תוצאות החיפוש

לעבודה-זרה, או מחלל שבת בפרהסיה, או מין והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שבארנו בהלכות תשובה – הרי הוא כגוי ושחיטתו בפרהסיא או אפיקורוס והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שביארנו בהלכות תשובה, הרי הוא כעובד כוכבים ומזלות ושחיטתו

.] – הרי הוא כגוי, ושחיטתו נבילה".

וכוונות ה"קדושה" שלהם אינן אלא כוונות טומאה, ושחיתותם ונהייתם אחר התאוות הבזויות בכלל ואחר תאוות המין אלא, שהמשיב מתחזה לפילוסוף שנזהר מאד ביחסו לאמיתת הבורא יתעלה, אך הוא סכל ושחצן, שהרי הוא אינו יודע האם

סטיות נפשיות מידותיות ולכן כל הגויים חשודים על הזכור והבהמה, כי כולם מוחזקים כמושחתים מבחינה מוסרית – ושחיתותם

צה"ל וכוחות הביטחון בגאווה ובשחץ, ויש לשאול ולהבין: מדוע האורתודוקסים מציגים את לוחמי צה"ל כגאוותנים ושחצנים יציאתם למלחמה שיש בה קידוש השם, חיילי צה"ל שופכים אור בוהק וחושפים לעין-כֹּל את מינותם וכפיות-טובתם ושחץ-ליבם

ושחץ ליבו של רש"י לא אִפשר לו להבין את המדרש לאשורו, ועיוור את עיניו הרמות מלראות נכוחה.

, תתערער בקרבך אחיזת העבודה-הזרה ויחל בקרבך תהליך השיבה לדרך האמת בבכי ובתחנונים על יהירותך וסכלותך ושחץ

ובכן, לאחר חיפוש מפרך דומני שמצאתי את המקור המרכזי למנהג הזה, והוא בספר של מין כעור ושחצן במיוחד הידוע

החוצב לא נרגע ועיוורונו ושחץ ליבו משכוהו להוסיף ולראות בסכלותו חכמה, וכך אמר: ובכן, אני אשתדל לענות על

ולכן, מצוה גדולה ורבה להסיר מכשול מקרב עמִּי, ולא אחוש לגינויָם של עשרת אלפים "דרדעים" סכלים ושחצנים

הורו בית דין לאכול חלב הקיבה כולו, וידע אחד מן הקהל שטעו ושחלב הקיבה אסור, ואכלו מפני הוריתן, שהיה עולה

ורבה היא לחקור ולדרוש, ולאחר שהוּכח שמקובלי האופל הינם מכשפים ועובדי אלילים אילמים, חובה אף לחשוף את שחיתותם

וגם זאת לא במטרה לטפח חלילה גאווה ושחץ, אלא במטרה שישמעו לדבריהם ולמוסריהם, ויקבלו את תוכחותיהם – ובעשותם

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

תאוות גדוליהם ועסקניהם לכסף המשחית, ודמיונות השווא ש"מגיע להם" השחירו והעכירו את נפשם, ושחור לבושם מבטא

עושים כן, אלא מאהבת עצמם, כי השלכות האמת יחייבום להתמודד עם האמת, להתנער מאדישותם, מאהבת עצמם, ומרגשי נחיתותם

הלימוד והסקת המסקנות מן התלמוד נאמרה כתשובת-מחץ למתנגדי הרמב"ם, אשר טענו שאסור לפסוק הלכה ממשנה-תורה ושחובה

ושאלה עצומה קמה וניצבת: וכי יעלה על הדעת שרבי יוחנן האמורא הדגול מחבר הירושלמי, ינהג ביהירות ושחצנות?

שקדמו [במורה, וכוונתו לענייני מדעי האלהות – ושם רבנו מסביר ומזהיר] על גודל הדבר וסודיותו וריחוק השׂגתו, ושחסים אולם, יש סוג נוסף של בני אדם והם גרועים מהבהמות: הגדוילים השוטים "המלומדים" אשר גאוותם ושחצנותם הִשלו [אין שום פתח לטענת הצטדקות] למי שאינו סומך על בעלי העיון האמיתיים אם היה קצר יכולת עיונית [וגאוותם ושחץ

ואם דברי קאפח נכונים והשוחט מיראה או מאהבה פטור ושחיטתו מותרת בהנאה, מדוע רבנו פוסק בהלכות שחיטה בלשון

המשך השאלה של השואל: מקובל לומר בקרב החסידים שצדיקי האמת נפטרו בגיל צעיר בגלל שסיימו את שליחותם בזה העולם

שמא כוונתם לכך שהוא "ימליץ טוב" עוד בעודו בחיים לפני בורא-עולם, ואיני מצליח להעלות על דעתי יומרנות ושחצנות

ופירוש גאה – זחיחות לב האדם בעצמו, וגאון – גאוותו על עמו, ודרך-רע – התנהגות המביאה לידי חשד, ופי-תהפוכות

מכוח ההזיה הזו, הם מרשים לעצמם לפעול בדורסנות פשיסטית כדי להשיג את בצעם ושחיתותם, מפני שכאמור נדמה להם

רב לכם בני אדום וכל המתערבים בהמה, הניחו גאוותכם ושחץ לבכם ושובו בתשובה.

לכומרי הדת שעומדים בראשי הארגונים הנגעלים והנכלוליים הללו, אשר מחדירים את המינות והשקר בתכסיסי יחצנות ושחצנות

שגדולי טחורי האסלה הם שקרנים ונוכלים אשר מחריבים את דתנו ומדיחים את עמֵּנו לדרכי מינות, ואף הִדגמנו את שחיתותם

שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? ושם פירש רש"י: "דשח ושחק – עם אשתו, שיחה בטלה של ריצוי תשמיש", ועל פירושו יש לתמוה: וכי ראוי לומר על

אמר ליה: מי כתיב ושחט הכהן? והקריבו הכהנים כתיב!

לקיום הגוף ומאפיינים אותו, וכמו שרבנו פוסק בהלכות תשובה (ח, ג): "כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק