ופירוש גאה – זחיחות לב האדם בעצמו, וגאון – גאוותו על עמו, ודרך-רע – התנהגות המביאה לידי חשד, ופי-תהפוכות

ורבה היא לחקור ולדרוש, ולאחר שהוּכח שמקובלי האופל הינם מכשפים ועובדי אלילים אילמים, חובה אף לחשוף את שחיתותם

וכלכליים עם בעלי הון ועם פוליטיקאים מושחתים, להזרמת תרומות לכיסיהם ולמוסדותיהם, וכאמור להלבנת שחור ליבה ושחור

אמר לה: לקח אברהם את יצחק בנו ושחטו והקריבו על גבי המזבח לעולה.

ויתרה מזאת, לא רק שהם אינם רוצים להבין את רוע מעלליהם ותעלוליהם, הם סבורים ברוב תעייתם, גאוותם ושחץ ליבם שהם "גדולי ישראל", ושחובה לכבדם ולייקרם ולפארם ולרוממם ולהעריצם – ולממנם; ולא רק כסף, הם אף מתעים את

הינו למעשה המשך הדיון בעניין השקפת החסידות האלילית, ואשר כאמור לפיה "הצדיק" הוא אלוה שאסור לכפור בו ושחובה

המידה, כי דבריהם לא נאמרו מתוך "אי עיון בכל הקף שיטת רבנו", אלא מתוך אי עיון ביסוד שיטת רבנו, לא תובנות זניחות

שומרים ומנציחים את התורה, להיפך, הם משחיתים ומחללים אותה ואף משׂניאים אותה על רבים בעם ישראל – מינותם ושחיתותם

הניכור והזרות כלפי כלי התקשורת ובכלל זה גלי צה"ל, משום שהם חשים שהיא מתעלמת מהם ומתרבותם ומפגינה התנשאות ושחצנות

וכבר מצאנו שחכמי התלמוד התירו עבירה על איסור ושחררו אמתא כדי שלא תהא מכשול לפריצים.

פטורות, חוץ מקידוש היום [=הקידוש הידוע על היין שבלילי שבתות], ואכילת מצה בלילי הפסח, ואכילת [קרבן] הפסח, ושחיטתו

בפרוטרוט כל מיני אירועים שמתרחשים בעליונים, ממש כמו באגדות האחים גרים ובסיפורי עלי-בבא וארבעים השודדים – ושחצנותם

תשובה של נוכל ושחקן רודף-בצע אשר כל פסיקותיו משועבדות לדת שקר פרו-נוצרית, תשובה של ארור אשר עשק את דרך

הזיות האסטרולוגיה, כך חובה על כל מעריציו של אלישע אחֵר, לרחוץ ולכבס היטב את מחשבתם מטינופי הזיות מינותו ושחצנותו

וכנראה שכך המין המתועב הזה מצדיק לפני עצמו את כל תועבותיו ושחיתויותיו – בהזיה שהוא אוהב כל יהודי מעם-ישראל

לפיכך, הנני פוסק ישירות מתוך התורה-שבעל-פה הזכה והטהורה שקיבל משה רבנו ע"ה בהר סיני, ושחכמי האמת מסרו

בן עושק, טמא בן טמא, פריץ בן פריץ, יפשוט את ידו להרוס את יסודות המשטר בישראל, ועוד יעז ברוב מינותו ושחיתותו

העוברים והחלים על הגופות, וכמו שרבנו פוסק בהלכות תשובה (ח, ג): "כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק

ברם, בעולם דתי מתוקן שאין בו עבודה-זרה ושחיתות מוסרית קשה, היה ראוי וניתן להכשיר דיינים רבים מאד, שהרי

שום אלוה מתווך ומליץ אלא הפנייה היא ישירות לאמיתתו יתעלה, ואילו התרגום מזכיר לנו את כבוד ה' יתעלה, ושחובה

אלא, חוסר ההגינות האינטלקטואלי של רומין נובע ממקור נרפשׂ של מינות ושחצנות תהומית: לליבו הערֵל והנמֵק

נוטה כלפי התאווה והתענוגות, או מעדיף את הרגזנות והכעס והפעלת הכוח הרגזני ושחרור ריסנו, הרי הוא תמיד יטעה

ולא רק שחץ ליבם דרדרם למינות, לא פחות מכך זימתם ושחיתותם, וכדברי רבנו במורה (ב, כג): "וכל זמן שהאדם מוצא

תאוות גדוליהם ועסקניהם לכסף המשחית, ודמיונות השווא ש"מגיע להם" השחירו והעכירו את נפשם, ושחור לבושם מבטא

סוף דבר המשִּׂיג הלז חזר ושחזר את טענותיו בתגובה נוספת, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מכך שאמירה לגוי היא איסור דרבנן, ושחז"ל התירו לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא בתנאים מסוימים, כל-שכן כאשר מדובר בפיתוחה ובשכלולה

ותביעה זו מבטאת מינות ושחצנות אירופית נגעלה, שהרי לא רק שהיא מעזה פנים קמי שמיא בדרישתה הגסה כאילו מגיע

דברי השיתוף והמינות ששרבטו מכשפי האופל כאן ובמקומות רבים מעידים כאלף עדים על כסילות ושחצנות שהוממות את

אך הם לא עשו כן, אלא ברוב גאוותם ושחץ ליבם ראו בשׂכלם חזות הכל, והחליטו שהם חכמים וראויים לידע ולהבין

כמו כן, ארבל כלל לא הבין את דברי חז"ל: "השוו גדול לקטן", ומטרתם במדרש זה ללמד שבשל שחיתותם ועזות פניהם

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב