התבודדות
שלום הרב אדיר
לאחרונה המושג התבודדות נהיה יותר נפוץ
מה אתה חושב על זה? אני לא מדבר על לנסוע עם חברים בג׳יפ ליער ולצרוח כמו משוגעים
אלא לדבר עם השם יתברך סתם אפילו שאתה הולך ברחוב
23 צפיות
top of page
אור הרמב"ם
ציבורי·139 חברים
לייזר להסרת שיער
שלום,
האם יש בכך איסור?
44 צפיות
אדיר דחוח-הלוי
לפני 21 שעות
שלום וברכה,
להבנתי ראוי לאסור, מפני שחכמים התירו לגלח את שיער שאר האיברים אך ורק במספריים (והתירו אפילו להשתמש בהם כמו שמשתמשים בתער, אך בתער עצמו אסרו) -- ולכן מותר אך ורק במכונת גילוח וכיו"ב, אשר פעולתה דומה לפעולת המספריים.
והנה מעט בעניין זה מן האמור במאמר: "האם מותר להתגלח במכונת גילוח":
רבנו מתיר במפורש להוריד את שׂער שאר האיברים במספריים, וכֹה דבריו בהלכות עבודה-זרה (יב, ט): "ומותר להעביר שיער שאר איברים במספרים". כלומר, לא רק בדרך של ליקוט אלא אפילו בדרך של תער, דהיינו לגלח את שׂער גופו באמצעות המספרים – מותר, כל-שכן מכונת גילוח שפועלת באמצעות ליקוט-גזירה. ועל-כל-פנים נראה מהלכה זו שראינו, שגילוח שׂער שאר איברים בתער – אסור, שהרי רבנו דייק לומר בהלכה "מספריים" ולא ציין תער (ודרך אגב, נראה שכאשר תקום סנהדרין היא תאסור להעביר את שׂער האיברים בלייזר וכיו"ב).
אולם כאמור, שׂער בתי השחי והערווה אסור מדרבנן לגלחו ולהעבירו בשום צורה, ולוקה מכת מרדות. אמנם, אם באותו המקום המנהג הוא ש"מעבירין השיער [גם] האנשים", המעביר את השיער מבית השחי והערווה אינו לוקה מכת מרדות, אך נראה שלכתחילה הדבר לא רצוי.
וכֹה דברי רבנו בהלכות עבודה-זרה שם:
"העברת השיער משאר הגוף, כגון בית השחי ובית הערווה – אינו אסור מן התורה אלא מדברי סופרים, והמעבירו מכין אותו מכת מרדות. במה דברים אמורים? במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירין השיער [גם] האנשים, אם העביר – אין מכין אותו. ומותר להעביר שיער שאר אברים במספריים, בכל מקום".
שושלת הקבלה
שלום עליכם, בהקדמה למשנה תורה:
(ה) וּזְקֵנִים רַבִּים קִבְּלוּ מִיְּהוֹשׁוּעַ, וְקִבַּל עֵלִי מִן הַזְּקֵנִים וּמִפִּינְחָס; וּשְׁמוּאֵל קִבַּל מֵעֵלִי וּבֵית דִּינוֹ, וְדָוִיד קִבַּל מִשְּׁמוּאֵל וּבֵית דִּינוֹ. וַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי, מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם הָיָה וְלֵוִי הָיָה, וְשָׁמַע מִמֹּשֶׁה, וְהָיָה קָטָן בִּימֵי מֹשֶׁה; וְהוּא קִבַּל מִדָּוִיד וּבֵית דִּינוֹ.
(ו) אֵלִיָּהוּ קִבַּל מֵאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבֵית דִּינוֹ...
להבנתי, בהזכירו את אחיה השילוני, רבנו מתייחס כאן לברייתא המובאת בבבלי, ב"ב קכא: אודות שבעה שקפלו את העולם. אך נראה שרבנו משנה קצת מלשון הברייתא (משה במקום עמרם, 'והיה קטן') וכן נראה שרבנו מתייחס למאמר כפשוטו ובכך יוצא שחשבון השנים של אחיה השילוני, אשר מסר נבואה לירבעם בן נבט בימי בית ראשון, הינו מעל 300 שנים. אודה להסבר
98 צפיות
אדיר דחוח-הלוי
לפני 3 ימים
ממסורת חז"ל במקור שציינת עולה, שאחיה השילוני זכה לאריכות ימים קיצונית מאד, בדומה לאותם אלה שחיו באלף השנים הראשונות של ימי העולם.
קמיעות - דעת הרמב״ם
שלום וברכה, ושבוע טוב.
רציתי לשאול שאלה קצרה:
כיצד רבינו התנגד נחרצות במורה(חלק א, פרק סא) לענייני הקמיעות, וכל הטיפשים, ואיוולים שעשו כן.
ומצד שני רבותינו בתלמוד מדברים על ״קמיע מומחה״ שמותר לצאת איתו בשבת, וכך גם רבינו פוסק זאת להלכה.
האם מדובר באותם סוגי ״קמיעים״, האם רבינו סותר את עצמו, והאם בכלל המונח ״קמיע״ בלשון רבותינו מורה על דבר אחר?
אשמח לתשובה.
114 צפיות
איתי
לפני 4 ימים
שבוע מבורך, הרב כתב מאמר מקיף בנושא הקמיעות https://www.orharambam.com/post/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91-%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%99%D7%94
מומלץ בחום (ואף חובה גמורה לדעתי) לקוראו מתחילתו. בכל אופן כמדומני שהתשובה לשאלתך נמצאת בפרק ט' למאמר.
במשפט אחד - ההיתר לצאת בשבת ב"קמיע מומחה" נובעת מכך שהמדומיין הנושא אותו מייחס לו חשיבות רבה ותולה בו בטחונו ולכן לא חששו שיסירו מעליו וייכשל בהוצאה מרשות לרשות. מה שאין כן כשמדובר בקמיע 'פשוט' אשר לגביו אינו מקפיד ויכול לעבור על טלטול. וראה במאמר ההבחנה ההלכתית בין מומחה לשאינו מומחה.
bottom of page
אם יורשה לי להשיב,
להבנתי כל תפילה שנעשית בכבוד כלפי ה' יתברך היא ראויה ורצויה ומשובחת.
ולכן, לדבר עם ה' יתברך בהכנעה, רצוי בכל עת ובכל שעה, ובלבד שלא ייראה מן המתמיהין.