שלום לכולם!
משנתו של הרמב"ם גדושה בענייני הפיזיקה של אריסטו ובפרט במורה נבוכים . מלימוד אישי שלי במורה נבוכים וגם במהדורות השונות והפירושים הקיימים למורה , אני מרגיש שיש בלבול איך לאחוז היום לאור עקרונות המדע המודרני שהשתנה בדעתו של רבנו. קשה לי לקבל את הגישה שהיום צריך לחקור עם הכלים המדעיים ולנסות להשוות אותם למשנתו של רבנו , מצד שני הפיזיקה והמטאפיזיקה של אריסטו כל כך עמומה ואיני יודע מאיפה להתחיל בשביל להכנס אליה. גם אם נגיד שיש שיטת ביניים מה נעשה לדוגמא בהוכחות שהרמב''ם משתמש ומתבסס עליהם בשביל להוכיח את מציאותו של השם? המדע המודרני עמוס ו"מפוצץ" בגישות ותאוריות לכל מה שקשור לעניינים האלה , איך האדם הפשוט היום יכול להגיע לדעת דברים שהפליסופיה הקדומה ענתה עליהם והוכיחה אותם יחסית באופן יותר קצר ולוגי בעוד שהיום כדי שאדם יהיה בקי ובעל וודאות בנושאים גבוהים כאלה עליו לכאורה להיות מדען כל ימיו. ואם אנו חוזרים לזה שהאדם צריך להשתמש היום בהגיון הבריא בלבד בשביל להוכיח את מציאותו של הבורא , אז למה רבנו השקיע כל כך רבות על כל הפרקים שקשורים לזה במורה נבוכים . אשמח אם מישהו גם יסביר מה הפער בין שיטת אריסטו לבין המדע המודרני ולא רק במובן "אבד עליו הכלח" .
תודה רבה מראש
תודה ר' אדיר על התשובה , רשמת שיש ללמוד את אותם הקדמות פילוספיות בעיון רב, לכן הבנתי שכרגע יש לי עוד הרבה מה להתעמק עד שאבין את הדברים ובאמת שדעתי קצרה . שמחתי לראות שברצונך לבאר את החלק השני ובעזרת השם אחכה שהשם יהיה בעזרך בביאור החלק השני . דבר שהוא לפי דעתי מאוד נצרך.
תורת משה, אני מתנצל שלא השבתי לך עד עתה, איני מתעמק כעת בחלק הזה של הפילוסופיה, ואני מקווה שאוכל להשיב לך תשובה שתספק אותך.
במורה הנבוכים, בתחילת חלק ב, רבנו מונה עשרים וחמש הקדמות אשר מוכיחות על מציאות הבורא ואחדותו. כולן הקדמות פילוסופיות שיש ללמוד בעיון רב.
בהקדמה השבע-עשרה אומר רבנו כך: "שכל נע יש לו מניע בהחלט".
ובהקדמה השמונה-עשרה אומר רבנו כך: "שכל היוצא מן הכוח אל הפועל הרי מוציאו זולתו, והוא מחוצה לו בהחלט" וכו'.
מכל מקום, נראה מההקדמות הללו, שרבנו בתחילת משנה תורה, הביא רק את ההוכחות הפשוטות והקלות להוכחת מציאות הבורא ואחדותו. וכאשר אני אומר אחדותו כוונתי גם להוכחה שאינו גוף.
מכל מקום, כאמור, שתיים מעשרים וחמש ההוכחות למציאות הבורא הן: 1) מן ההכרח שיש מניע לעולם, כי לכל נע יש מניע; 2) ומן ההכרח שהמניע הזה הוא חיצוני לו מפני שבהעדר הנע לא ייעדר המניע.
והנה לך ראיה פשוטה וקלה למציאות הבורא, כך נראה לעניות דעתי.
וביחס לתפישת רבנו את עולם הגלגלים, לעצם הדיון הפילוסופי שאנו בו, נראה שאין זה משנה אם מדובר בגלגלים או בכוכבי לכת -- כי אם קיים בעולם נע, אין זה משנה איך תגדיר אותו, גלגלים או כוכבי לכת, סוף סוף יש נע, ואם יש נע יש מניע, ואם בהעדר הנע לא ייעדר המניע -- אז ממילא המניע הוא חיצוני לנע. וכך או כך הגענו לאותה המסקנה, והיא, שיש לעולם מניע חיצוני דהיינו בורא עולם.
ואני מקווה שאגיע בעיתו ובזמנו לבאר את חלק ב של המורה, ואז אאריך יותר בעניינים הללו. כרגע אני מתעמק בביאור חלק א של המורה.
אני מבקש שוב מחילה על הקפצת הנושא
אבל זה
"יסוד היסודות ועמוד החכמות"!!
בזמן האחרון , בגלל השאלה ששאלתי אני מנסה למצוא מידע על כל הנושא הזה , הגעתי לאיזה סרטון שנראה ממש טוב ובו מוסבר על ההוכחה הקוסמולוגית , הכי ראוי לשתף אותו פה . מחכה לשמוע את חוות דעתכם
https://youtu.be/p6oTO4ao41k
אני מקפיץ את הנושא , זה מאוד חשוב לי לגבש דעה ברורה בנושא אשמח לשמוע את דעתכם
לא יכולתי למצוא מאמר בעברית שנראה לי מספיק מתוחכם. מאמר זה באנגלית מצוין:
https://www.encyclopedia.com/humanities/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/cosmological-argument-existence-god
"On Aristotelian-inspired metaphysic, every existing finite thing is composed of essence and existence and is therefore radically contingent. A thing's essence is a set of properties that serve to define what that thing is. Now if an essence is to be instantiated, there must be conjoined with that essence an act of being. This act of being involves a continual bestowal of being, or the thing would be annihilated. Essence is in potentiality to the act of being, and therefore without the bestowal of being the essence would not be instantiated.
For the same reason no substance can actualize itself; for in order to bestow being upon itself it would have to be already actual; a pure potentiality cannot actualize itself but instead requires some external cause... there cannot be an infinite regress of causes of being (because in such a series all the causes would be merely instrumental and so no being would be produced, just as no motion would be produced in a watch without a spring even if it had an infinite number of gears) and therefore there must exist a first uncaused cause of being... This must be a being that is not composed of essence and existence and, hence, requires no sustaining cause. One cannot say that this being's essence includes existence as one of its properties, for existence is not a property, but an act, the instantiating of an essence. Therefore, one must conclude that this being's essence just is existence. In a sense, this being has no essence; rather it is the pure act of being, unconstrained by any essence."
שוב שלום לחברי הפורום!
תנחומים לר' אדיר.
אני מקפיץ את הנושא כי עדיין הדברים לא נהירים לי אז עמכם הסליחה...
רבנן כבר בפרק ראשון ביסודי התורה משתמש בגלגל בשביל להוכיח את מציאןת השם : " המצוי הזה הוא אלוה העולם ,אדון כל הארץ והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית בכח שאין לו הפסק ,שהגלגל סובב תמיד,ואי אפשר שיסב בלא מסבב והוא ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ולא גוף"
ובמורה חלק ראשון סוף פרק ע :"יהיה עניין זה נוכח תמיד בדעתך עבור מה שאעסוק בו בהמשך , כי הוא הראיה הגדולה לידיעת מציאות האלוה , כונתי לסבוב הגלגל , כמו שאוכיח..."
הדברים מפורשים מרבנו שהוא הוכיח את מציאות השם עקב ההשתמשות בדגם הגלגלים . עכשיו נשאר לנו אפשרויות בודדות:
אם הדגם הזה תואם את מדע בין זמננו אז אין שום בעיה..
אם הדגם הזה איננו נכון אז רבנו לא באמת ידע בצורה מוכחת את מציאות השם (לפחות לפי הדרך הזאת) ונמצא שהתורה ציוותה להוכיח את מציאות השם ועד היום אין הוכחות מדעיות-פילוספיות כמו שיטת רבנו.
ולא משנה באיזו דרך נבחר אני שואל את עצמי האם מבחינה מדעית בדורנו שלנו , האם מוכח לנו מציאות השם!???
ואם תגידו לי דברים שבאמת פשוטים כמו השולחן מעיד על הנגר וכו' נמצא שאין הבדל בין מי שיודע את השם כמו רבנו לבין כל אחד בדורנו שחזר בתשובה או שנולד דתי .
אני מקווה שהסברתי את עצמי בצורה ראויה ,מחכה לדעתם .
שוב תנחומים לר' אדיר
תלמיד-משה, יישר כוחך, אכן רצוי להגדיר את מה שנקרא "מדע" לפי תורתו של אריסטו, ומה שנקרא "מדע" בימינו.
באופן כללי דנתי מעט בנושא זה במאמרי: "יסודות במדעי האלהות", ובקיצור אמרתי שם, כי העדר כלים מדעיים אמפיריים דחף את המדענים והפילוסופים הקדומים לשלב במחקר המדעי הנחות פילוסופיות. בעוד שבימינו אין כמעט צורך לכך, כי מרחב החקירה והבדיקה הוא כמעט אינסופי בכלים המדעיים המשוכללים שיש בידינו אשר הולכים ומתפתחים ומשתכללים במהירות האור.
ובמלים אחרות, במדע הקדום הנחות פילוסופיות והנחות אמפיריות היו מעורבבות זו בזו, בעוד שבימינו יש הבחנה ברורה בין שני התחומים.
ראשית, בהחלט יש לפנות למדע בן זמננו כי מדובר במצות ידיעת ה', ובלי כל קשר ללימודי מחשבה ופילוסופיה.
שנית, כמו שאמרתי לעיל במקרים רבים הוכחותיו של רבנו אינן מתבססות על מדע אלא על ראיות מחשבתיות שתקפות גם בימינו. כמו כן, במקומות רבים אי ידיעתו של רבנו את המדע המתקדם והמשוכלל אינה גורעת מאומה מעצם הרעיון שהוא מביא, וכמו שהבאתי דוגמה לעיל, ואותה פירטתי בהרחבה במאמר שאפרסם בשבוע הבא: "כִּי אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי – האם הקב''ה משתנה?".
שלישית, לפי דעתי אין צורך ללמוד את אריסטו היום, למעט אולי בודדים נושאים מסוימים.
רביעית, בסדרת "מורה הנבוכים" הנני מנתח את פרקי רבנו במורה לפי הסדר, וכאשר אגיע לפרקים האמורים שציינת אתייחס אליהם ביתר הרחבה, ותקוותי היא שגם יהיו לי אז תובנות נוספות.
חמישית, אתה צודק שיש מקומות שהאריכות של רבנו (במקומות בודדים) אולי מיותרת, כגון בהתייחסותו הארוכה לכת המתכלמין, אבל כאשר למדתי את הדברים הללו זכורני שמתוך דבריו למדתי כללים חשובים שקשורים לנושאים אחרים, כך שגם בהם יש תועלת רבה.
שישית, הזכרת את מצוות ידיעת ה' וייחוד ה', אתה מוזמן ללמוד על המצוות הללו בסדרת המאמרים "מצוות משנה תורה", כל עשרת המאמרים הראשונים (בערך) עוסקים בשתי המצוות הללו. ומשם תקבל תשובה נוספת לשאלתך לאן עליך לפנות.
שביעית, ביחס להוכחותיו של רבנו על ייחוד ה' למיטב זיכרוני רובן אינן מבוססות על מדעים אלא כאמור על ראיות מחשבתיות פילוסופיות שתקפות בהחלט גם לימינו. כלומר, רובם הגדול והמכריע של דברי רבנו במורה על מצוות ידיעת ה' וייחוד ה' הינם נחוצים והכרחיים וחשובים מאד להבנת המצוות הללו.
שמינית, אם מצאת עניין מסוים שרבנו לא דייק בו, ושהיסוד לאי דיוקו הוא אי-ידיעה מדעית מתקדמת, אתה מוזמן בחום להעלות את הנושא ונדון בו.
אגב, אתה מוזמן לעיין במאמרי: "הרמב"ם ידע שהנחות המדע הקדום אינן בהכרח אמת", ושם תמצא התייחסות נוספת לנושא.
תלמיד הרמב"ם:
אם כך ורבנו יאמר שצריך לפנות בעניינים הללו למדע בן זמננו יוצא שההוכחות לדברים הללו היו על פי הבל ואם כן מעולם לא היו הוכחות מדעיות (בהנחה שנאמר שכל הפילוסופיה של אריסטו והדומה לה מבוססת על הנחות לא תקפות)
ר' אדיר , יהיה קשה לי להתמקד כי
באמת שאיני בקיא בתחום הזה ובגלל זה אני פתחתי את הפוסט , אמרת שאין מה ללמוד בספרות אריסטו היום , אז השאלה שלי היום שיבוא מישהו וישאל ויחקור על מציאות השם ,ייחודו . והוא יקרא במורה נבוכים ויפגוש בדברי הרמב"ם שחוזרים על עצמם בכמה מקומות שהספר הזה נשען על מי שבקיא במדעים הללו . והוא ירצה גם להיות בעל ידיעה , לאן יפנה ? ליסודי התורה בלבד לכמה הלכות בודדות(שלא תבין לא נכון ברור לי שלוגית הדברים שרשומים שם ברורים) ואם כן אז על מה עמל רבנו וציפה שגם תלמידו יעמול ובשביל מה? הרי היה מקצר לנו וטוען בכמה משפטים קצרים לוגית למה השם אחד ולמה הוא מחוייב המציאות.. למה כל החקירה והאריכות הזאת .?
תורת משה, למיטב הבנתי וזיכרוני, ברוב המקומות רבנו מוכיח את דבריו וטענותיו לאור ההיגיון ולאור כללים פילוסופיים שרובם הגדול נכונים גם לימינו. לדוגמה, בעניין שאין ה' גוף, רבנו אומר בהלכות יסודי התורה שאם ה' היה גוף היה לו קץ וסוף כמו כל הגופות, וכן כוחו היה מוגבל כמו כל הגופות וכיו"ב, וכל זאת כמובן לא יעלה על הדעת. ואלה הן הוכחות פילוסופיות שכל שכל ישר מבין, וכך הם לעניות דעתי רובן הגדול והמכריע של ראיותיו וטענותיו המחשבתיות שהזכרת.
ביחס לטענותיו וראיותיו אשר מבוססות על המדע הקדום, את אלה יש לבחון לפי אמות המידה המדעיות המדויקות שיש בימינו ולדחותן או לקבלן לפי אמיתתן. לדוגמה, רבנו קובע במורה (א, יא) שהחומר שממנו מורכבים הכוכבים אינו משתנה, כי הוא היה סבור שהם היו עשויים מחומר קדמון (היולי) אשר אינו משתנה. את הטענה הזו הוא משלב כאשר הוא מלמד מדוע כתבי הקודש ייחסו את הפעל "ישב" להקב"ה (כגון "היושבי בשמים"), וכן כאשר הוא מלמד מדוע נזכרו השמים לצד הפעל "ישב". רבנו מבאר שם, כי הפעל "ישב" נועד ללמד על יציבות וקיום תדיריים שאין בהם שום שינוי, והייחוס לשמים נועד לחזק את המשל הזה, מכיוון שכמו שהחומר שממנו מורכבים הכוכבים אינו משתנה כך הקב"ה אינו משתנה ("כי אני ה' לא שניתי").
ברם, כיום ידוע לנו כי גם חומרי הכוכבים (היסודות והחומרים) כולם הווים וכולים כמו כל שאר החומרים שבעולם, ואפילו השמש תחדל מלבעור בעוד כשבעה מיליארד שנים, כאשר יסתיים המימן שבתוכה. ולכן, יש להבין את הפסוקים הללו שנאמר בהם שהקב"ה יושב בשמים וכיו"ב, דהיינו יש להבין אותם לפי תפישתו של האדם את הכוכבים ללא כלים מדעיים משוכללים.
כלומר, כמו שהאדם מתבונן על הכוכבים מדי יום ביומו ומדי דור ודור, וכולם נשארים עומדים במקומם ואינם משתנים ונעלמים, כך הקב"ה יציב וקיים לעולם ולעולמי עולמים. ולכן כתבי הקודש ייחסו את השמים ל"ישיבתו" של הקב"ה, כדי להעביר לנו שני מסרים: "הישיבה" היא משל לקיום יציב ותדיר ללא שינוי, וייחוס "הישיבה" לשמים, מחזקת את המשל, שהקב"ה קיים ויציב ואינו משתנה לעולם ולעולמי עולמים, כפי שאנחנו תופשים את השמים, או יותר נכון כפי שתפשו את השמים במשך אלפי שנים.
וגם בימינו המשלים הללו נכונים, כי אנחנו יום יום נושאים עינינו לשמים, וכן מתבוננים בהם בטלסקופים אדירים, ואותם הכוכבים נמצאים במקומם ללא שינוי לפי תקופת הזמן בשנה, וכך יהיה גם בעוד מיליונים רבים של שנים.
כמו כן אין צורך לעניות דעתי ללמוד את אריסטו, די במה שרבנו סינן את הבר מן התבן במורה.
ואוסיף הערה חשובה, אני מציע לך להתמקד עוד יותר, לדוגמה, לקחת נושא מסוים שהתקשית בו, ונדון בו כאן. כי עדיין, גם לאחר הצמצום, עדיין שאלתך כללית מאד, והבאתי דוגמאות קונקרטיות כדי לנסות ולהבהיר את הדברים, אך יהיה עליך מכאן ולהבא להתמקד בהשקפה מסוימת של רבנו ונדון בה ככל יכולתנו.
תודה רבה על התשובות .
ר' אדיר ותלמיד הרמב"ם
רבנו בתיחלת החלק השני של מורה נבוכים נשען על 25 הנחות (26 בשביל לדון גם מנקודת מבטו של אריסטו על קדמות העולם ) שהם מורות לדבריו ל:
קביעת מציאות השם
להוכחה שאין הוא גוף ולא כוח בגוף
ולאחדות השם.
על כל ההנחות הללו רבנו לא מפרט והוא נשען על מי שכבר למד את המדעים ההכרחיים (פיזיקה...) . כיצד הקורא בן זמננו צריך לגשת לדברי רבנו בכדי להגיע למסקנות ההנחות האלו ---בוודאות!? האם לקרוא את ספרות אריסטו? או מעכשיו לנסות רק דרך הכלים בני זממנו להגיע לאותם מסקנות?
שלום תורת משה, שאלתך כללית מאד, כדי שהדיון יהיה מועיל רצוי שנדון בעניין-עניין, כלומר בכל פעם נדון בעניין מסוים במשנת רבנו שיש לו זיקה לאריסטו, וכך נצליח להשיב לאט-לאט תשובה מקיפה ויסודית לשאלתך.
אגב, רובם הגדול ואולי המכריע של העניינים שמובאים במורה הינם רלבנטיים גם לימינו, לדוגמה, כמעט כל החלק הראשון של המורה עוסק בהרחקת הגשמות, עניין שהוא רלבנטי לחלוטין לכל דור ודור, וקשור בזיקה חזקה להרחקה מעבודה-זרה.
והוא הדין לתורת הנבואה שבחלק השני ולטעמי המצוות שבחלק השלישי, ועוד ועוד.
וכאשר אנכי למדתי את המורה, מצאתי מעט דברים יחסית אשר מבוססים על המדע העתיק, ובדרך כלל אי ידיעתו של רבנו את המדע המתקדם אינה שוללת את עצם מסקנותיו.