ובכן, גם ברקֵל יודע, שאף לא אחד יאמין להזיה מגוחכת שכזו, והוא אף יסגיר את רברבנותו ושחצנותו, כאילו נשמתו כמה כסיל ושחצן אפשר להיות?

אמר לה: לקח אברהם את יצחק בנו ושחטו והקריבו על גבי המזבח לעולה.

הזיותיה וטומאותיה, ופוקחים את עיני האדם לראות את דרך האמת שהייתה נכוחה לפניו כל העת, אלא שבהמיותו וטומאתו ושחצנותו

ההלכה, השקפות שנדחו מעולם המחשבה, ואף ענייני פולקלור פגאניים שנועדו ללמד אותנו על אפלת הגלות הנוראה ועל נחיתותם

.] – הרי הוא כגוי, ושחיטתו נבילה". לעבודה-זרה, או מחלל שבת בפרהסיה, או מין והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שביארנו בהלכות תשובה – הרי הוא כגוי ושחיטתו מחלל שבת בפרהסיא או אפיקורוס והוא הכופר בתורה ובמשה רבינו כמו שביארנו בהלכות תשובה, הרי הוא כעכו"ם ושחיטתו

ושחצנותו האירופית הפרו-נוצרית מעידה על מינות ובהמיוּת, ועל גסות-רוח שורשית מאד.

מוסיף: "אם היה המושל מאזין לדברי השקר, יהיו כל משרתיו רשעים", ואכן, כל משרתיו של אחאביהו הרמאי רשעים, ושחיתותם

האגדה הוא מקור נרפשׂ של מינות, אין פלא שמפיצי האגדה הם המינים הוזי ההזיות, שהרי אגדה זו משרתת היטב את שחיתותם

לעבודה-זרה, או מחלל שבת בפרהסיה, או מין והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שבארנו בהלכות תשובה – הרי הוא כגוי ושחיטתו בפרהסיא או אפיקורוס  והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שביארנו בהלכות תשובה, הרי הוא כעובד כוכבים ומזלות ושחיטתו

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

אבל נטילת-ידיים ושחיטה הואיל וכדברי הרשות הן, אפילו שחט לעצמו מברך ' על השחיטה', ו' על כיסוי הדם', כמו כן, בעניינים שהם בגדר "דברי הרשות" כגון נטילת-ידיים ושחיטה וכיסוי הדם, לעולם מברך עליהם בלשון כללי

וחבל מאד שהוא לא ייחד מקום שבו ירכז את דעת רבנו בעניין השדים, אך אימת פטרוניו נפלה עליו, ושחיתותו ומשכורותיו

ואסביר: הם חשים ברשעם ובנחיתותם ובאיבה הטבעית והלגיטימית שעם-ישראל חש כלפיהם בשל בטלנותם, גזלנותם, שחיתותם

והמצבים השונים (=המקרים) העוברים והחלים על הגופות, וכדברי רבנו: "כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק

והנה, בשיא הקורונה, הקב"ה לקח מהם את מקור גאוותם ושחצם: את בתי-הַתִּפְלָה ואת בתי-המדרש הפרו-נוצריים

העוברים והחלים על הגופות, וכמו שרבנו פוסק בהלכות תשובה (ח, ג): "כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק ולא יארע בו דבר מן הדברים שמאורעין לגופות בעולם-הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא-בהן

אולם, יש סוג נוסף של בני אדם והם גרועים מהבהמות: הגדוילים השוטים "המלומדים" אשר גאוותם ושחצנותם הִשלו חכמי-יועצי-אשכנז מלהגים ומפרשים ומשרבטים בעניינים שאין להם שום מושג בהם פשוט מקוממת, ואף מעידה על גסות רוח ושחצנות

לעבודה-זרה, או מחלל שבת בפרהסיה, או מין והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שבארנו בהלכות תשובה – הרי הוא כגוי ושחיטתו בפרהסיא או אפיקורוס והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שביארנו בהלכות תשובה, הרי הוא כעובד כוכבים ומזלות ושחיטתו

.] – הרי הוא כגוי, ושחיטתו נבילה".

וכוונות ה"קדושה" שלהם אינן אלא כוונות טומאה, ושחיתותם ונהייתם אחר התאוות הבזויות בכלל ואחר תאוות המין אלא, שהמשיב מתחזה לפילוסוף שנזהר מאד ביחסו לאמיתת הבורא יתעלה, אך הוא סכל ושחצן, שהרי הוא אינו יודע האם

סטיות נפשיות מידותיות ולכן כל הגויים חשודים על הזכור והבהמה, כי כולם מוחזקים כמושחתים מבחינה מוסרית – ושחיתותם

ושחץ ליבו של רש"י לא אִפשר לו להבין את המדרש לאשורו, ועיוור את עיניו הרמות מלראות נכוחה.

ולכן, מצוה גדולה ורבה להסיר מכשול מקרב עמִּי, ולא אחוש לגינויָם של עשרת אלפים "דרדעים" סכלים ושחצנים

הורו בית דין לאכול חלב הקיבה כולו, וידע אחד מן הקהל שטעו ושחלב הקיבה אסור, ואכלו מפני הוריתן, שהיה עולה

המשך השאלה של השואל: מקובל לומר בקרב החסידים שצדיקי האמת נפטרו בגיל צעיר בגלל שסיימו את שליחותם בזה העולם

וגם זאת לא במטרה לטפח חלילה גאווה ושחץ, אלא במטרה שישמעו לדבריהם ולמוסריהם, ויקבלו את תוכחותיהם – ובעשותם

תאוות גדוליהם ועסקניהם לכסף המשחית, ודמיונות השווא ש"מגיע להם" השחירו והעכירו את נפשם, ושחור לבושם מבטא

ושאלה עצומה קמה וניצבת: וכי יעלה על הדעת שרבי יוחנן האמורא הדגול מחבר הירושלמי, ינהג ביהירות ושחצנות?

שקדמו [במורה, וכוונתו לענייני מדעי האלהות – ושם רבנו מסביר ומזהיר] על גודל הדבר וסודיותו וריחוק השׂגתו, ושחסים אולם, יש סוג נוסף של בני אדם והם גרועים מהבהמות: הגדוילים השוטים "המלומדים" אשר גאוותם ושחצנותם הִשלו [אין שום פתח לטענת הצטדקות] למי שאינו סומך על בעלי העיון האמיתיים אם היה קצר יכולת עיונית [וגאוותם ושחץ

ואם דברי קאפח נכונים והשוחט מיראה או מאהבה פטור ושחיטתו מותרת בהנאה, מדוע רבנו פוסק בהלכות שחיטה בלשון