אור הרמב"ם

יש הבדל עצום, כי מנהג התשליך לא מבטא רק סמל, אלא מחדיר הזיה מאגית שמחריבה את דעתו של האדם, ואף מחליף בפועל את חובת התשובה.

וכבר הסברתי את הדברים היטב במאמר: "מנהג התשליך: היש מירוק ללא תשובה?".

וכמו שאנחנו רואים, היהדות האורתודוקסית אכן גדושה בהזיות מאגיות, וכבר החליפה את התשובה לה' יתעלה בהזיות נוספות כגון הכפרות, והסליחות, ועוד.

ובכלל, איך אתה משווה בין מנהג מינים לבין הלכה של תורה-שבעל-פה? וזה כמו להשוות בין עבודת האלילים של הבודהה לבין עבודת הקרבנות במקדש, ולטעון ששני הדברים הם בגדר פולחן, אז מדוע על האחד מתחייבים סקילה ובשני זוכים למצוה? והתשובה, כי כל האחד ציוונו ה' יתעלה, ועל האחר הוזהרנו עליו. והוא הדין לכאן, על משיחת המלכים נצטווינו, ועל מנהגי מינות הוזהרנו.

ולגבי משיחת מלכים על המעיין, ראה במאמר: "סימני ראש השנה", בפרק: "משיחת המלכים כסמל".