העברת זכויות ועבירות בין איש ל(מ)רעהו?

נראה לי שאין זה דומה, כשאדם נענש על שלא הוכיח, זה העוון שלו, שלא הוכיח.

אין זה דומה להעברת זכויות או חובת מאחד לשני כסחורה הנמכרת מזה לזה.

הוא לא רק נענש הוא נתפס בעוונות כל אותם שלא הוכיח ... וניראה שהוא ניתפס כאילו עשה בעצמו לא שהעבירה עוברת מהם אליו , בכל מקרה אין לנו לשכוח שחובת הלבבות אינו ספר הלכתי אלא השקפתי ומוסרי וייתכן שרצה רק להמחיש כמה ראוי להתרחק מלשון הרע , ואין מו הנמנע שגם זויפו דברים בכל מקום היו זיופים

תודה, ז"א שחובות הלבבות אינו נקי משיבושים? זה חדש לי, האם ידוע לך/שמעת על מקומות נוספים בספר שיש בהם סטיה מדרך האמת? למשל ראיתי בשער הביטחון פרק ג' שהוא מביא דוגמאות ל'יסורים בלא עוון' - נושא שיש עליו מחלוקת:

וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה לְהַרְאוֹת סִבְלוֹ וְהַסְבָּרָתוֹ הַטּוֹבָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ בְּנֵי אָדָם מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ מֵעִנְיַן אִיּוֹב.

וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה לְרֶשַׁע אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ וְיִבְחָנֵהוּ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה בָּעֳנִי וּבְרִישׁ וּבָחֳלָאִים לְהַרְאוֹת חֲסִידוּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לֵאלֹהִים מִבִּלְעֲדֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נג ד) אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם.

שלום, גם רס״ג נכשל בעניין ״ייסורים של אהבה״, וניתן להבין מהטקסט שהבאת בחובת הלבבות (שלא התעמקתי בספרו) שלא קלט את הנמשל באיוב – מדוע נענש, והנה הנמשל לפניך מהפרק האחרון: ״לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ וְעַתָּה עֵינִי רָאָתְךָ״ (שם מה, ה), כלומר, לפני כן עשה מצוות ״כמי שחופר גומה בקרקע״, ״מצוות אנשים מלומדה״, ועתה התחזקה בקרבו (הראיה חזקה מהשמיעה…) תכלית התורה ומצוותיה, והנמשל הוא שהריחוק מידיעת ה׳ מהווה מדרון חלקלק, ממש עד לחירוף וגידוף ה׳ הגדול והנורא! ודוגמה אחת וטובה היא שהמינים וצאצאיהם קוראים לעובדי האלילים הפגאניים שבמירון ״מתו על קדושת ה׳״, או על הנספים בשואה ״קדושים״, ומדובר בערעור ישיר ביסוד שכר ועונש, האם אתה מבין את זה? שהרי רק על המפקפק נאמרו דברים חמורים מאד.

אגב, גם תשובות האי יש לברור את המוץ מן התבן, ולא מבין מה אתם מחפשים הרפתקאות, ממליץ לכם בחום לקרוא את כל המאמרים שבאתר הם מצוינים. אני קראתי מעל 90% מהם.