top of page

מוסא איסרלֵץ מורד בה' יתעלה

מוסא איסרלֵץ המתועב בשולחן הקראי (סימן תרצו), אומר כך:


"מה שנהגו ללבוש פרצופים [=מסכות] בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר – אין איסור בדבר, מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא [...] ויש אומרים דאסור [=ועל הקב"ה הוא אומר יש אומרים?] אבל המנהג כסברא הראשונה [כלומר הוא מכיר ומורד]".


וכאמור דבריו המתועבים הם היפך דברי ה' יתעלה בתורה! שהרי בתורה נאמר: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת יְיָ אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה" (דב' כב, ה).


וכֹה דברי רבנו בעניין זה במורה (ג, לז):


"וכבר ביארנו בחיבורנו הגדול כי גילוח פאת ראש ופאת זקן נאסר בגלל היותו עֲדִי כומרי עבודה-זרה [...] תמצא את זה מפורש בספריהם. והוא גם הטעם באומרוֹ: 'לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה', תמצאהו בספר 'טומטום': מצוה שילבש האיש בגד אשה צבוע בשעה שעומד לכוכב נוגה, ותלבש האשה שריון וכלי נשק בעת שעומדת למאדים. ויש בזה עוד לדעתי טעם אחר, והוא שהפעולה הזו מעוררת לתאוות וגורמת למיני שחיתות".


וכך מוסיף ומסביר רבנו את עניין עוררות השחיתות בספר המצוות (לאווין מ):


"ודע, שהמעשה הזה, כלומר שהנשים עודות עדיי הגברים או הגברים עדיי הנשים יש שהוא נעשה לעורר את הטבעים לשחיתות [מינית], כפי שהדבר מפורסם אצל העמים [הסכלים והנבערים], ויש שנעשה למיני עבודת עבודה-זרה, כפי שהוא מפורש בספרים המיוחדים לכך. ופעמים רבות שמתנים בעשיית מקצת הקמיעות ואומרים: שאם היה המתעסק בכך [=בהכנת הקמיע או הסגולה] איש: שילבש בגדי נשים ויתקשט בזהב ומרגליות וכיוצא בהם, ואם הייתה אשה: שתלבש שריון ותחגור כלי זין. וזה מפורסם מאד אצל בעלי העניין הזה".


ומה דינו של מוסא הלֵץ אשר השחית את התורה-שבכתב והתורה-שבעל-פה? ובכן, ראו נא את דברי רבנו ביסוד התשיעי משלושה-עשר יסודות דתנו:


"והיסוד התשיעי, הביטול. והוא שזו תורת משה לא תבטל, ולא תבוא תורה מאת ה' זולתה, ולא יתוסף בה ולא יגָּרע ממנה לא בכתוב ולא בַּפֵּירוש [=בתורה-שבעל-פה], אמר: 'לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ' [דב' יג, א]. וכבר ביארנו מה שצריך לבאר ביסוד זה בהקדמת החיבור הזה [...] וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשׂנוא אותו ולהשמידו, ועליו הוא אומר: 'הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט' [תה' קלט, כא]".


כל-שכן המשחיתים והמחריבים את יסודות הדת, ומתעים את עמֵּנו אחר השקפות מינות.


וכך כתב לי חבר במייל בעניין זה בפרט, ובעניין השקר האורתודוקסי בכלל:


רבים כבר הצביעו על-כך שכל מנהגי התחפושות יסודם בחוקות הגויים עובדי האלילים. אך לצערנו קמו להם עדת שוטים וכסילים בארצות אדום שנתדמו להם ליהודים, ופרצו פרצות בעם-ישראל הקדוש והטהור. אולם, עיון קל בדבריהם מעלה, שכל מי שעיניו בראשו והוא חפץ באמת בלבב שלם, חייב להתרחק מהם, לדחות את דבריהם ומעשיהם בשאט נפש, ולחפש לו מקור מים חיים לרוות בו את צימאונו – כי בורם של אלה ריק ממים ומלא בנחשים ועקרבים. ואין ספק שה' יהיה בעזר מבקש האמת, והוא ינחה אותו אל האמת המונחת בקרן זווית, אשר מחכה לאותם המעטים שידרשו אותה וירימו אותה על נס. וכבר הכין לנו רבנו הרמב"ם את הדרך בכתביו הנאמנים, וכל שעלינו לעשות הוא לפתוח את לבנו, וללכת בדרך האמת.


עלינו להסיר את המסך החוצץ בינינו לבין בורא-עולם, שנוצר על ידי השקרים שראשי העם מלעיטים בהם את עמֵּנו. לכל אדם יש יכולת לבחור בין הליכה בחושך אחרי ההבל, לבין שיבה לה'-אלהים-אמת; בין התבוססות באורחות עקלקלות, לבין לימוד השכלה ודעת; בין כניעה למערכות שמשעבדות את התודעה ומטמטמות את המחשבה, לבין פקיחת עיני הדעת וחיזוק אדני השכל; בין דעות קדומות פגאניות, לבין מחשבה עצמאית ומדעית איתנה ובריאה.


אותן מערכות שקר זוממות לטמטם ולשעבד את מחשבתנו, כוחנו ומרצנו לתועלתן, גם אם משמעות הדבר הוא שקיעה בדרכי חתחתים ומהמורים, ונפילה שוב-ושוב בבורות המינות והסכלות, וכמו שנאמר במשלי: "דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ", ולעומתם, על הצדיקים נאמר שם: "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם" (מש' ד, יח–יט).


האם עמֵּנו יבחר באור האמת? או שמא יבחר להמשיך ולשגות בהבל המטמטם והמעוור?


"כֹּה אָמַר יְיָ עִמְדוּ עַל דְּרָכִים וּרְאוּ וְשַׁאֲלוּ לִנְתִבוֹת עוֹלָם: אֵי זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב וּלְכוּ בָהּ וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם" (יר' ו, טז); "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְיָ וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (שו' ה, לא).

מוסא איסרלֵץ מורד בה' יתעלה
.pdf
הורידו את PDF • 132KB

95 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page