מבט אל העבר: כיצד מעשׂרין את התבן?

עודכן ב: אוק 31

בשבועות האחרונים עדים היינו למחול שדים משונה, אשר אילולא היה קשור באישיות נכבדה ובמוסד נכבד, הכנסת, היינו מגדירים אותה כְּמַהְתַלָּה. הכל רועשים וגועשים, ח"כ צעיר ושמו אולמרט מטיח, יו"ר הכנסת רותח, אמצעי התקשורת בוחשים ורוחשים ועסקני המפלגות מעסים ומשסים; ואתה האזרח הקטן והפשוט מביט ותוהה – על מה המהומה?


ובכן, ראשית המהומה בח"כ צעיר אשר אצה לו הדרך, וכל שבוע חייב הוא למצוא לו נושא-תורן לטיפול, והנושאים רבים, תודה לאל, בעיר חלם. לכאורה, צריכים אנו כצעירים דמוקרטים ושואפי תיקון, לשמוח ולברך על תופעה זו של חברי-כנסת המחפשים פעילות ויעילות. אך, צערנו רב כאשר זוכרים אנו, כי לא זכינו מהם אי פעם לטיפול בבעיות הכואבות באמת לפרט ולאומה – בעיות של הרוח היום והחומר מחר.


חוששים אנו כי לעתים קרובות, הקריטריונים לבחירת הנושאים נובעים מכושרם של הנושאים להגיע לכותרות, ולא מכושרם לסייע לפתרון בעיות. והפעם מצא לו הח"כ הנחמד את מר ישראל ישעיהו, יו"ר הכנסת, והחליט לטפל בו, שכן מר ישעיהו הינו בעל כישורים טובים וכוח משיכה טוב לאמצעי התקשורת הללו. עד היום הם אינם יכולים להשלים שיו"ר הכנסת, ומ"מ נשיא המדינה לעתים, אינו בן המעמד המתאים. וכך נכשל חה"כ הנכבד ונתפתה לפתוח במתקפה על יו"ר הכנסת תוך הטלת דופי, אשר עם כל הרצון הטוב שלנו, איננו יכולים להבין מה בעצם לא היה בסדר.


מספרים על עשו כי היה "יודע ציד", במה יודע ציד? שהיה בא אל אביו, יצחק אבינו ושואלו: כיצד מעשרין את המלח והתבן? וכך צד את לבו. במשל זה נזכרנו גם כאן: המדינה מלאה בגנבים הגונבים מיליונים, ראש הממשלה מוצא דמגוגיה בממשלה, יש אומרים כי המצרים מרמים אותנו בדרום, והכלכלה הולכת מדחי לדחי, ואין אדם יכול תכנן צעד לטווח של שנה אחת; ומר אולמרט דן עתה כיצד מעשרין את המלח, ופותח במלחמת קודש על ענייני תבן.


אמרנו שאפשר לראות בזאת מהתלה, אילולא היה הדבר כרוך בפגיעה בכבודה של אישיות ומוסד נכבדים: יו"ר הכנסת, המוסד המחוקק של מדינת ישראל. אך מה נעשה ועלינו להודות כי טעויותיו התמימות של חברנו היקר, מר ישראל ישעיהו, הן שנתנו ממד של רצינות לאירוע זה.


מאז קום המדינה ועד להתמנותו של מר ישעיהו לתפקידו לא נתמנה מבקר לכנסת, ואם כן, לשם מה היה צריך מר ישעיהו למנותו? פשוט ביותר: התימנים אוהבים לבצע את משימותיהם על הצד הטוב ביותר, כדי להראות שהם בסדר. ניחא, אם כך, מדוע לא מינית לתפקיד החדש אדם מהימן עליך וידיד לך, אשר יבין אותך ויהיה לעזר נגדך, מדוע לא מינית פשוט תימני, אשר יהיה לו עניין להוכיח את הצלחתך, ולא להכשילך ולהוכיח כי בחירתך לא הייתה טובה? והרי כך היה נוהג כל אשכנזי טוב, וכך נוהג כל שר עם היכנסו לתפקיד: להכניס את אנשי שלומו לתפקידים הבכירים, אשר בטוח הוא כי להם עניין בהצלחתו בתפקיד. אך לצערנו, בני עדות-המזרח, גם בהגיעם למשרות בכירות, חוששים להתנהג בטבעיות ולפעול ככל האחרים. כך מפחיתים הם מעוצמתם ומכבודם ומקיפים את עצמם באנשים שנאמנותם אינה להם ולא לתפקידם. חוששים אנו כי כך קרה גם עם ידידינו מר ישראל ישעיהו וחבל.


וטעות שלישית לעניות דעתנו עשה מר ישעיהו, בעצם תגובתו לאולמרט. סבורים אנו כי היה על מר ישעיהו לזכור כי הוא יו"ר כנסת ישראל, והוא נבחר לכך משום שהוא היה ראוי לדעת הכלל להיבחר, והוא נבחר משום כישוריו ולפי קריטריונים המקובלים במדינתנו, ולכן אינו חייב להיגרר אחרי כל אמירה הנזרקת ברחוב. להיפך, באי תגובה, היה מר ישעיהו מונע ממר אולמרט להשיג את מבוקשו: פרסומת ותעמולה, ובמידה ומר אולמרט היה חותר באמת להפנות את תשומת לבו של יו"ר הכנסת לאי-אלו עניינים, הוא היה יכול להעלות את שאלותיו בצורה נכבדה בוועדת הכנסת שהיא המקום המתאים לכך.


כן סבורים אנו, כי להיטותו של מר ישעיהו להגיב ולהיגרר לוויכוח בלתי מכובד זה, נבעה שוב מן המשימה הבלתי אפשרית שהציב לעצמו בעבר: להוכיח כי הוא האישיות הנקייה והמתאימה ביותר וכו'. אך כאן טעות בסיסית, אשר למדנוהָ על בשרנו ועתה למדהּ גם ידידנו ישראל ישעיהו. גזרה היא, כי כל אחד מאיתנו חייב להיות "מצוין" בכל נושא, על מנת שיאמרו עליו כי הוא רק "בסדר". וגזרה היא שיחפשו וימצאו דופי במעשינו גם כאשר הם מוצלחים יותר מן הממוצע, שכן לצערנו עדיין ישנם רבים הרואים בהצלחתנו צנינים, מפני שהיא הורסת את התזוֹת השונות על שכבות מתקדמות ושכבות הזקוקות לטיפוח.


ונסכם כאן בהצהרה אחת ופשוטה: בני עדות-המזרח הינם שותפים מלאים במדינה זו, והם אף רוב אוכלוסייתה; כל עוד עובדת השיטה הזאת, מנהיגינו, ויהיו מכל זרם או מפלגה, הינם נציגי ציבורנו, ולכן עומדים אנו על-כך כי יזכו בכבוד המגיע להם; רואים אנו כחובה להם עצמם להגן על מעמדם וכבודם, כי הינם שלוחי ציבור וחייבים הם בכבודו. את חה"כ אולמרט וציידי מצוה אחרים מזמינים אנו להמשיך במבצעיהם "לתיקון" ו"טיהור" המדינה, אך נשמח מאד לגלות כי הם תוקפים לא רק את שר המשטרה, שר החקלאות ויו"ר הכנסת.


[ולימים יאמרו יהודי תימן על אולמרט כמנהגם: "יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲו‍ֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ" (איוב כ, כז; ובקיצור: "יגלו"), וזאת לאחר שהורשע בשוחד, מרמה, הפרת אמונים ובשיבוש הליכי משפט, והיה לראש הממשלה הראשון בתולדות מדינת ישראל אשר הורשע וישב בכלא].


איננו יודעים כיצד ניתן למדוד את הצלחתו של יו"ר פרלמנט, אך אם המודד הוא שיתוף הפעולה והאווירה בתוך המוסד, הרי ישראל ישעיהו צריך להיחשב לאחד המוצלחים ביושבי ראש הכנסת, שכן בתקופת כהונתו זכינו לראות שיתוף פעולה מתהדק והולך של מפלגות וזרמים; וכמעט שלא ראינו בכהונתו, כפי שראינו בעבר, שערוריות ומריבות בזויות, ואין ספק כי לו יד וחלק באווירה טובה זו.


וכהערת שוליים נאמר, כי מיום ליום משתכנעים אנו בצורך הדחוף להקים מוסדות וארגונים משלנו, אשר ייאבקו על זכויותינו, יעמידו מנהיגות וייחלצו לעזרה בעת הצורך. צורך זה גדל בשל התעסקות המנהיגות של היום בשאלה: כיצד מעשרין את המלח והתבן?


מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת "אפיקים" גיליון סב, תשרי תשל"ז, עמ' 2.

כיצד מעשרין את התבן
.pdf
Download PDF • 125KB

31 צפיות
01.jpg

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!