מבט אל העבר: קבלת פנים לד"ר מרדכי בשארי (על קליטתם והתפתחותם של יהודי-תימן)


כנס קבלת-פנים רב-רושם לד"ר מרדכי בשארי, נתקיים בעיר רחובות, בבית-הנוער שבשכונת שעריים, ביום שלישי, ז במנחם-אב תשכ"ט 22.7.69. הכנס שנערך מטעם "אפיקים", הינו חוליה בשרשרת של ערבי-תרבות הנערכים לעתים מזומנות, ביוזמתה של מערכת "אפיקים" במושבי יוצאי-תימן בישראל.

כיבדו את הכנס בנוכחותם ובברכותיהם לד"ר מרדכי בשארי: הרב יחיא משולם, רב העדה וחבר הרבנות-הראשית ברחובות, הרב יוסף סעד, מר זכריה חתוכה – סגן יו"ר עיריית רחובות, מר בן-ציון צנעאני – עו"ד וחבר מועצת עיריית רחובות, השופט א' חייבי, חיים אושרי, וד"ר בן-חור ימיני. כן נתקבל מברק ברכה מאת מר עזרא צוריאלי – מזכיר ועד העדה בירושלים.


נשאו דברים: מר יצחק שבטיאל, וכן חתן הכנס ד"ר מרדכי בשארי, שדיבר בנושא: המדע והשלכותיו על החברה בישראל. פתח והנחה את הערב מזכיר מערכת "אפיקים" מר יוסף דחוח-הלוי, שאמר בין היתר:

בהזדמנות זאת ארשה לעצמי להציג את כתב-העת "אפיקים" ופעולותיו החשובות. "אפיקים" הינו במה לכוחות בונים ויוצרים, אשר התארגנו להציב בטאון וניב לתחייתנו הרוחנית והחברתית, לחשיפת הכוחות הספונים עדיין בעורקי ציבורנו, ולעידוד התפתחותנו והשתלבותנו באומה.

"אפיקים" מעודד וממריץ את השאיפה להשכלה תורנית ומדעית בקרב צעירינו, ומתייצב לימינם בפעולה חברתית נמרצת במוסדות ההשכלה השונים, ובסיוע חומרי ורוחני כאחד. אביא דוגמה אחת: הודות לפעילות "אפיקים", במשך שנות קיומו זו השנה החמישית, נתקבלו לבתי-הספר לרפואה בירושלים ובתל-אביב שבעה צעירים, מהם שישה בירושלים ואחד בתל-אביב, ביניהם שתי צעירות.

מערכת "אפיקים" מקיימת מפגשי חברה ותרבות בקרב ציבורנו, במקומות שונים בארץ. הפעם מקיים "אפיקים" ערב תרבות בשעריים, בשיתוף מבורך עם פעילי השכונה, ובראשם ידידנו מר זכריה חתוכה סגן ראש העיר. מטרת כנס זה היא לערוך קבלת פנים לכבוד חברנו ד"ר מרדכי בשארי, יליד שכונה זו, איש מדע הגרעין, אשר חותר בהתמדה ובהצלחה מרובה אל העמקה במדע זה והשתלבותו בו.

בטרם אברך את חתן המסיבה, המעמד הנאה ובאי הכנס, עלי להקדים משפטים אחדים על יהדות-תימן. יהדות זו מעולם לא הייתה עניה באנשי תורה ורוח, והם שפרנסוה כל הדורות, ושמרו על אש הקודש, שלא תכבה חס וחלילה, הן בגלותה הארוכה והן בארץ גאולתה.

יהדות-תימן העמידה מקרבה במשך כל ימי גלותה אנשי רוח דגולים, מהם רבנים גדולים ומקובלים, סופרים ומשוררים נערצים. די אם אזכיר חלק מהם: רבי דוד בן עמרם אלעדני בעל המדרש-הגדול, רבי זכריה הרופא – הרז"ה, רבי זכריה אלצ'אהרי מחבר ספר-המוסר, רבי שלם שבזי המשורר הלאומי, רבי שלמה אלעדני מחבר פירוש מלאכת-שלמה למשנה, המקובל רבי שלום שרעבי, שהיה ראש ישיבת "בית אל" בירושלים, מהרי"ץ, הידוע מספרו פעולת-צדיק ועוד.

כמובן, יהדות תימן עסקה במשך דורות בענפי יצירה שונים: בפילוסופיה, באסטרולוגיה ועוד, שלצערנו נשארו מהם רק שרידים.

תרומתה של יהדות-תימן היא לא רק בערכים שיצרה, אלא גם בזה ששימרה את נכסי הרוח של כנסת-ישראל: במדרשי ארץ-ישראל, בספרות הגאונים, במסורת הבבלית, במקרא, בלשון חכמים וכן בשירת ספרד. הודות לכך התאפשרה הוצאתם לאור של כל שירי רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי, ועוד יצירות רבות בעלות ערך, שנעלמו מקרב התפוצות ונמצאו רק בתימן.

אין חולק, שיהדות זו נטלה חלק ניכר בהפרחת השממה ובפיתוח הארץ, קיימה ומקיימת מצוה זו גם עתה בכל נפשה ומאודה, ואף התענתה על כך בחבלי ייסורים שונים. רבים המקומות שעליהם נשפכה זיעתם ואף דמם של מתיישבים תימנים. החל מהעלייה הראשונה המפורסמת היא עליית תרמ"ב 1882, ואשר נקראה בפי אנשי עלייה זו בשם "אעלה בתמר" (אגב, עליה זו קדמה לעליית אנשי ביל"ו מרוסיה בכמה חודשים), במשך כל העליות שהיו לאחריה, וכלה בעלייה הגדולה "על כנפי נשרים", אשר הגדילה והאדירה את ההתיישבות העובדת, במפעל של כארבעים מושבים הפזורים בכל רחבי המדינה. ונשאלת השאלה: מדוע חלקה של עדה נכבדה זו בעיצוב דמות המדינה עדיין כה אפסי?

לדעתי, אחד הגורמים אשר עיכבו את התפתחותה החיובית כלפי פנים וכלפי חוץ, הוא פרנסתם הדחוקה שהעיקה עליהם, דחקה את מעיינות מחשבתם מהעיקר: פיתוח כוחם הארגוני והחברתי, שמטרתו השבחת רמת חייהם הכלכליים והחברתיים. עובדה מצערת זו מנעה מבניהם להצטייד בהשכלה כללית ובידע טכנולוגי ומדעי.

אנו רוצים להאמין, שמעצבי המדיניות והחברה בישראל, בייחוד לאחר מלחמת ששת-הימים, הולכים לקראת שינוי המדיניות, ויחלו להתחשב בצרכי האומה הכלליים, ביניהם בעיית משפחות מרובות הילדים, לאפשר להן כלכלה נאותה, דיור הוגן וחינוך כללי חינם.

אנו מקווים, שהדור הצעיר יידע להעריך את חשיבותו של ארגון חברתי, שיביא להאדרת התרבות-היהודית וחשיפת הערכים הספרותיים החשובים שביהדות-תימן, בשילוב ההשכלה והמדעים שעליהם בנוי העולם בתקופתנו זו.

ידידנו, ד"ר מרדכי בשארי, חתן המסיבה, נכתר בשלושה כתרים: כתר התורה, כתר המדע, וכתר הענווה. במה אברכך? שיהא תלמודך נר לרגליך – הרי נר תלמודך מאיר דרכך ומפלס בעבורך את נתיבות החכמה והמחקר המדעי. שתהא משופע במידות נאות – הרי הליכותיך ומעשיך מצוינים במידות הענווה והצניעות.

יהי רצון, שצעירנו בני יוצאי-תימן, בכל מקומות מושבותיהם, ובראשם בני שעריים, ישאבו ממך עידוד והשראה ללכת בדרכך, יתמודדו עם אתגרי תקופתנו, ויחתרו קדימה לכבוש הישגי השכלה ומדע, חרף הקשיים והמכשולים שיעמדו בדרכם, ויראו בך מופת ומורה-דרך להישגים ולהתקדמות חברתית ומדעית.

תבורך משפחתך ותבורך שעריים בה נולדת, גדלת והתחנכת. היה ברוך!

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת אפיקים גיליון לא, מנחם-אב תשכ"ט, עמ' 10.

בתמונת שער הפוסט: ילדה נושאת את אחיה במחנה עולים בבית ליד, 1950.


#חינוך #חברה #תקומה #עםישראל #מדעים

0 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!