אור הרמב"ם

התווכחתי עם אחד ממתנגדי הגיוס

ובין היתר הבאתי לו דברים מהאתר כאן

ופתאום הוא שלף לי גירסא של הרב קאפח מספר המצוות שלא הכרתיה

כי בדפוסים היא לא מופיעה

שיענו אין היום מלחמת מצווה וא"א להתגייס

מה עונים על גירסא מוזרה זו

שלום לכולם,

במסגרת פעילותי ברשתות החברתיות תקפתי מישהו שגונן על ינוקקא, ואז הוא ענה לי כך:

הרב הינוקא צדיק ראש הצדיקים!

והשם בצער גדול מזה שאתה מדברים עליו יאפס!! בוא אני יתן לך משל על עצמך.

משל למה הדבר דומה? היה אדם שהיה מקורב למלך והיה חביב עליו מאוד. המלך אהב אותו, העריך אותו ושמח בו, עד שהיה מחשיב אותו ממש כאחד מבני ביתו. בכל פעם שהיה לפני המלך, היה המלך משבח אותו, מהלל אותו ומראה לו את אהבתו. יום אחד הגיע אדם מן העיירה, וכשראה את אותו אדם התחיל לבזות אותו ולהשפיל אותו בפני המלך. איך אתם חושבים שהמלך ירגיש? בוודאי ובוודאי שזה יכאיב לו, שהרי אותו אדם שהגיע מן העיירה מבזה אדם שהמלך אוהב, מעריך וחפץ ביקרו. וזה בדיוק ההבדל ביניכם: אתה אותו אדם מן העיירה, והוא הצדיק שנמצא בחצר המלך. אתה מסתכל עליו ורואה אדם שאפשר לבזות, אבל המלך מסתכל עליו ורואה אדם יקר, אהוב וחביב לפניו.…

האם יש לך משנה סדורה בדעת הרמב"ם בזה

כי

כב' כו-כט "(כו) אין גודלין את שער הראש ואין פוקסין אותו מפני שנראה כבונה ואין מחזירין מנורה של חליות ולא כסא המפוצל ולא שולחן המפוצל וכיוצא בהן מפני שנראה כבונה ואם החזיר פטור שאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ואם היה רפוי מותר להחזירו ואין מתקנין חליות של שדרה של קטן זו בצד זו מפני שנראה כבונה,

ביו"ט ד יג "כלים שהן מפוצלין כגון מנורה של חליות וכסא ושלחן שהן חתיכות חתיכות מעמידין אותן ביום טוב והוא שלא יתקע לפי שאין בנין בכלים אבנים של בית הכסא מותר לצדדן ביום טוב בנין עראי הוא ומשום כבודו לא גזרו".

גם בכג ב' "שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי".

היינו הרמב"ם מתייחס למה אין בעיה מבחינת המוקצה של גיזי הצמר, כי הוא לא נוגע בהם.

אבל מה עם מוקצה של המכסה עצמו, שנהיה בסיס לדבר האסור.

כי הרי איירי בגיזי צמר המוקצים אי בגלל שלא יחדן להטמנה אי בגלל שהם של הפתק כמבואר בשבת מט:.

תודה