אור הרמב"ם

שלום עליכם, בהקדמה למשנה תורה:

(ה) וּזְקֵנִים רַבִּים קִבְּלוּ מִיְּהוֹשׁוּעַ, וְקִבַּל עֵלִי מִן הַזְּקֵנִים וּמִפִּינְחָס; וּשְׁמוּאֵל קִבַּל מֵעֵלִי וּבֵית דִּינוֹ, וְדָוִיד קִבַּל מִשְּׁמוּאֵל וּבֵית דִּינוֹ. וַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי, מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם הָיָה וְלֵוִי הָיָה, וְשָׁמַע מִמֹּשֶׁה, וְהָיָה קָטָן בִּימֵי מֹשֶׁה; וְהוּא קִבַּל מִדָּוִיד וּבֵית דִּינוֹ.

(ו) אֵלִיָּהוּ קִבַּל מֵאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבֵית דִּינוֹ...

להבנתי, בהזכירו את אחיה השילוני, רבנו מתייחס כאן לברייתא המובאת בבבלי, ב"ב קכא: אודות שבעה שקפלו את העולם. אך נראה שרבנו משנה קצת מלשון הברייתא (משה במקום עמרם, 'והיה קטן') וכן נראה שרבנו מתייחס למאמר כפשוטו ובכך יוצא שחשבון השנים של אחיה השילוני, אשר מסר נבואה לירבעם בן נבט בימי בית ראשון, הינו מעל 300 שנים. אודה להסבר

שלום וברכה, ושבוע טוב.

רציתי לשאול שאלה קצרה:

כיצד רבינו התנגד נחרצות במורה(חלק א, פרק סא) לענייני הקמיעות, וכל הטיפשים, ואיוולים שעשו כן.

ומצד שני רבותינו בתלמוד מדברים על ״קמיע מומחה״ שמותר לצאת איתו בשבת, וכך גם רבינו פוסק זאת להלכה.

האם מדובר באותם סוגי ״קמיעים״, האם רבינו סותר את עצמו, והאם בכלל המונח ״קמיע״ בלשון רבותינו מורה על דבר אחר?

אשמח לתשובה.

שלום ושבוע טוב

אני עד עכשיו חשבתי שלפי רבנו לא מברכים על טבילת כלים

אבל ראיתי שהרב חן שאולוב כותב את זה… יש ממש בדבריו?

שלום רב, לאחר קריאת המאמר בנושא מכירת חמץ, וגם חקר הנושא לפי רבינו וחז״ל התברר לי בראיות ברורות ומופתיות שמכירת חמץ הנהוגה ברבנות בימינו הינה שיטה מסחרית אשר סותרת את ההלכה לכתחילה ובדיעבד. ברם, השאלה הנשאלת היא, מה לעשות עם חנויות שמשתמשות באותה מכירה, האם ניתן לקנות מהם אחרי הפסח או שמא יש חשש חמץ שעבר עליו הפסח?