top of page

אור הרמב"ם

ציבורי·139 חברים

שושלת הקבלה

שלום עליכם, בהקדמה למשנה תורה:

(ה) וּזְקֵנִים רַבִּים קִבְּלוּ מִיְּהוֹשׁוּעַ, וְקִבַּל עֵלִי מִן הַזְּקֵנִים וּמִפִּינְחָס; וּשְׁמוּאֵל קִבַּל מֵעֵלִי וּבֵית דִּינוֹ, וְדָוִיד קִבַּל מִשְּׁמוּאֵל וּבֵית דִּינוֹ. וַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי, מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם הָיָה וְלֵוִי הָיָה, וְשָׁמַע מִמֹּשֶׁה, וְהָיָה קָטָן בִּימֵי מֹשֶׁה; וְהוּא קִבַּל מִדָּוִיד וּבֵית דִּינוֹ.

(ו) אֵלִיָּהוּ קִבַּל מֵאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבֵית דִּינוֹ...


להבנתי, בהזכירו את אחיה השילוני, רבנו מתייחס כאן לברייתא המובאת בבבלי, ב"ב קכא: אודות שבעה שקפלו את העולם. אך נראה שרבנו משנה קצת מלשון הברייתא (משה במקום עמרם, 'והיה קטן') וכן נראה שרבנו מתייחס למאמר כפשוטו ובכך יוצא שחשבון השנים של אחיה השילוני, אשר מסר נבואה לירבעם בן נבט בימי בית ראשון, הינו מעל 300 שנים. אודה להסבר

80 צפיות

ממסורת חז"ל במקור שציינת עולה, שאחיה השילוני זכה לאריכות ימים קיצונית מאד, בדומה לאותם אלה שחיו באלף השנים הראשונות של ימי העולם.

David LevinDavid Levin

קמיעות - דעת הרמב״ם

שלום וברכה, ושבוע טוב.

רציתי לשאול שאלה קצרה:

כיצד רבינו התנגד נחרצות במורה(חלק א, פרק סא) לענייני הקמיעות, וכל הטיפשים, ואיוולים שעשו כן.


ומצד שני רבותינו בתלמוד מדברים על ״קמיע מומחה״ שמותר לצאת איתו בשבת, וכך גם רבינו פוסק זאת להלכה.


האם מדובר באותם סוגי ״קמיעים״, האם רבינו סותר את עצמו, והאם בכלל המונח ״קמיע״ בלשון רבותינו מורה על דבר אחר?

אשמח לתשובה.


100 צפיות
איתי
איתי
שלשום

שבוע מבורך, הרב כתב מאמר מקיף בנושא הקמיעות https://www.orharambam.com/post/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91-%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%99%D7%94


מומלץ בחום (ואף חובה גמורה לדעתי) לקוראו מתחילתו. בכל אופן כמדומני שהתשובה לשאלתך נמצאת בפרק ט' למאמר.

במשפט אחד - ההיתר לצאת בשבת ב"קמיע מומחה" נובעת מכך שהמדומיין הנושא אותו מייחס לו חשיבות רבה ותולה בו בטחונו ולכן לא חששו שיסירו מעליו וייכשל בהוצאה מרשות לרשות. מה שאין כן כשמדובר בקמיע 'פשוט' אשר לגביו אינו מקפיד ויכול לעבור על טלטול. וראה במאמר ההבחנה ההלכתית בין מומחה לשאינו מומחה.

טבילת כלים

שלום ושבוע טוב

אני עד עכשיו חשבתי שלפי רבנו לא מברכים על טבילת כלים

אבל ראיתי שהרב חן שאולוב כותב את זה… יש ממש בדבריו?


69 צפיות
ניב זנדני
ניב זנדני
לפני 3 ימים

שלום. 1. לגבי נקודה 5) לרוב המצוות מהתורה לא תקנו ברכה, כל שכן למצוות מדבריהם. פתח את ספר המצוות ותווכח. 2. לגבי נקודה 3) וְחַיָּב לְבָרַךְ קֹדֶם הַדְלָקָה, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת (פרק ה' הלכה ראשונה...) 3. לגבי נקודה 6) צריך להבין "כל המצוות שתיקנו להן ברכה מברך" 4. בכל אופן, מאחר וזו מחלוקת וברכות דרבנן יש להקל ולא ולברך.

נערכה

שאלה בנוגע לחמץ שעבר עליו הפסח

שלום רב, לאחר קריאת המאמר בנושא מכירת חמץ, וגם חקר הנושא לפי רבינו וחז״ל התברר לי בראיות ברורות ומופתיות שמכירת חמץ הנהוגה ברבנות בימינו הינה שיטה מסחרית אשר סותרת את ההלכה לכתחילה ובדיעבד. ברם, השאלה הנשאלת היא, מה לעשות עם חנויות שמשתמשות באותה מכירה, האם ניתן לקנות מהם אחרי הפסח או שמא יש חשש חמץ שעבר עליו הפסח?


62 צפיות
אדיר דחוח-הלוי
אדיר דחוח-הלוי
לפני 3 ימים

שלום וברכה,


לא ניתן לקנות מהם עד שתתחלף הסחורה, וניתן לשער בערך כי מדובר באיסור דרבנן.

וכל זה בחמץ גמור, כגון בייגלה וקרקרים וכיו"ב, אבל תערובת חמץ מותר ליהנות ממנה לאחר הפסח.

ועוד בעניין זה ראה במאמר כאן, בשאלה יו.

הרשמו לקבלת עדכונים והודעות על מאמרים חדשים

יישר כוחכם ותודה על הרשמתכם

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!

bottom of page