"וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" – חלק ב

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב במרכז מערכת השמש, כדור הארץ וגופים נוספים (הכוללים כוכבי-לכת, כוכבי-לכת ננסיים, כוכבי-לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק בין-כוכבי) חגים סביב השמש במסלול קבוע עקב כוח המשיכה שלה.


מסה היא כמות החומר בגוף מסוים, בלשון העממית משקל. מסת השמש היא 99.86% מכלל המסה הידועה של מערכת השמש, והשפעתה על הגופים השונים בה רבה מאוד. כוח הכבידה הרב של השמש מושך חומר פנימה, ואילו רוח השמש שנפלטת כתוצאה מהפעילות התרמו־גרעינית (=תהליך ההיתוך הגרעיני שמתרחש בליבת השמש) דוחפת את אותם הגופים החוצה.


הגופים הגדולים במערכת השמש (כוכבי הלכת) מצויים במסלולֵי סיבוב סביב השמש, כאשר כוח הכבידה של השמש הוא הכוח המחזיק אותם במסלול, ומונע מהם לברוח לחלל הרחוק. מסלולי הגופים נקבעים על ידי האינטראקציה הכבידתית בין כל הגופים במערכת השמש, אם כי השמש עצמה היא הגורם הדומיננטי, המסלולים של כוכבי הלכת סביב השמש הם מסלולים אליפטיים.


האנרגיה של קרינת השמש תומכת בכל החיים בכדור-הארץ, ומניעה את האקלים ומזג האוויר הגלובלי.

התפרצות סולארית, התמונה מאת: NASA Goddard Space Flight Center - Flickr: Magnificent CME Erupts on the Sun. רישיון: CC BY 2.0.

ליבת השמש


אזור זה מהווה את מקור האנרגיה של השמש שכן שם מתקיים היתוך גרעיני. התהליכים המתרחשים בליבת השמש מהווים את המקור לאנרגיית האור והחום המאפשרות את קיום החיים בכדור-הארץ. מקור האנרגיה הוא בתהליכי היתוך גרעיני בו ארבעה אטומי מימן עוברים היתוך לאטום אחד של הליום. מסתו של אטום הליום קטנה במעט מזו של ארבעת אטומי המימן. השמש ממירה מדי שנייה כ-685 מיליון טון מימן להליום, ומאבדת בתהליך מסה של כארבעה מיליון טונות ההופכים לאנרגיה ונייטרונים [=חלקיקים יסודיים, שאינם מורכבים מחלקיקים אחרים, חלקיק האטום מורכב לדוגמה גם מנייטרונים]. לפי הערכות עדכניות, במהלך חייה של השמש עד עתה, הומרה מסה הגדולה פי עשרה מזו של כדור-הארץ לאנרגיה.


מידע כללי


הטמפרטורה על פני השמש היא כ־5,512 מעלות צלזיוס, ואילו במרכזה היא מגיעה לכ-15.7 מיליון מעלות. החום הרב השורר במרכז השמש מאפשר קיום תהליכים תרמו־גרעיניים, ובפרט היתוך גרעיני, שהם מקור האנרגיה של השמש. קוטר השמש הוא 1,392,000 קילומטר (לשם השוואה קוטר כדור הארץ הוא 12,742 קילומטר בלבד), ונפחה גדול פי יותר ממיליון מנפח כדור הארץ, והיא עשויה בעיקר ממימן – 74%, והליום – 24%. היא מכילה גם חמצן, פחמן, חנקן, ניאון, ברזל, צורן, מגנזיום, גופרית ויסודות אחרים בשיעורים קטנים יחסית.


השמש סובבת סביב צירה אך היא אינה גוף קשיח, וזאת ניתן לראות בכתמי השמש, שהם תוצאה של פעילות מגנטית חזקה על פני השמש. צבעם כהה יותר מפני השמש בגלל הטמפרטורה הנמוכה שלהם יחסית לפני השמש.


גילה המוערך של השמש הוא 4.567 מיליארד שנים. היא נעה במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ־26 אלף עד 28 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה, ומשלימה סיבוב בכ-226 מיליון שנים. שנת אור היא מידת המרחק שבו עובר האור במשך שנה, ובמלים אחרות, שנת אור היא מרחק של 9,460,730,472,581 קילומטר.


כאשר מסתכלים על השמש רואים אותה במצבה כפי שהיה לפני כ-8 דקות לערך. הסיבה לכך היא המרחק הגדול שבין כדור-הארץ לשמש (כ-150,000,000 ק"מ), והעובדה שהאור נע במהירות סופית (כלומר במהירות ניתנת למדידה, שאיננה אינסופית).


מהירות האור ומהירות הקול


מהירות האור היא כ-300,000 קילומטרים לשנייה, שהם כ-1,080,000,000 קמ"ש. לעומת מהירות האור מהירות גלי הקול היא אפסית. בדרך כלל, משתמשים במונח "מהירות הקול" כשמתכוונים למהירות גלי הקול באוויר, שהיא 343 מטר לשנייה או 1,235 קמ"ש, בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס באוויר יבש. במים לדוגמה, מהירות הקול גבוהה פי 4.3 ממהירותה באוויר.



0 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!