וכנראה שכך המין המתועב הזה מצדיק לפני עצמו את כל תועבותיו ושחיתויותיו – בהזיה שהוא אוהב כל יהודי מעם-ישראל

לפיכך, הנני פוסק ישירות מתוך התורה-שבעל-פה הזכה והטהורה שקיבל משה רבנו ע"ה בהר סיני, ושחכמי האמת מסרו

בן עושק, טמא בן טמא, פריץ בן פריץ, יפשוט את ידו להרוס את יסודות המשטר בישראל, ועוד יעז ברוב מינותו ושחיתותו

העוברים והחלים על הגופות, וכמו שרבנו פוסק בהלכות תשובה (ח, ג): "כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק

שיטתם זו של המינים מעידה כאלף עדים על נחיתותם ושפלותם האינטלקטואלית וכן על רעיעותן ואפסותן של השקפות

ברם, בעולם דתי מתוקן שאין בו עבודה-זרה ושחיתות מוסרית קשה, היה ראוי וניתן להכשיר דיינים רבים מאד, שהרי

שום אלוה מתווך ומליץ אלא הפנייה היא ישירות לאמיתתו יתעלה, ואילו התרגום מזכיר לנו את כבוד ה' יתעלה, ושחובה

אלא, חוסר ההגינות האינטלקטואלי של רומין נובע ממקור נרפשׂ של מינות ושחצנות תהומית: לליבו הערֵל והנמֵק

נוטה כלפי התאווה והתענוגות, או מעדיף את הרגזנות והכעס והפעלת הכוח הרגזני ושחרור ריסנו, הרי הוא תמיד יטעה

ולא רק שחץ ליבם דרדרם למינות, לא פחות מכך זימתם ושחיתותם, וכדברי רבנו במורה (ב, כג): "וכל זמן שהאדם מוצא

תאוות גדוליהם ועסקניהם לכסף המשחית, ודמיונות השווא ש"מגיע להם" השחירו והעכירו את נפשם, ושחור לבושם מבטא

סוף דבר המשִּׂיג הלז חזר ושחזר את טענותיו בתגובה נוספת, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מכך שאמירה לגוי היא איסור דרבנן, ושחז"ל התירו לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא בתנאים מסוימים, כל-שכן כאשר מדובר בפיתוחה ובשכלולה

ומשתי תשובות אלה הוספנו ולמדנו על נחיצותם ההכרחית של שלושת שלבי העיבוד. ב.

ותביעה זו מבטאת מינות ושחצנות אירופית נגעלה, שהרי לא רק שהיא מעזה פנים קמי שמיא בדרישתה הגסה כאילו מגיע

דברי השיתוף והמינות ששרבטו מכשפי האופל כאן ובמקומות רבים מעידים כאלף עדים על כסילות ושחצנות שהוממות את

אך הם לא עשו כן, אלא ברוב גאוותם ושחץ ליבם ראו בשׂכלם חזות הכל, והחליטו שהם חכמים וראויים לידע ולהבין

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

בדומה לנביאי השקר בדור החורבן, שחצנותם ודורסנותם ושחיתותם דרדרה אותם לסבור שכל מה שהם עושים זה מכוחו

ובכן, גם ברקֵל יודע, שאף לא אחד יאמין להזיה מגוחכת שכזו, והוא אף יסגיר את רברבנותו ושחצנותו, כאילו נשמתו כמה כסיל ושחצן אפשר להיות?

אמר לה: לקח אברהם את יצחק בנו ושחטו והקריבו על גבי המזבח לעולה.

הזיותיה וטומאותיה, ופוקחים את עיני האדם לראות את דרך האמת שהייתה נכוחה לפניו כל העת, אלא שבהמיותו וטומאתו ושחצנותו

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

ולא יארע בו דבר מן הדברים שמאורעין לגופות בעולם-הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא

איזו גאווה ושחצנות כעורה, מזכיר את לייבוביץ' ואלישע אחֵר], "ולעולם אל ישליך אדם דעתו אחריו, שהעיניים

.] – הרי הוא כגוי, ושחיטתו נבילה". לעבודה-זרה, או מחלל שבת בפרהסיה, או מין והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שביארנו בהלכות תשובה – הרי הוא כגוי ושחיטתו מחלל שבת בפרהסיא או אפיקורוס  והוא הכופר בתורה ובמשה רבינו כמו שביארנו בהלכות תשובה, הרי הוא כעכו"ם ושחיטתו

כמו כן, ארבל כלל לא הבין את דברי חז"ל: "השוו גדול לקטן", ומטרתם במדרש זה ללמד שבשל שחיתותם ועזות פניהם

אך לא רק התנשאות ושחץ יש בידם, הם גם תובעים בפה-מלא משאר חלקי העם לממן ולתקצֵב אותם וכן לפטור אותם מחובות

ושחצנותו האירופית הפרו-נוצרית מעידה על מינות ובהמיוּת, ועל גסות-רוח שורשית מאד.

מוסיף: "אם היה המושל מאזין לדברי השקר, יהיו כל משרתיו רשעים", ואכן, כל משרתיו של אחאביהו הרמאי רשעים, ושחיתותם

ההלכה, השקפות שנדחו מעולם המחשבה, ואף ענייני פולקלור פגאניים שנועדו ללמד אותנו על אפלת הגלות הנוראה ועל נחיתותם