שלום לכולם!
משנתו של הרמב"ם גדושה בענייני הפיזיקה של אריסטו ובפרט במורה נבוכים . מלימוד אישי שלי במורה נבוכים וגם במהדורות השונות והפירושים הקיימים למורה , אני מרגיש שיש בלבול איך לאחוז היום לאור עקרונות המדע המודרני שהשתנה בדעתו של רבנו. קשה לי לקבל את הגישה שהיום צריך לחקור עם הכלים המדעיים ולנסות להשוות אותם למשנתו של רבנו , מצד שני הפיזיקה והמטאפיזיקה של אריסטו כל כך עמומה ואיני יודע מאיפה להתחיל בשביל להכנס אליה. גם אם נגיד שיש שיטת ביניים מה נעשה לדוגמא בהוכחות שהרמב''ם משתמש ומתבסס עליהם בשביל להוכיח את מציאותו של השם? המדע המודרני עמוס ו"מפוצץ" בגישות ותאוריות לכל מה שקשור לעניינים האלה , איך האדם הפשוט היום יכול להגיע לדעת דברים שהפליסופיה הקדומה ענתה עליהם והוכיחה אותם יחסית באופן יותר קצר ולוגי בעוד שהיום כדי שאדם יהיה בקי ובעל וודאות בנושאים גבוהים כאלה עליו לכאורה להיות מדען כל ימיו. ואם אנו חוזרים לזה שהאדם צריך להשתמש היום בהגיון הבריא בלבד בשביל להוכיח את מציאותו של הבורא , אז למה רבנו השקיע כל כך רבות על כל הפרקים שקשורים לזה במורה נבוכים . אשמח אם מישהו גם יסביר מה הפער בין שיטת אריסטו לבין המדע המודרני ולא רק במובן "אבד עליו הכלח" .
תודה רבה מראש
תודה ר' אדיר על התשובה , רשמת שיש ללמוד את אותם הקדמות פילוספיות בעיון רב, לכן הבנתי שכרגע יש לי עוד הרבה מה להתעמק עד שאבין את הדברים ובאמת שדעתי קצרה . שמחתי לראות שברצונך לבאר את החלק השני ובעזרת השם אחכה שהשם יהיה בעזרך בביאור החלק השני . דבר שהוא לפי דעתי מאוד נצרך.
תורת משה, אני מתנצל שלא השבתי לך עד עתה, איני מתעמק כעת בחלק הזה של הפילוסופיה, ואני מקווה שאוכל להשיב לך תשובה שתספק אותך.
במורה הנבוכים, בתחילת חלק ב, רבנו מונה עשרים וחמש הקדמות אשר מוכיחות על מציאות הבורא ואחדותו. כולן הקדמות פילוסופיות שיש ללמוד בעיון רב.
בהקדמה השבע-עשרה אומר רבנו כך: "שכל נע יש לו מניע בהחלט".
ובהקדמה השמונה-עשרה אומר רבנו כך: "שכל היוצא מן הכוח אל הפועל הרי מוציאו זולתו, והוא מחוצה לו בהחלט" וכו'.
מכל מקום, נראה מההקדמות הללו, שרבנו בתחילת משנה תורה, הביא רק את ההוכחות הפשוטות והקלות להוכחת מציאות הבורא ואחדותו. וכאשר אני אומר אחדותו כוונתי גם להוכחה שאינו גוף.
מכל מקום, כאמור, שתיים מעשרים וחמש ההוכחות למציאות הבורא הן: 1) מן ההכרח שיש מניע לעולם, כי לכל נע יש מניע; 2) ומן ההכרח שהמניע הזה הוא חיצוני לו מפני שבהעדר הנע לא ייעדר המניע.
והנה לך ראיה פשוטה וקלה למציאות הבורא, כך נראה לעניות דעתי.
וביחס לתפישת רבנו את עולם הגלגלים, לעצם הדיון הפילוסופי שאנו בו, נראה שאין זה משנה אם מדובר בגלגלים או בכוכבי לכת -- כי אם קיים בעולם נע, אין זה משנה איך תגדיר אותו, גלגלים או כוכבי לכת, סוף סוף יש נע, ואם יש נע יש מניע, ואם בהעדר הנע לא ייעדר המניע -- אז ממילא המניע הוא חיצוני לנע. וכך או כך הגענו לאותה המסקנה, והיא, שיש לעולם מניע חיצוני דהיינו בורא עולם.
ואני מקווה שאגיע בעיתו ובזמנו לבאר את חלק ב של המורה, ואז אאריך יותר בעניינים הללו. כרגע אני מתעמק בביאור חלק א של המורה.
אני מבקש שוב מחילה על הקפצת הנושא
אבל זה
"יסוד היסודות ועמוד החכמות"!!