top of page

פנינים מדברי רס"ג - ו

מתוך פירושו למשלי

מאת אדיר דחוח-הלוי

"שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת [...] וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם" (שמות יג, ו-טז) | הקב"ה קשר בין מצות זכירת מצרים בחג הפסח לבין מצות הנחת תפילין, ללמדנו שמצות הנחת תפילין בימי הפסח היא הנעלה והרצויה ביותר. זאת ועוד, חירות אמתית מתבטאת ביכולת שלנו לקיים את המצוות ללא חשש וללא מורא – וכמו שאבותינו במצרים התגברו על הפחד מהמצרים ושחטו את כבש הפסח כדי לבער את העבודה הזרה מקרבם – כך עלינו להתגבר על הפחד ולהניח תפילין בימי חג הפסח, אשר מבטא יותר מכל את החירות האמתית מן העבודה הזרה וביעור ההזיות והאלילות.


ושימו לב היטב לדברי רבנו במורה (ג, מו):


"כבר ביארה התורה [...] כי המצרים היו עובדים מזל טלה, ולפיכך היו אוסרים שחיטת הצאן ומתעבים רועי הצאן, [...] וכדי למחות עקבות ההשקפות הבלתי-נכונות הללו נצטווינו להקריב [...] דווקא מן המקנה [...] כדי שיהא המעשה אשר חשבוהו שיא המרי, [דווקא] בו מתקרבים לפני ה', ו[דווקא] באותו המעשה מתכפרים החטאים, וכך מרפאים את ההשקפות הרעות, שהם מחלות הנפש האנושית, בהיפך [=בעשיית ההיפך] אשר בקצה השני [=כמו ריפוי המידות]. ומחמת העניין הזה עצמו נצטווינו בשחיטת כבש הפסח, והזאת דמו במצרים על הפתחים מבחוץ, לנקות עצמנו מאותן ההשקפות ולפרסם הפכן, והחדרת הדעה שהמעשה אשר אתם חושבים אותו גורם משחית – הוא המציל מן ההשחתה. 'וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף' [שמ' יב, כג] – [והצילם ה' יתעלה] בשכר פרסום המשמעת, וסילוק מה שהיה חמור בעיני עובדי עבודה זרה".


למדנו אפוא על דרכה של התורה במלחמתה בעבודה הזרה, ולכן חובה עלינו לעשות ההיפך מכל ציוויי העבודה הזרה, ובדרך זו אנו מרפאים את ההשקפות הרעות – והוא הדין להנחת תפילין בחול המועד, דווקא בגלל שנאמר בספר הזהר שמי שמניח חייב מיתה, חובה עלינו להניח ולהחדיר את הדעה "שהמעשה אשר אתם חושבים אותו גורם משחית – הוא המציל מן ההשחתה", ולא הציל ה' יתעלה את אבותינו מן ההשחתה אלא בזכות שפרסמו את המשמעת לדבר ה', וביטלו וזלזלו וביזו את מה שהיה חשוב בעיני עובדי האלילים.


ונחתום בפסק רבנו בהלכות חמץ ומצה (ז, ח), ובדברי מָרי בפירושו שם:


"בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים", ואומר שם מָרי: "והכוונה שהתפעלותו עליצותו ושמחת לבו משחרור נפשו ורוחו מן האליליות וסחיפיה, ושחרור גופו מן ההתמכרות לעבדות לכל סוגיה – צריכים להיות בולטים וניבטים ולא רק בסתרי לבבו".

הרעיונות המובאים לעיל פורסמו במסגרת ה"קול קורא" לפרסומי אור הרמב"ם הנשלחים בדוא"ל, ויש בהם גם רעיונות אשר אינם מפירוש רס"ג.

שימו לב! בכל דף יש עשרה קטעי רעיונות מתוך הפרסומים ל"קול קורא".

bottom of page