לעתים קרובות למדי שומעים אנו הצהרות והכרזות מפי אישים נכבדים ומפי עסקני חינוך בעלי השפעה, כי הדרך העיקרית לחיסול הפער החברתי שבין העדות, הוא בחינוך בכללו ובמיוחד בחינוך התיכוני והגבוה.
בשבועות האחרונים הועלתה בעיית ההשכלה התיכונית על המדוכה והעיתונות דנה בה בהרחבה, אך לדעתנו, מסיבות שונות, היא לא הצליחה אלא לתאר את קשייה של משפחה ממוצעת בגודלה ובהכנסותיה; כלומר משפחה הכוללת ארבע נפשות והכנסותיה בסביבות חמש מאות ל"י, ואשר הצורך להפריש מהכנסה זו לצרכי לימוד לבנים, הוא עניין הניתן לביצוע, אם כי תוך אי-נוחות.
עובדה היא ששכר הלימוד לבתי-הספר התיכוניים מאמיר בקצב מסחרר ומבהיל, והשנה הגיע לסך 680 ל"י ללימודים בכיתה ט, וסך 830 ל"י לכיתה יב.
אלה הם סכומים ניכרים ומהווים מעמסה למשפחות ממוצעות, אך הרי למשפחות מעוטות יכולת, אשר הן בדרך כלל גדולות יותר, זו מעמסה בלתי נסבלת. מה יעשה נער החפץ ללמוד בתיכון, אך אין משפחתו יכולה לאפשר לו זאת למרות יחסה החיובי להשכלה?! למזלנו, מתרחבת תודעת החינוך גם בשכבות בני עדות-המזרח; אך מה יעשה האב, אשר אינו יכול להפריש סכום של כמאה ל"י לחודש לחינוך תיכוני לבנו, אלא אם יצמצם את צריכת מוצרי היסוד למשפחתו.
בצורה זו, מהווה שכר הלימוד הגבוה והמוגבה ללא הרף, אבן נגף לקידום השכבות המתפתחות במדינתנו. הן ידוע לכל, כי ההשכלה היא המפתח בחברה מודרנית למעמד חברתי מכובד ואף למעמד כלכלי; ואם מניחים כיום מכשולים בדרך התרחבות ההשכלה בשכבות המתפתחות, יש להבין כי מכשילים בזאת את העלאת הרמה התרבותית והחברתית, ודוחים לעוד שנים רבות כל אפשרות להסרת המחיצות בין השכבות והמעמדות השונים בחברתנו.
אמנם נכון, העלאת שכר הלימוד חלה על כל המעוניינים באופן שווה, ואי אפשר לטעון לאפליה, אך ברור שהתוצאות והמשמעות אינן שוות! בן עדות המזרח עלול להפסיק את לימודיו בגלל גובה התשלום, ולא כן חברו בן לשכבה אחרת. ומאה ל"י אלו שונה ערכן לעני ולעשיר, למרות שויונן הפורמלי! וכמה כשרונות דוחים אנו ומאבדים על-ידי הצבת מכשולים כאלו, אשר חוששים אנו, כי עתידים הם לגרום להתפתחות חברתנו לחברה פלוטוקראטית, כלומר שהכסף הוא תורתה ונפשה; ורק לבעל המאה – הדעה.
אם באמת החינוך הגבוה והתיכוני הוא האמצעי החשוב לסתימת הפער בין העדות, חובה לאומית לסלק ולהסיר מכשלה זו, ההופכת את בתי-הספר הציבוריים לבתי-ספר פרטיים, מבחינת היותם פתוחים למעשה רק לבני שכבה מסוימת. רבים הם המתריעים מפני כך, שבעוד שנים מספר נסבול מחוסר וגרעון של בעלי ידע טכנולוגי ובעלי ידע אקדמאי בתחומים שונים; ואם חשש זה מבוסס, מדוע מניחים מכשולים?! לית מאן דפליג שסיכויינו להרתיע ולגבור על אוייבנו, הם בכוח איכותנו המשובחת בשטחי ההשכלה, הידע והמדע, הכלכלה וכושר הלחימה. ואם חפצי קיום אנו, חובה על האחראים על החינוך לחפש ולתבוע את האמצעים הדרושים לפתיחת מוסדות החינוך התיכוני בפני כל המוכשר גם כאשר נעדר הוא אמצעים חומריים. יש לאפשר לבני העניים לרכוש השכלה תיכונית על חשבון המדינה והחברה, כי זה יהיה נכס להן בעיקר.
רבים טוענים כי אין באפשרות המדינה לשאת מעמסה כזאת, בייחוד עקב הנטל של הוצאות הביטחון, אך הרי אין חולק כי בעיית סתימת הפער היא חשובה ביותר ואין צורך להבהיר את זיקתה והקשרה הישירים אל הביטחון. אין לשכוח, כי התותח המשובח ביותר לא יהיה יעיל ביותר, כאשר אין לחייל את הרקע ההשכלתי המתאים להפעלתו. כמו כן, להעכרת היחסים הפנימיים יש השפעה מכרעת על רוח אזרחינו ועל המוראל, שהוא הנשק החשוב ביותר בכל מאבק.
דרכים לגיוס אמצעים
א) יש צורך לנקוט במדיניות סוציאלית, כגון מלוה חובה, שמטרתה להקל על מעוטי היכולת, ולפזר את ההכנסה הלאומית בכל שכבות האוכלוסיה, במקום שתתרכז רק בשכבה צרה כיום.
ב) יש לצמצם את המנגנונים השונים המנופחים ללא צורך. צעד כזה יביא להגברת היעילות ולצמצום הבזבוז.
ג) יש לבזבז פחות את כספי הציבור והמדינה, על-ידי בדיקה מדויקת של כל הוצאה, ואין בכוונתנו לציין דוגמאות לתוכניות ומפעלים בזבזניים וכושלים.
ד) יש להפנות חלק מן המגביות בחו"ל למטרה זו. והתרשמותנו ממגעים עם יהודים בגולה, ובייחוד בארה"ב, כי תהיה היענות מרובה למגבית שתוקדש מלכתחילה למטרה נעלה זו ולמען חיסול הפער החברתי.
אסור למוסדות המדינה להתחמק מטיפול בבעיה זו, ולהסתתר מאחורי נימוקים שונים הבאים להצדיק את המחדלים בתחום זה. יש צורך להציב זאת כמשימה לאומית ולפעול להגשמתה.
אין ספק, כי אם תבוא פעולה נכונה בתחום זה, נגיע תוך עשור אחד להישגים מרובים. יש צורך לפתוח את שערי החינוך התיכוני, כי הוא מבוא להשכלה אוניברסיטאית, שהיא פרוזדור להשתתפות בהכרעה ובניהול המדינה, בחיים התרבותיים והחברתיים כאחד.
מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת "אפיקים" ב, טו באדר א תשכ"ה, עמ' 8.
בתמונה: תלמוד-תורה בחדרה, תחילת המאה ה-20.