זמן הדלקת נרות חנוכה

בהלכות חנוכה (ד, ה) רבנו פוסק כך:

"אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם שקיעתה [=במהלך שקיעת החמה] – לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק – וכמה הוא זמן זה? כמו חצי שעה או יותר. עבר זמן זה אינו מדליק".

ובכן, לכתחילה יש להדליק את נרות החנוכה "עם שקיעת החמה", דהיינו כ-20 דקות לפני זמן צאת שלושה כוכבים האמור בלוחות הנפוצים, ומדליק והולך לכתחילה בכל אותן 20 דקות הללו. ולעיון נרחב בדרכו של רבנו בעניין שקיעה החמה, ראו: "השקיעה לפי רבנו".

ובדיעבד, יכול להבנתי להדליק בברכה "עד שתכלה רגל מן השוק", דהיינו עד שעה די מאוחרת שכבר לא מתהלכים אנשים ברחובות אותה העיר או אותו היישוב – שהרי הזמן שרבנו מגדיר להדלקה בדיעבד, שהוא "כמו חצי שעה או יותר", מותאם לזמן שבו כלתה הרגל מן השוק באותם הימים שנפסקה ההלכה, ולכן רבנו מוסיף בהגדרת הזמן הזה "או יותר". דהיינו, במקום שאנשים מתהלכים ברחובות, יש להאריך את הזמן הזה בהתאם לזמני הילוך בני האדם.

ושימו לב להמשך ההלכה האמורה: "וצריך ליתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק. הדליקה וכבתה – אינו זקוק להדליקה פעם אחרת [=ובוודאי שלא יברך שוב אם החליט להדליקה]. נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק – אם רצה לכבותה או לסלקה, עושה". כלומר, שלוש פעמים רבנו מדגיש שזמני ההדלקה נקבעים לפי זמני הליכת בני האדם בשוק, דהיינו ברחובות העיר, ולכן נראה לי פשוט מאד שניתן ואף חובה להדליק בברכה גם לאחר צאת הכוכבים, עד השעה שבה בני האדם חדלים מלהתהלך ברחובות.