תוצאות החיפוש

אפילו היה לבוש בגדים חמודות ויושב בראש בפני קהל, ובאו אביו או אימו וקרעו בגדיו או הִכוהו על ראשו וירקו בטקס שמצולם ומשודר למאות אלפי אנשים ברחבי העולם, והוא ראש המכובדים ויושב בראש השולחן, ובאו אביו או אימו

המאוחרת שהושפעה מאד מתרבות אשכנז הטמאה ואף עלתה עליה מאד בשיבושיה (ראו לדוגמה את מחבר ספר האופל, אשר אימץ כמו כן, ההזיה שהמלאכים עלולים להרע לבני האדם ולגרום להם נזק, אף היא הבל מהובל, כי אין כוח למלאכים לעשות

נבואת משה רבנו, קבלת התורה, נצחיותה, שכר ועונש, השגחה, ועוד], ומחמת זאת היא הבריחה מן ההשקפה הזו [=שהרי אימוץ את מדעי הטבע, וניסו, באמצעות דמיונות והזיות שקראו להם "מדעים", להוכיח את יסוד חידוש העולם, וגרמו בזה נזק

אימון המחשבה ואילופה לדרכי ההזיות החל אפוא בשיטות חכמי-יועצי-אשכנז הראשונים ובראשם פירוש רש"י-שר"י, שהרי כלומר, למרות שהוא היה יכול לתרגם מילה במילה בכל מקום ועם זאת להיות נקי מן ההגשמה, אונקלוס בוחר בכל המקומות

יותר, ונזקהּ יותר במה שראוי לסבור ביחס לה' [כלומר גם אם נקבל את קשיי הפילוסופים בהשקפת החידוש, עדיין נזקי

אך אם יעשה כן, "נמצא שפנה אחור משׂכלו ופירש ממנו", ויחד עם זאת גם יְדַמֶּה שהביא על עצמו נזק במה שלמד מה שהבין מהם ולא יימשך אחר שׂכלו, ונמצא שפנה אחור משכלו ופירש ממנו, ויחשוב עם זאת שהוא הביא על עצמו נזק

נכונות ביחס לבורא ולהנהגתו את העולם, וריחוק ממנו נובע בראש ובראשונה מהשקפות נפסדות ביחס אליו, כגון אימוץ

מדברי רבנו עולה אפוא, כי תפישת אגדות חז"ל כפשוטן היא אֵם כל חטאת, כי לא רק שהיא גוררת לסכלות חמורה, לאימוץ וכי רשב"ח, המכשף הגדול, הופך החצרות, אינו יכול להגן על עצמו מפני נזקי המזיקים?

יָצַאת בת קול ואמרה: היא אימו".

כלומר, כניעתם באימוץ לשונם סגנונם וחיקוי דרכיהם הרעות של צאצאי המינים האירופים היא רק סימפטום למחלה חשׂוּכת עמי הארץ כדרשנים, ועליהם קרא רבנו לעיל את המקרא: 'מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן' [איוב יג, ה], כי נזקם

בסופו-של-דבר השמאלנים הארורים יפסידו, כי אי-אפשר להילחם כנגד ה' יתעלה שמו, אך הם בהחלט עלולים לגרום נזק

במצביהם] בלי ספק כבהמות וכחיות הטרף, אשר לא יחשוב השלם יחיד הסגולה כאשר חושב עליהם, אלא היאך להינצל מנזקי והוויכוחים בלבד, וּבִרבוֹת השנים, המאמינים התועים שנהו בעקבותיהם שילבו את שתי הדרכים: ביטול תורת משה באמצעות אימוץ

, ובעוד מקומות רבים מאד ביארתי את נזקי ההזיות המאגיות-הפגאניות, אשר מחריבות את הדעת.

כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי עבודה-זרה להשריש עבודתה בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת ויש לשאול, היש רעה גדולה מנטילת ידיים שלוש פעמים כדי להסיר את נזקה של איזו רוח רעה דמיונית? רעה גדולה מזו שהדבר הראשון שהאדם עושה בתחילת יומו הוא רציעת אזנו ומחשבתו לעבודה-זרה כדי לסלק מעצמו נזק למדנו לעיל, שמי שעובד עבודה-זרה כדי שלא יגיע לו נזק הוא בגדר עובד עבודה-זרה, וכך היה דרך העבודה-הזרה הקדומה: לעָבדהּ כדי שלא יגיע נזק דמיוני לעובדיה התועים.

בדמיונו החולני אחר האמונה בשדים הכעורים והמאופסים, אלא גם מפני שכל מי שעושה פעולה שנועדה להרחיק ממנו נזק בכללם, שיצווחו בהלוויותיהם את הפסוק "ולבני הפילגשים אשר לאברהם" וכו', כמה שיותר פעמים, כדי להציל אותם מנזקי

מאפיינות את המינים, כך הם מתסיסים ומסיתים את הכסילים והפתאים והמושחתים הנוהים אחריהם אשר נכנסו ALL-IN באימוץ

הכסף וטובות-ההנאה שיבשו אפוא את עולם התורה ואת תופשֵׂי התורה – אימוץ שיטוֹת הנצרוּת והצדקת לקיחת כסף

זאת ועוד, המנהג שקאפַּח אימץ מחכמי-יועצי-אשכנז, לחלוק בעדינות לאחר ביטויי התנצלויות והתרפסויות כמו לאחר

לה' גשמות], ולהשפיל את מי שלא ראה ולא ידע את מעמדו [רמתם המוסרית והמחשבתית של חז"ל], אין עליהם ז"ל נזק אינו נמנע מלהשתמש במלה "דפוס" ב"משנה תורה" בעניינים שמשמעם קרוב למשמעות פירוש רש"י כאן, כלומר תבנית של אימום (=שטאנץ), ורק כאשר רבנו עוסק בתבנית סתם, שאינה אימום לתבניות זהות נוספות, הוא אומר תבנית. והנה לפניכם ארבע-עשרה דוגמאות מ"משנה תורה", שבהם רבנו משתמש במילה "דפוס" כדי לתאר תבנית של אימום (שטאנץ

אך ברור שאם הבָּריא קורא אותם במטרה להסיר מעליו צרה או נזק ממשיים ומוחשיים שרובצים עליו, אף הוא בגדר כלומר, אין זו התכלית אלא אך ורק אילוץ הלכתי-מחשבתי, שחובה להתאמץ ולהשתדל מאד להתרומם ממנו, ועוד בעניין לעצמם, לילדיהם ולבני ביתם ולאחרים [=הוא כמובן מאיים שכל מי שמתנדב למאמץ המלחמתי גורם לעצמו ולילדיו וכו' נזקים

וביתר ביאור, רבנו לא אימץ אל חיקו את ראייתם-טענתם של הוזֵי הַקַּדמוּת במלואה, אלא הוא לקח ממנה אך ורק יותר,   ונזקהּ יותר במה שראוי לסבור ביחס לה' [כלומר גם אם נקבל את קשיי הפילוסופים בהשקפת החידוש, עדיין נזקי

וכבר הסברתי שאימות כוח מאגי אחד בעולם, פותח פתח רחב לאימוץ אינסוף הזיות מאגיות נוספות, שהרי אם המאגיה קצרו של דבר, אימוץ הזיה מאגית מכל סוג שהוא מטמטם את המוח ומחליש מאד את כוח ההיגיון והמחשבה הישרה; ובאימוצה

והלא האדם שהכניס רעל שקוף למים עכורים ומטונפים, נזקו יהיה מועט, שהרי הנבונים לא יעזו לשתות מים עכורים

אימון המחשבה ואילופה לדרכי ההזיות החל אפוא בשיטות חכמי-יועצי-אשכנז הראשונים ובראשם פירוש רש"י-שר"י, שהרי מרובה "עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת", שהרי גמל מסוגל להחזיק מעמד כשבועיים ללא מים מבלי שייגרם לגופו שום נזק וגם אבישי, מדוע הוא נזקק לנס "קפיצת הדרך" אם הוא ידע להשתמש ב"שמות קדושים"?

ובמלים אחרות, אם הוא יֹאמר שרצוי ממידת חסידות שלא לאכול מן התורה, הוא יגרום לעצמו נזק תדמיתי אדיר, ונזק תדמיתי יגרור עמו גם נזק כלכלי בהכרח, שהרי אם הוא לא כזה גודֵּל מגודל מהובל ומיובל, מדוע שגבירי ארה"ב מי שמתחבר לעונג הרוחני שבדיני האמת והצדק, וכל מי שמתחבר לעונג הנצחי שבידיעת ה' והשקפות אמיתיות – לא נזקק

תיעודי וגם בלטריסטי, ראוי לו שהביקורת עליו תודפס בחלק הספרותי של "אפיקים" משתי סיבות: א) על פניו הוא נקי ויש לזכור, שעדאקי הינו חייל שהושקעה בו עבודת אימון יקרה.

והנה דבריו: " עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי [=בתפישת אגדות חז"ל כפשוטן ואימוץ הזיות מינות אליליות

מדברי רבנו עולה אפוא, כי תפישת אגדות חז"ל כפשוטן היא אֵם כל חטאת, כי לא רק שהיא גוררת לסכלות חמורה, לאימוץ

עבודה-זרה ומחיית עקבותיה, ואילו הציר שעליו סובבת התורה החדשה שאתה מאמין בה, הוא הערצת אלילים נגעלים, אימוץ

יחנכו את ההמון הנבער לצריכה מוגבלת ואחראית, ההמון יצרוך פחות והדבר יסב להם, באופנים ישירים ועקיפים נזקים