הרב יוסף קאפח תופעה נדירה בעולם הרבני

עודכן ב: 10 דצמ 2018


פרופ' בנימין דה-פריס, הרב דוד אוקס ויצחק גילת קובעים: "הרב יוסף קאפח הוא תופעה נדירה בעולם הרבני בכלל ולא רק בעולם התימני. הוא למדן ורב, כאחד מגדולי הרבנים; מחונן מטבעו בחוש מדעי ומחקרי; בעל שקדנות מפליאה ומהירות עצומה במלאכת הקודש; זכה לצלול בעמקי השפה הערבית ורכש לו יתרון בשטח זה שאין לרבים כמוהו; דומה, שאין מוכשר כמוהו לתת לשכבות הרחבות של המשכילים התורניים את דברי הרמב"ם שנכתבו ערבית בלשון המובנת כיום".

דברים אלה, שנכתבו על-ידי חבר השופטים מטעם הרבנות הראשית לתל-אביב-יפו ושתי האוניברסיטאות של תל-אביב ובר-אילן, הם חלק מהנימוקים ודברי-ההערכה שנאמרו על הרב יוסף קאפח, עם קבלתו את הפרס הגדול על-שם הרה"ג אי"ה קוק בסך 2000 ל"י, על המהדורה המדעית שהוציא לסדרי המשנה "זרעים" ו"מועד" עם פירוש הרמב"ם, ושתירגמם על-פי כתב היד המקורי של הרמב"ם והוסיף לו מבוא והערות. הספר יצא בשנת תשכ"ג בהוצאת מוסד הרב קוק בירושלים.

פרס זה הוא העשרים בסדרת הפרסים על-שם הרה"ג קוק מטעם עיריית תל-אביב. הוא חוּלק בפרשת "תרומה" באולם בית-הכנסת ביל"ו בתל-אביב – במעמד הרב הראשי לישראל הרה"ג א"י אונטרמן, חברי-כנסת, נציגי משרד הדתות ומועצת העירייה, רבנים וחכמים, ונציגי מוסדות תרבות רבים. עם הרב קאפח קיבל גם הרב בצלאל זולטי, חבר בית-הדין הגדול, פרס דומה בעד ספרו "משנת-יעבץ" חלק חושן משפט. כן קיבלו פרסי כבוד הרבנים א' יעקובוביץ ומ' שליטא, על המפעל התורני והספרותי הגדול "אוצר הפוסקים".

אוירת כבוד והוקרה

כמו בחלוקת פרס ביאליק לחכמת ישראל כן גם הפעם, שׂררה אוירת כבוד והוקרה לחתן הפרס ועמיתיו, ובמאורע באו לחזות רבים מיוצאי-תימן, בתוכם רבנים, תלמידי-חכמים, עסקנים מפורסמים ובחורי-ישיבה ממקומות שונים בארץ. אותה אוירת התעלות מיוחדת שררה גם במסיבת-ההערכה שקיימה המועצה הדתית בתל-אביב לחתני-הפרס, ושבה נאם גם הרב יוסף קאפח על קווי יסוד משותפים להרמב"ם ולהרה"ג אי"ה קוק מבחינה מדעית ומחשבתית.

את הטכס בבית הרבנות הראשית פתח סגן ראש עיריית תל-אביב א' בויאר, ואחריו קראו את נימוקי השופטים הרב ש"י זווין על ספרו של הרב זולטי, והרב פרופסור ב' דה-פריס על ספרו של הרב קאפח. אחריהם בירך הרב הראשי לישראל א"י אונטרמן שעמד בדבריו על משמעותו של הפסוק "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות", והרב שליטא הרצה על מפעל "אוצר הפוסקים".

במסיבה בבית הרבנות הראשית בתל-אביב בירכו: יו"ר המועצה הדתית פ' שיינמן ("יצירות המחברים סולת נקייה"); הרב ש' זווין השווה את עבודת הרב קאפח לעבודת המשכן שיש לה חיצוניות ופנימיות, דבר נדיר בייחודיותו; סגני ראש העיר א' בויאר וא' אברמוביץ; שר הדתות ז' ורהפטיג הטעים, כי הודות לקיבוץ הגלויות בא הרב קאפח מארץ רחוקה, וזיכה את הרבים בפיענוח תעלומות בספרות ההלכתית, ואשר אלמלא הוא לא היינו יודעים עליהם. השר הגדיר את בעל הפרס כגדול בתורה, בעל סגולות נדירות ויודע מקורות שלא רבים כדוגמתו. כן הוקראו ברכות בכתב מרבנים ומוסדות תרבות.

קווי מחשבה משותפים

בהרצאתו עמד הרב קאפח על קווי היסוד בתחום המחשבה בין שני ענקי הרוח הרמב"ם והרב קוק, בייחוד בתחום ההגיון, התפיסה החריפה ושילוב ההלכה באגדה, הפסק במוסר, ומידות הנימוסין בדרכי הפלפול, דבר שאינו מצוי אצל רבים המתמחים רק במקצוע אחד ונעדרים מהם שלל הגוונים של המחשבה והמעשה. בין השאר ציין, כי הרב קוק הוא אישיות שאהבה את מפעל התחייה הלאומי בישראל, עמד כנגד המתנגדים לו, וזאת מתוך אמונה והכרה שהבניין הרוחני בוא יבוא עם ביצור היצירה הלאומית בתחומים אחרים.

תולדות הרב יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח הוא בן 47 (תרע"ח). נולד בצנעא בירת תימן, ועלה לארץ בשנת תש"ג. תחילה התגורר בתל-אביב ועמד בראש בית-הכנסת "אבי-דוד". בתש"ז נכנס לישיבת "מרכז-הרב" של הרב קוק, הוסמך והצטרף ל"מכון הרי פישל". בתש"י נתמנה לחבר בית-הדין הרבני בתל-אביב, ומתשי"א ואילך לחבר בית-הדין בירושלים.

מן הספרים שהוציא בצירוף מבואות ופירושים: ספרו הפילוסופי של ר' נתנאל אלפיומי (מחכמי התורה בדור הרמב"ם); "מאור האפילה" (נור אלצ'לאם) לר' נתנאל בן ישעיה; "אגדתא דפסחא" נוסח תימן; ספר "הליכות תימן" שזכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל; שו"ת הראב"י אב"ד מנרבונא; חמש מגילות מתורגמות לעברית; פירושי רס"ג על התורה; ופירוש הרמב"ם בערבית שעליו קיבל את הפרס. כן פרסם מאמרים רבים על נושאים הלכתיים ומדעיים בכתבי-עת וקבצים שונים.

יצויין, כי גם הרב זולטי וגם הרב קאפח ריתקו את השומעים בדבריהם עשירי החידוד וההברקות, פרי מחשבותיהם העצמיות ויצירות רוחם.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת "דעת", י באדר ב תשכ"ה, עמ' 4.


#חינוך #חברה #דיינים #רמב

35 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!