חטופי תימן

נראה לי שאצליח לשפוך אור מזווית מסוימת על הנושא הכאוב הזה, כי מצד אחד איני תימני כך שטרם פיתחתי סנטימנטים לנושא מה שעשוי לקצר את דרכי להגיע לחקר האמת, ומצד שני, אמנם הנני אשכנזי אך איני חש מחויב לאיזה אשכנזי כלשהו אלא לדרך האמת בלבד.


טרם שאחל, חשוב להבהיר שמדובר בעונש מאת ה', כי הצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט. והנה לפניכם דוגמה: בספר יחזקאל (כד, כא), תואר עונש חורבן בית-המקדש הראשון וכן עונש חמור מאד נוסף שנלווה לו, והוא הריגת הבנים והבנות אשר יפלו במלחמה: "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ" (יח' כד, כא). נמצא, שייתכן והקב"ה יחריב אפילו את מקדשו ויכלה את הבנים והבנות במלחמה, כדי להשיב לחוטאים כראוי להם – "לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו" (יר' לב, יט).


כיום אנו מבינים עד כמה הדרדעים המזויפים ובראשם רצון ערוסי ויוסף קאפח, אשר חברו חבר לראש הנחש: להנהגה הבכירה של הדת האורתודוקסית, אחראים לחורבן דרך האמת.


אותם דרדעים למחצה לשליש ולרביע נושׂאים על נס את דרך האמת אך מתעים ומכסים עליה. הם מטשטשים ומעוותים אותה והופכים אותה לדרך שקרית ומתרפסת שבה יוכלו לרכוש את אהדת ההמון ולצבוֹר כוח פוליטי וכלכלי. כך כיום מחריבים את התורה שנחלנו בהר סיני.


ומדוע עוונם של הדרדעים השכירים הוא כל-כך חמור? ובכן, יש הבדל עצום בין סתם טמבל שחובר לחבר המרעים האורתודוקסי, לבין דרדעי שמכיר את המקורות המהימנים של דת-משה, שחונך לאורם, ושביכולתו להדריך את עם-ישראל לכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש. ובשתי מלים: מכיר ומורד, ויותר מדויק לומר הכיר ומורד, כי בסוף ימיהם ערוסי וקאפח כבר נתעוורו לחלוטין מדרך האמת, והיו בטוחים שניתן ללכת בה ולהחזיק בדת פרו-נוצרית.