כח המדמה

נאור איש יקר

בוודאי קראת את תגובתו של איתמר על הדברים שכתבתי למעלה אודות הכוח המדמה, שוב, אם כתבתי משהו מטעה, ללא כוונת זדון, אני מבקש ממך מחילה.

החסידות מאמינה בדואליזם, כלומר, שלאדם שתי נפשות, נפש בהמית, ונפש אלוקית, כאשר הרמב"ם קובע ומכריז, שנפש האדם אחת! ולה כמה כוחות, בינהן גם נמצא הכוח המדמה.

קראתי את הדברים שהבאת, והם אכן רחוקים שנות אור מרוח דברי הרמב"ם.

מכל הנאמר על הכוח המדמה כאן, רק המישפט האחרון ניתן לקבלו כאמת: "כי כל זמן שאינו משתמש עם השכל, הוא נמצא בכוח המדמה". כל השאר, שטויות והזיות שאין הדעת יכולה לקבלן. רק אדם אחד בהיסטוריה האנושית הצליח להשליט את כוחו השיכלי על כוח דמיונו, וזהו אדון הנביאים, שדיבר עים ברוך הוא פנים אל פנים ולא בחידות, ולא בחלום, ולא במחזה! אלא שכל צרוף!

כל שאר הנביאים, הכוח המדמה מתערבב עים הכוח השיכלי שלהם, כל אחד לפי דרגתו השיכלית והנבואית.

מאחל לך שבוע טוב

חברי היקרים, אני מודה באופן אישי לכל אחד מכם על הטירחה והמאמץ. עזרתם לי מאוד.

היה חשוב לי לחדד את ההבנה בנקודות הללו, כי מה שהאכילו אותנו אצל כת החסידות בנוגע ל'בירור כח המדמה', זה את הביאור שאביא לקמן, שלכאורה הוא רחוק מאוד מביאורו של רבינו הרמב"ם בנוגע לכח זה.

ואלו דבריהם:

"טבע האדם שנמשך אחר כח המדמה, שזה כלל הדמיונות שעוברים על כל אחד, שנתהוו מעוונותיו המרובים. וככל שאדם חוטא יותר, נכנס בו מדמה שהוא הדמיון. וזה הורס לו את כל החיים, כי כל מה שאדם סובל בזה העולם, זה רק מחמת כח המדמה, שהוא הדמיון, שזה כח הבהמיות, שנמצא אצל האדם מצד גופו העכור.

וככל שנתעכר גופו, על ידי עביות וגשמיות ועוונות, כן מתעבה אצלו כח הבהמיות, שמשם נמשך הדמיון לאדם, עד שרוב רובן של בני העולם מונחים בדמיון גדול מאוד. וזה מה שמענה אותם בכל מיני עינויים, כי זה כח הדמיון, שמוליך שולל את האדם ממחשבה למחשבה, עד שמביא אותו לידי הרהורים רעים ומחשבות זרות, שמשם נמשכות כל העבירות שאדם עובר.

ומשם נמשכות כל המחלוקת והמריבות, שהוא רב וחולק עם הזולת, והכל הוא מצד הדמיון.

ולכן צריך כל אדם להוציא את עצמו מהמדמה, שהוא כח הבהמיות שנמצא בו ולעלות אל השכל שהוא עצם עצמיות אלקותו יתברך.

כי באמת כל הבריאה כולה זה רק לבוש לגבי האין סוף ברוך הוא, כי דבר גדול ודבר קטן אינו נעשה מעצמו, אלא בהשגחת המאציל העליון, כי הכל זה אלקות ואלקות זה הכל.

וזו השלימות שאדם צריך להגיע אליה, שתמיד ירגיש את אמיתת מציאותו יתברך, איך שמסבב אותו ומסבב את כל הבריאה כולה... וזו התכלית שאדם צריך להגיע בזה העולם - להרגיש את השכל האלקי שיש בתוך הבריאה.

אם אדם נמשך אחר השכל האלקי שבלב, אז נכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ולבו מגלה לו חכמה עליונה, אמיתת מציאותו יתברך, ואין חקר לתבונתו וחכמתו.

ולהיפך - אם אדם נמשך אחר המדמה שבלב, אזי יצרו מתגבר עליו ונעשה כלב האבן, שאינו מרגיש שום התעוררות לקדושה, ואין בו יראת שמים. כי הלב משיג עד האין סוף, והמדמה מעלים ומסתיר את האין סוף ברוך הוא, שמשם נמשך היצר הרע, שמכניס באדם עקמומיות בלב וספיקות, עד שנעשה לבו לב האבן, ואינו מרגיש שום אלקות.

והעצה לחתוך את לב האבן - זו תפילה, כי על ידי שמדברים אליו יתברך, ומבקשים ומתחננים לבירור וזיכוך המוחין, על ידי זה נמשך אחר השכל, שהוא אורו יתברך.

וכל אחד ואחד יש לו חלק בשכל אלקי, כי השכל אלקי הוא הנשמה שבאדם, אלא זה לעומת זה יש כח הבהמיות שזה כח המדמה, שמעלים ומסתיר את אמיתת מציאותו יתברך, ומגביר לו את לב האבן. ולכן על ידי תפילה שאדם מתפלל ומבקש ממנו יתברך שיזדכך מכח הבהמיות, שהוא כח המדמה, וירגיש את אמיתת מציאותו יתברך, על ידי זה מוציא את השכל מהכח אל הפועל. כי כל זמן שאינו משתמש עם השכל, הוא נמצא בכח המדמה." (ליקו"מ כה)

אכן, הכוח המדמה אינו נתון לשליטה מוחלטת של האדם, וכמו שיאמרו לאדם: אל תדמיין פיל לבן, אין האדם יכול להימנע מלדמיין פיל לבן, וכן אין האדם שולט בכוח המדמה בעת השינה. ברם, בעת שהאדם ער הוא מסוגל לשלוח את דמיונו ברצונו לכל אשר יחפוץ.

חבריי היקרים והטובים, תבורכו בבריאות טובה ובהצלחה בכל מעשיכם!

רב אדיר, רק רציתי לומר מה שהבנתי מתוך שמונה פרקים להרמב"ם. חשבתי שזה יכול לעזור לנאור. מחילה מכם אם אמרתי משהו לא נכון. ולגבי אותו הכוח, באמת הבנתי מתוך דבריו של רבנו, שהכוח המדמה עובד ופועל ללא שליטתו של האדם. ואם יש בהבנתי זו כפירה, אני חוזר בי והולך מייד לקרוא שוב את שמונה פרקים, ביתר עיון. אני מבקש מנאור סליחה, אם אכן הרב חושב שאמרתי דברי כפירה. מאחל לכם שבוע טוב ומבורך!

איתמר ידידי, לא מצאתי בדברי דניאל לעיל דברי כפירה.

כמו כן, איני מוצא מקום שבו דניאל אמר שהאדם אינו יכול להפעיל את הכוח המדמה.

נראה לי שלא הבנת את דבריו, ועליך להתנצל, טעה, טעות, טעינו.

כל אחד יכול לכתוב ולהביע את עצמו במותר לו כרצונו, אינך חייב לקרוא.

ורצוי לעיין במאמריי על החלומות בעניין זה:

"וחלומות השוא ידברו הבל ינחמון" (חלק א, חלק ב).

ולדניאל ידידי, כל ביקורת, ואפילו היא מוטעית יש בה מן הלימוד.

ויהי רצון שיהיו כל מעשינו לשם שמים.

הנך מדבר רבות, ולפיכך תטעה. אמרת שהאדם לא יכול להפעיל את הכוח המדמה? אך רבות המחשבות על מקרים אשר עלולים לקרות במחשבתנו שהינם סברות אשר רובם אינם נכונות, משמע הן דמיונות.

נמאס לי שאתה כותב דברים בבטחון רב! אתה מטעה אחרים בענייני מחשבה, וכבר טעית רבות עד דברי כפירה! אז הנה אני אומר לך, את מה שאתה אומר, תביא לצידו ציטוט אשר מוכיח את דבריך. ותתמצת.

שבוע טוב ומבורך

"והחלק המדמה, הוא הכוח אשר יזכור רישומי המוחשים, אחר העלמם מקרבת החושים אשר השיגום, וירכיב קצתם אל קצתם, ויפריד קצתם מקצתם"

בחלק הראשון של הניסוח, מגדיר הרמב"ם את "המדמה" "הכוח אשר יזכור רישומי המוחשים", וכולנו מבינים שזהו הזיכרון. אבל כאן באה התוספת: וירכיב קצתם אל קצתם, ויפריד קצתם מקצתם" קצתם של מה? של רישומי המוחשים.

כאן לפנינו פונקציה נפשית, שבאמצעותה רישומי מוחשים שונים מורכבים יחד ולפעמים גם ההיפך.

כלומר, רישומי מוחשים המהווים קומפלקס אחד, נפרדים ומתפרקים לדברים שונים.

ומהי הפונקציה הנפשית הזאת? הדמיון!

הדמיון הוא פונקציה ביולוגית הנמצאת באדם, בדיוק כמו הזן, המרגיש והזיכרון.

מאז ומתמיד קיימת היתה גישה, או תפיסה, שרווחת גם כיום, שהדמיון הוא כוח פרודוקטיבי של נפש האדם, והאדם יכול בדמיונו, ליצור דברים שהוא לא קלט אותם בחושיו. אבל נטענת כאן על ידי הרמב"ם טענה נגדית, לפיה כל מה שמסוגל הכוח המדמה לעשות הוא, לקלוט את רישומי המוחשים. וזוהי פעולת הזיכרון, ואת הרישומים הנקלטים האלה, יכול "המדמה" "להרכיב" וגם "להפריד".

כאן אומר לנו הרמב"ם דבר חשוב מאד, שום דבר שהאדם לא קלט אותו בחושיו, לא יוכל להופיע בדמיונו. בניסוח אחר: בדמיונו של האדם יכולים להופיע אך ורק דברים שהוא קלט אותם בחושיו.

אמנם נכון הדבר, שאני מסוגל לדמות לעצמי סוס ירוק, תופעה שאיננה ידועה במציאות, אך מדוע יכול אני לדמות זאת? מכיוון שחושי קלטו מצד אחד סוס שראיתי, ומאידך קלטו חושי גם צבע ירוק, וכאן בא הכוח המדמה והרכיב את שני הפרטים האלה יחד, ובתודעתי עלה "סוס ירוק". כל בר דעת יבין שאני לא יכול לתאר לעצמי שום צבע שלא ראיתי, ושום קול שלא שמעתי ושום טעם שלא טעמתי.

ידוע לנו שהדבורה מסוגלת לראות אור אולטרה סגול וקל להוכיח זאת, אבל אין אנו בני האדם מסוגלים לראות אולטרה סגול, ואין אנו מסוגלים כלל להעלות בדעתנו מה רואה הדבורה. כיוצא בו, ידוע שאין האדם מסוגל לקלוט קולות בהם מספר התנודות לשניה עולה על 20 אלף, ולכן האדם גם אינו מסוגל לדמות לעצמו כיצד נשמע קול כזה, שכמה מיני בעלי חיים מסוגלים לשמוע אותו.

לסיכום קצר, מה הן הפעולות של הכוח המדמה? קודם כול, פעולת הזיכרון, כלומר, רישומים שקלטנו נשארים בתודעה כמות שהם. ודבר נוסף, הרישומים שקלטנו מתערבבים יחד, ויוצרים בתודעתנו, "דברים פנטאסטיים".

וכאן, עלול האדם לטעות טעויות חמורות ונוראות, כגון שהוא יכול לחשוב שקיים באמת סוס ירוק!

אין לאדם הכרה אינטויטיבית! וחובה על האדם להיזהר מכל העולה בדמיונו, משום שזוהי הסכנה הגדולה ביותר האורבת לאדם בכל עת.

האדם מספק חומר לפעולת הכוח המדמה, ואספקה זו תלויה במה שהאדם מתעסק בו מרצונו, אבל הוא אינו יכול להפעיל את הכוח המדמה כשלעצמו.

השאלה הגדולה היא, כיצד האדם, שהוא יצור רציונאלי, ובעל שכל, יכול להאמין באלילים? והתשובה על כך היא: לא שהמחשבה של האדם מטעה אותו, והרציונאליסטים טוענים שהמחשבה אינה יכולה להטעות, אלא הדמיון, הוא הוא שהטעה את האדם.

למעשה, הדמיון תופס בתודעה האנושית מקום הרבה יותר גדול מאשר המחשבה, שהרי האדם יכול להתקיים גם מבלי לחשוב, ואילו דמיונות יש לו תמיד.

בחלום פועל אך ורק הדמיון, אבל גם בהיותו ער, תודעתו של האדם מלאה דמיונות.

הבנת עניין הכוח המדמה, הינו חשוב מאד כדי להבין את תורת הנבואה של הרמב"ם, ובשמונה פרקים, הרמב"ם כותב ומסביר את הדברים בצורה נפלאה.

נ.ב

יש מצב וידוע במדע שכוח הדמוי יקדים השכל! וזה בתנאי שיסודות ההשכל עגונים כמדע! "מופת" דאז.

והשיב מורי ; " לפיכך, על האדם להשכיל במדעים, לחזק את כוח שכלו והגיונו, ולהרחיק מקרבו את ההזיות, ואז הוא יידע להבחין בין מציאות לבין דמיון. ואף אם הכוח המדמה יחדור למחשבה, הוא כבר לא יתעה את האדם, כי האדם יבין שמדובר בהזיה"

ואין מה להוסיף עליו.

פורים שמח לכולם.

למיטב הבנתי, לא הכוח המדמה הוא זה שמתקלקל, אלא, הכוח השכלי נחלש בהעדר השכלה ומדע, ההזיות חודרות למחשבה ונדמה לאדם שהן אמת מוחשית, ואז גם נפגמת ואף נהרסת יכולת ההבחנה בין מציאות לבין דמיון, בין אמת לבין שקר.

כלומר, הכוח המדמה הוא כוח הדמיון, ולא שייך בו תיקון או קלקול, אך נראה לי שניתן לפתחו, כמו שניתן לפתח את יכולת היצירתיות, עד גבול מסוים כפי מה שחנן ה' את האדם.

לפיכך, על האדם להשכיל במדעים, לחזק את כוח שכלו והגיונו, ולהרחיק מקרבו את ההזיות, ואז הוא יידע להבחין בין מציאות לבין דמיון. ואף אם הכוח המדמה יחדור למחשבה, הוא כבר לא יתעה את האדם, כי האדם יבין שמדובר בהזיה.

שלום לכולם

תשובה לטויטו; למד בעיון ושלש לימוד בהקדמת הרמב"ם למסכת אבות (שמונה פרקים להרמב"ם).

התשובה לך שמה בין כוח המדמה לבין כוח המתעורר. ובניהם השגות על "המדברים" (כלאם). והקדים הרמב"ם כוח המדמה למתעורר ולא ביכדי ראה שם.

וסדר פעולות הנפש שמה מזוקק היררכית! למד בעיון והרהר במציאות.

לגבי שאלתך האחרונה; אברג'י(נים)לים וכדומיהם אינם פטורים מין הדין. ואפילו אם יכנו את עצמם "תינוק שנשבה" והם נוכלים ביודעין.

פורים שמח לכולם.

א. מחשבות אשר צצות במחשבתך, בהיסח הדעת, הינם הדמיון. וכשאתה מכוון מחשבתך ומנסה להבין דבר מסוים כגון מאמר או פתרון למשהו מדובר בכוח ההוגה שהוא הטוב.

ב. זה עניין של הרגל, עליך פעמים רבות להאיר לתשומת לבך שמדובר במחשבות סתם ולהסיר דעתך מהם, לפי דעתי על האדם ללמד את עצמו להיות רגוע ולרוב לא לחשוב על כלום.

ג. אך כיום בגלל כל הרעש הסביבתי כגון רדיו, מוזיקה, סרטים טלוויזיה וכו המוח מתקשה לשקוט אך דע לך שאם תפעל בדבר מועט כגון הסרת מחשבתך פעם אחת - ותעשה זאת פעמים רבות אתה תצליח מפני שכך עובדת הנפש.

חג שמח אחי היקר

דניאל היקר, תודה רבה על דבריך שבהחלט מעשירים את הידע.

אך לא ממש הצלחתי למצוא בין דבריך תשובות ספציפיות לשאלותי.

רק אדם אחד בהיסטוריה האנושית הצליח להשליט את שיכלו על הכח המדמה שבו, אדם זה הינו אדון הנביאים! שאר הנביאים, הצליחו להשפיע על הכח המדמה שלהם, כל אחד לפי דרגתו בנבואה. הכח המדמה, כמו מחזור הדם, עובד נון סטופ, ואין לאדם שליטה עליו, אבל כן אפשר "להשפיע" על התוכן של הכח המדמה, על ידי עזיבת ההבל, וההתעסקות הבלעדית באלוהים! הכח המדמה אינו כח פרודוקטיבי, ולא רק שאין הוא פרודוקטיבי, אלא הוא זה שגורם תקלות לשכל! לכל שכל שלא הגיע לנבואה! הנביא, רואה, מראות חזיונות וחלומות נבואיים עקב התעסקותו באלוהים בלבד! כל שאר בני התמותה הרגילים, רואים חולמים הוזים, כל אחד מה שנתעסק בו ביום יום.