תוצאות החיפוש

בדומה לנביאי השקר בדור החורבן, שחצנותם ודורסנותם ושחיתותם דרדרה אותם לסבור שכל מה שהם עושים זה מכוחו

ובכן, גם ברקֵל יודע, שאף לא אחד יאמין להזיה מגוחכת שכזו, והוא אף יסגיר את רברבנותו ושחצנותו, כאילו נשמתו כמה כסיל ושחצן אפשר להיות?

אמר לה: לקח אברהם את יצחק בנו ושחטו והקריבו על גבי המזבח לעולה.

הזיותיה וטומאותיה, ופוקחים את עיני האדם לראות את דרך האמת שהייתה נכוחה לפניו כל העת, אלא שבהמיותו וטומאתו ושחצנותו

ולא יארע בו דבר מן הדברים שמאורעין לגופות בעולם-הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא

איזו גאווה ושחצנות כעורה, מזכיר את לייבוביץ' ואלישע אחֵר], "ולעולם אל ישליך אדם דעתו אחריו, שהעיניים

.] – הרי הוא כגוי, ושחיטתו נבילה". לעבודה-זרה, או מחלל שבת בפרהסיה, או מין והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שביארנו בהלכות תשובה – הרי הוא כגוי ושחיטתו מחלל שבת בפרהסיא או אפיקורוס  והוא הכופר בתורה ובמשה רבינו כמו שביארנו בהלכות תשובה, הרי הוא כעכו"ם ושחיטתו

אך לא רק התנשאות ושחץ יש בידם, הם גם תובעים בפה-מלא משאר חלקי העם לממן ולתקצֵב אותם וכן לפטור אותם מחובות

ושחצנותו האירופית הפרו-נוצרית מעידה על מינות ובהמיוּת, ועל גסות-רוח שורשית מאד.

מוסיף: "אם היה המושל מאזין לדברי השקר, יהיו כל משרתיו רשעים", ואכן, כל משרתיו של אחאביהו הרמאי רשעים, ושחיתותם

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

והדגשתי בדבריך כמה ביטויים שמעידים באופן בוטה על גאווה ושחץ.

תשובה: אכן לעתים קרובות לא קל לדעת מה מקורי ומה מזויף, והואיל וגם החוקרים כפי שציינת הם שקרנים ונוכלים ושחקנים

לעבודה-זרה, או מחלל שבת בפרהסיה, או מין והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שבארנו בהלכות תשובה – הרי הוא כגוי ושחיטתו בפרהסיא או אפיקורוס  והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו כמו שביארנו בהלכות תשובה, הרי הוא כעובד כוכבים ומזלות ושחיטתו

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

העֵז אבריימל'ה לימד אותנו פרק נוסף בטינופם של עיזֵּי יוסוף הנגעלים, והוא שהם גם יהירים ושחצנים עד מאד

אבל נטילת-ידיים ושחיטה הואיל וכדברי הרשות הן, אפילו שחט לעצמו מברך ' על השחיטה', ו' על כיסוי הדם', כמו כן, בעניינים שהם בגדר "דברי הרשות" כגון נטילת-ידיים ושחיטה וכיסוי הדם, לעולם מברך עליהם בלשון כללי

וחבל מאד שהוא לא ייחד מקום שבו ירכז את דעת רבנו בעניין השדים, אך אימת פטרוניו נפלה עליו, ושחיתותו ומשכורותיו

ההלכה, השקפות שנדחו מעולם המחשבה, ואף ענייני פולקלור פגאניים שנועדו ללמד אותנו על אפלת הגלות הנוראה ועל נחיתותם

ואסביר: הם חשים ברשעם ובנחיתותם ובאיבה הטבעית והלגיטימית שעם-ישראל חש כלפיהם בשל בטלנותם, גזלנותם, שחיתותם

שקדמו [במורה, וכוונתו לענייני מדעי האלהות – ושם רבנו מסביר ומזהיר] על גודל הדבר וסודיותו וריחוק השׂגתו, ושחסים

לפי שיום ארבעה עשר בניסן אינו כשאר ערבי ימים טובים, מפני שיש בו חגיגה ושחיטת קרבן".

מִשְׁתּוֹלֵל" (יש' נט, טו), והם זעקו כדי לתת ביטוי לכאבם הרגשי העצום על בחירתו של עם-ישראל ללכת בדרכי רשע ושחיתות

והמצבים השונים (=המקרים) העוברים והחלים על הגופות, וכדברי רבנו: "כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק

האגדה הוא מקור נרפשׂ של מינות, אין פלא שמפיצי האגדה הם המינים הוזי ההזיות, שהרי אגדה זו משרתת היטב את שחיתותם

מאלכסנדר מוקדון שיבוא להרוג אותו מפני ש"חכם מחכמי היהודים הוכיח לו באותות ובמופתים שמשה אמת ותורתו אמת, ושחכמת

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

והנה, בשיא הקורונה, הקב"ה לקח מהם את מקור גאוותם ושחצם: את בתי-הַתִּפְלָה ואת בתי-המדרש הפרו-נוצריים

העוברים והחלים על הגופות, וכמו שרבנו פוסק בהלכות תשובה (ח, ג): "כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק ולא יארע בו דבר מן הדברים שמאורעין לגופות בעולם-הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא-בהן

אולם, יש סוג נוסף של בני אדם והם גרועים מהבהמות: הגדוילים השוטים "המלומדים" אשר גאוותם ושחצנותם הִשלו חכמי-יועצי-אשכנז מלהגים ומפרשים ומשרבטים בעניינים שאין להם שום מושג בהם פשוט מקוממת, ואף מעידה על גסות רוח ושחצנות