top of page

המכשיר תנור וכיו"ב – חטא גדול בידו

עודכן: 30 במרץ

בדת האורתודוקסית הפרו-נוצרית מחייבים להכשיר תנור ומיקרוגל לפסח, או להכשירם לאחר שצלו בהם דבר איסור, כגון: שצלו בהם בשר לאחר חָלב או להיפך, או שצלו בהם בשר נבילה – כך הלעיטו אותנו הכומרים האורתודוקסים משחיתי דתנו. להלן נבדוק האם יש צורך להכשיר תנור או טוסטר-אובן או מיקרוגל לשם השימוש בהם? לשם כך נחל לעיין יחדיו בדברי רבנו.


בהלכות מאכלות אסורות (טו, ל) פוסק רבנו כך:


"אין צולין בשר שחוטה עם בשר נבילה או בהמה טמאה בתנור אחד, ואף-על-פי שאין נוגעין זה בזה. ואם צלאן – הרי זה מותר, ואפילו הייתה האסורה שמנה הרבה, והמותרת רזה [כאשר חתיכות הבשר נוגעות זו-בזו הרזה בולעת מן השמנה, ורבנו מבקש ללמד, שאם החתיכות, דהיינו בשר השחוטה ובשר הנבילה אינן נוגעות זו בזו, אפילו כאשר בשר השחוטה רזה ובשר הנבילה שמן, אין לאסור את בשר השחוטה, הואיל ונצלו ללא כל מגע ביניהם], שהריח [של חתיכת הנבילה] אינו אוסר [ואפילו כאשר הייתה שמנה], ואין אוסר אלא עצמו של איסור".


מהלכה זו עולה, שמִן התורה, מותר לצלות בתנור אחד בשר שחוטה ובשר נבילה זה לצד זה! ומדברי חכמים אסרו לצלותם יחדיו בעת ובעונה אחת, אף-על-פי שריחם אינו אוסר מאומה. נמצא, שאין שום מקום לאסור לצלות או לאפות בתנור או במיקרוגל בשר אחרי חָלב או חָלב אחרי בשר או בשר שחוטה אחרי בשר נבילה – ואפילו מבלי לנקות כלל את דפנות התנור! כל-שכן שאין צורך להסיק את התנור או את המיקרוגל, והמחמיר ינגב מעט את התנור ודי בזה.

כמו כן, אין צורך להשתמש בתבניות אטומות, אלא די בתבניות נפרדות לבשר ולחלב.


ואצרף לפניכם את פסק רבנו בהלכות מאכלות אסורות (יז, כא), וכֹה דבריו:


"שמן של גויים מותר, ומי שאוסרו הרי זה עומד בחטא גדול, מפני שהִמרה על-פי בית-דין שהתירוהו. ואפילו נתבשל השמן הרי זה מותר, ואינו נאסר: לא מפני בישולי גויים, מפני שנאכל כמות שהוא חי; ולא מפני גיעולי גויים, מפני שהבשר פוגם את השמן ומסריחו".


כלומר, מי שאוסר את מה שהתירו חכמים חוטא בחטא גדול וממרה את פי הסנהדרין!


והואיל ורבו מאד הכסילים החכמים בעיניהם, הנני נדרש להתייחס להלכה נוספת אף שאין לה קשר ישיר לשאלה שבכותר, ובכן, בהלכות מאכלות אסורות (ט, כב) רבנו פוסק כך:


"ואין שטין [=מורחין] את התנור באליה [בשומן מן החי], ואם שט, כל הפת [שהדביק בתנור וספגה את השומן מן החי] אסורה, עד שיסיק את התנור, שמא יֹאכל בה חָלב. ואם שינה בצורת הפת עד שתהיה ניכרת [שהיא בשרית], כדי שלא יאכל בה [...] חָלב – הרי זה מותרת".


ואיני יודע מה עניין הפת הזו לעניין הכשר תנור ומיקרוגל, שהרי בהלכה בעניין הפת הבשרית מדובר שהפת ספגה מן השומן הבשרי, ולכן אסור לאכלה עם חָלב – ואילו בעניין הצלייה או האפייה בתנור, מדובר שהמאכלים כלל אינם נוגעים זה בזה, ואפילו אינם נצלים או נאפים זה לצד זה! ואפילו אינם נצלים יחדיו באותה העת בתנור, אלא בנפרד גמור החלטי ומוחלט!


מדוע אפוא הלעיטו אותנו הכומרים האורתודוקסים בהזיות? ובכן, יש לכך כמה סיבות:


הראשונה, הם מטומטמים, הוזי הזיות וחולי נפשות ולכן הם זקוקים כל העת לכבול את עצמם ולהחמיר על נפשם, כך הם מטשטשים את אפלת ריקנותם האיומה והמייסרת, וכך הם שוגים בהזיה שהם אינם אפסים מאופסים אשר יותר תועים מן הבהמות, אלא "צדיקים וחסידים".


השנייה, ביזנעס, מטרתם היא להוציא עוד ועוד כסף מן ההמונים הנבערים אשר כסילותם ופתיותם גרמה להם להיות רועדים וחרדים מקול עלה נידף, עד שרק המילה "פסח" גורמת להם להתקפי חרדה קשים, ולכן, כדי להפיג את חרדותיהם הם ירוצו לקנות תנורים בעלי שני תאים, או אפילו תנור מיוחד לפסח. כך יצרו לעצמם המינים פס ייצור נפרד, וכן פס כשרות נפרד, ולשם-כך מוזרמים מזומני שוחד נוספים לוועדות הכשרות ולמשגיחים למיניהם.


והשלישית, הואיל והם המציאו לעצמם דת חדשה, הם נדרשים כל העת "לחדש חידושים" כדי להוכיח את גאונותם וחסידותם ורוממותם הדמיוניות. כלומר, בכל תוספת של חומרה והזיה "דתית" שמרוממת ומקרבת את האדם לבוראו לפי דמיונם, הם למעשה מרוממים את עצמם – כאילו הם נביאים ומחוקקים אשר מורים לעם-ישראל תורה חדשה שבה ישיג את האמת, ושבה יתקרב לפני ה' יתעלה, ושבה יזכה לחיי אושר ושלווה, לחיי העולם-הזה והבא.


וכבר חשף את שקריהם הללו רבנו הרמב"ם באיגרתו ליהודי תימן, שם הוא מבאר את היחס האמיתי שבין דת האמת לדתות השקר. הוא מסיים את דבריו שם בניתוח הסיבה להיווצרות הדתות השקריות, שאינן אלא חיקוי ודוגמה לתורת משה שנחקקה בחכמה אלהית. דברי הרמב"ם שם מתאימים מאד למינים האורתודוקסים, וכֹה דברי רבנו שם (עמ' כג–כד):


"אותן התורות המדומות, [עמוסות] בדברים שאין להם תוכן [=אין בהן פנימיות אלהית], אלא חיקוי ודימוי ודוגמא. וְהַמְּדַמֶּה [=יוצר אותה התורה וּבוֹדָהּ] נתכוון בכך לגדל את עצמו ולהיראות שהוא כמו פלוני ופלוני, ונתגלתה חרפתו אצל הבקיאים [=בעלי ההשׂגה, המעמיקים לחקור], ונעשה לשׂחוק וללעג כמו ששוחקין ולועגין מן הקוף כאשר מחקה פעולות האדם".


לפיכך, כל הרואה כומר אורתודוקסי עליו לברך כמי שרואה קוף: ברוך משנה הבריות...

המכשיר תנור וכיו''ב – חטא גדול בידו
.pdf
Download PDF • 130KB

213 צפיות7 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page