפוא נדע מיהו נביא אמת? הנה תשובת רבנו שם:


"המנחשים והחוזים בכוכבים והמכשפים וכל אנשי אותו הסוג מגידים עתידות [=כל אלה שטוענים שיש להם כוחות על-טבעיים, כולל הרי"ש-בי"תים השונים והמשונים למיניהם], אבל מקצתם מתקיימים ומקצתם מְכַזְּבִים [...]. ואולם, יתרונם זה על זה ששִקרי האחד פחותים משִקרי זולתו, אבל שיצדק בכל הפרטים הרי זה מוכחש [=בלתי אפשרי] [...]. אלא [...] יֹאמר שהשנה תהיה בצורת [...] [ובפועל] יהיו גשמיה מועטין. או שיֹאמר שמחר ירד גשם, [ובפועל] ירד למחרתו, [...] ואין כן הבטחות הנביא, אלא יצדקו עד סופם, ולא ייפול מהם דבר לא קטן ולא גדול לעולמי עד, בכל מה שמודיעים בשם ה'. ולכן, אם נפל משהו מדבריו ידענו ששקר דיבר".


"דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר ה' אַרְצָה" (מ"ב י, י) – זהו היסוד החשוב שאנו למדים כאן, אם עמד אדם לפנינו, וטען שה' שלחוֹ ואמר לנו מה שעתיד להתרחש, עלינו לבחון את דבריו: אם לא ייפול מדבריו מאומה, עלינו להמתין ולבחון שניה ושלישית את הבטחותיו, רק אם לא נפל דבר מדבריו פעם אחר פעם אז תתאמת נבואתו, ונכון יהיה להאמין בו ובנבואתו. ברם, אם נפל מדבריו פרט קל מן הקלים, נדע בוודאות שנביא שקר לפנינו ולא נשמע אליו ונתרחק ממנו וממשכנותיו.


ואם עלתה בדעתכם השאלה: מה דינו של אותו נביא שקר? על כך משיב רבנו שם (עמ' ו):


"אבל אם הבטיח שטובות תבואנה בזמן מסוים כגון שיאמר 'ששלום יהיה בשנה זו' [=כמו שקנייבסקי אמר שיבוא משיח, שהיא תקופת שלום לעם-ישראל] והייתה מלחמה, או שיאמר 'שהשנה תהיה גשומה וברוכה' והיה רעב ובצור