הורים ומחנכים רבים חשים ש"משהו פה לא בסדר", הילדים והנערים מפונקים ובמקרים רבים ללא מידה בסיסית של הכרת אימוץ הגישה שגורסת שיש לשים את הילד במרכז, גרמה לכך שההורה או המורה הופך מדמות מכוננת בחייו של הילד, לדמות שולית מאוד, במקרה הטוב מעין מנחה-חבר, שלא מתערב בחינוכו של הילד, ורק מספק לו תזכורות/המלצות כיצד הסיבה לתסכולם של אנשי החינוך אדם שהולך בדרכי היושר והמוסר, ועשה ככל יכולתו למען הצלחת חינוכם של בניו ולכן, יש לצמצם את החשיפה של הילדים והנערים לאינטרנט ככל שניתן, ולפקח עליהם מקרוב.

בדרכים הישרות לפני ה', ויש כאן גם פרשנות וגם הרחקת גשמות: שהרי אונקלוס שוב מרחיק מאמיתת עצמותו יתעלה כל יחס התגלות, אשר כולל בתוכו כל התגלות של השגחת ה' יתעלה בעולם, ובעניין הנדון מדובר בהתגלות של פורענות. 2) ורעיונו המופלא הזה של רס"ג מאיר באור יקרות את שיטתו של אונקלוס להוסיף את המלה "קֳדָם" לפני שם ה' יתעלה קצרו של דבר, הרחקתו של אונקלוס בתרגמוֹ: "מִן קֳדָם יְיָ מִן שְׁמַיָּא", מובילה לתובנה שהגופרית והאש לא ורעיונו המופלא הזה של רס"ג מאיר באור יקרות את שיטתו של אונקלוס להוסיף את המלה "קֳדָם" לפני שם ה' יתעלה

או לעובדים שהתקבעו באותן המשרות או במשרות הקרובות להן, אך המשׂרות הגבוהות נתקבלו על-ידי פתקים-קולות של הציבור בשילוב של קרבה לבעלי ההון ולבעלי ההשפעה, אשר דואגים להם בתמורה לכך ש"ידאגו" להם בחזרה בעתיד, בעיקר במימון שיווקם ופרסומם של הפוליטיקאים, אך גם במתן שוחד וטובות-הנאה במגוון צורות. עמידתם של הפוליטיקאים למיניהם רעועה מאד, מפני שהם תמיד נתונים לחסדיו של פוליטיקאי אחֵר, בכיר מהם, אשר אירוע תרבות בשם 'שיחות עם אלוהימה' של יוצרת הדראג [=הקוקסינל] 'מיס דובדבן'.

הסכם זה ערוך במתכונת ההסכם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שעיקרו תשלום שתי תוספות שכר בשיעור 7.5% – הראשונה באפריל, והשנייה במחצית השנייה של השנה. כן התחייבה נציבות שירות המדינה לעדכן את מדרגות-המס ארבע פעמים בשנה בשיעור של 100%. אולם, מי שמשכורתם ביוני הייתה 12,929 ל"י נטו ביולי יקבלו 14,487 ל"י, תוספת של 1953 ל"י בלבד. ואם צריכים הוכחה נוספת לחוסר רגישותה של הסתדרות העובדים הכללית למצבו של ציבור-העובדים מעוטי ההכנסה, מספיק

על שירתו של רצון הלוי בבואי לדרוש בשירתו של רצון הלוי שב אני וחוֹוֶה מחדש את החוויה של שירתו הברוכה, ציון וירושלים בשירתו של רצון הלוי הינן תמציתה של תקוות הקיום לא רק לעם היהודי אלא לכלל האדם. הארץ כולה הופכת למעיין אדיר של חיוניות ולשד בעצמותיו של העם הזה האחד והיחיד שלה. (שם) ומתיאורים אלה של ילידי הארץ, שהם נושאי עול המלחמה, בא תיאור של המלחמה עצמה. המשורר נאכל במוקדי האש של עצמו, הוא חוזה חזיונות של רוממות, אבל למי יַצִּיעֵם?

ממסדי למחיקת הערביות של השפה העברית. אינו ער דיו למשקלם המכריע של כלי התקשורת. היה עוד אחד, אשר פרוספר חסין, ח"כ של מפא"י בין השנים 1959–1969, אבל הוא היה של המרוקאים. זאת תרומתה של יהדות תימן? "יראו ב'אפיקים' ובכל עיתון מזרחי אחר שהופיע, את ראשיתה של התפתחות תרבותית-חברתית של יהודי המזרח במדינת

תוכלו להפיץ את התמונות הללו ברשתות החברתיות, בתגובות של הפרסומים הממומנים שלהם, כך תמחו בהם בצורה יעילה

דוגמאות של העלמה זו אפשר למצוא דווקא בספרים עבי-כרס או ספרים מיוחדים שתיארו את תולדותיהם החברתיות של בחלק הארי של המחקר. בארגנטינה בלט מאד חלקם של היהודים בעסקי הזנות [...] "הסטטיסטיקות מציינות עודף ניכר של גברים על נשים בין המהגרים היהודים בלונדון ובניו-יורק, ועודף גודל של וועדה מטעם הממשלה הפדרלית של ארצות-הברית, שהוקמה ב-1908, חשפה את פעולותיו של ארגון סוחרי-נשים יהודי בניו-יורק

בבתי-הכנסת הגדולים במה זו גם גבוהה ובולטת מאד במרחב הפנימי של בית-הכנסת. וסובר שנמנעו מלעשות בנין על-אף רעיעות הבימה של עץ, משום האיסור של 'וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה' [דב' טז כשבונין בית-הכנסת, אין בונין אותו אלא בגבהה של עיר [...] אלא, כל האכסדריות והסככות היוצאות מן הכותלים שהיו במקדש של אבן היו, לא של עץ". אין עושין אכסדריות של עץ כלל בכל העזרה [=עזרת ישראל], אלא של אבנים או לבנים".

ומה דינו של המוחק מצוה ממצוות התורה? עומד אותו הממונה של הים ומתקיים" וכו'. והקדוש-ברוך-הוא מאשר תורה מישיבתך, ומישיבתו של חזקיהו מלך יהודה, ומתוך ישיבתו של אחיה השילוני. ולזה יש לצרף את הנאמר בהמשך, ש"בעל הכנפיים" לא נכנס לשום ישיבה של מעלה אלא לישיבתו של ר' שמעון, משמע הזדעזע רבי חייא ובכה, ואמר: אשרי חלקם של הצדיקים באותו העולם, ואשרי חלקו של בר יוחאי שזכה לכך.

ואם תתמהו: ומדוע דינו של המסית יחידים או המסית מיעוט אנשי העיר, חמור מדינו של המדיח את רוב העיר או כולה דוגמאות בולטות לכך הן הטפותיו של הכלב מברסלב לנסוע לאומן לעבדו, או הטפותיהם של גדולי האסלה לנסוע למירון והנה לפניכם תיאור סקילתו של המסית בהלכות סנהדרין (טו, א–ג): "כיצד מצות הנסקלין? השקפה זו היא עבודה-זרה בפני עצמה, שהרי ייחוס שלמות שכזו לבשר ודם מעניקה לו יחס שראוי אך ורק לה' יתעלה ללמדנו עד כמה חמור דינם של המסית והמוסתים, וברוך ה' יתעלה שהבדילנו מן התועים.

העין, מאמיתת עצמותו יתעלה, ובוחר בלשון נקייה ומכובדת: "קֳדָם יְיָ", וכבר הרחבתי בסיכום לחלק ד בדרכו זו של אונקלוס, וכן בעניין מעלתה היתרה של המילה "קֳדָם" ובכבוד שהיא מבטאת קמי שמיא. המינים למיניהם עלולים לתעתע ולפרש את הפסוק כפשוטו, דהיינו שרוחו של אלהים עשויה לשרות באנשים מסוימים, כמו שטוענים הנוצרים וכמו שטען מנדל הטמבל: שרוח אלהים "התלבשה" בגופם הנגוף של אדמו"רי הטומאה של חב"ד הנגעלה ולכן, אונקלוס מתרגם שרוח האלהים שנזכרה אינה רוחו-נפשו של ה' יתעלה ויתרומם אשר "שורה" בבני-האדם, אלא "

ומדוע עוונם של הדרדעים השכירים הוא כל-כך חמור? מטרותיו הוגדרו בשנת 1936 כ'בניינה מחדש' של ארץ ישראל ברוח היהדות המסורתית". שולה התעניינה בגורלו של אותו תינוק, ונענתה שהיה לו חום והוא נלקח לבית החולים. הקו המנחה של המיזם יובא מצרפת ומארה"ב, אך רק ביישוב העברי הפך המישטור המוסדי של הינקות לנחלת הכלל, בין אם במרפאות של הדסה ובין אם במרפאות קופות החולים [שגם מהן הוקמו על-ידם]".

כלומר, כאשר יעברו בניו של יעקב על דברי התורה יסיר עשו את עולו של יעקב מעל צווארו. בפירושו זה אונקלוס מנחיל לעם-ישראל את אחד היסודות החשובים בדתנו: ייסוריו של עם-ישראל ובגלויות השונות בפרט הינם תוצאה ישירה של הפניית העורף לה'-אלהים-אמת! שהרי דור החורבן עוד הודו שה' יתעלה העניש וייסר על עוונותיו של עם-ישראל (של אבותיהם), ואילו המינים וצאצאיהם והחדירו במקומו את לימוד פירושי המינות של רש"י.

מומחים, ובהם מחנכים ומרצים באוניברסיטאות, שקראו את התסריט של הסדרה מעידים, שאין ביטוי הולם לחלקם של יהודי בעיית ההצגה הנאותה של חלקי-עם שונים זכתה בתשומת לב הראויה ותמשיך להיות לנגד עיניהם של העוסקים במלאכה הוא מתעלם לגמרי מחלקם של יהודי ערב, לרבות יהודי תימן. 2) מי יקבע מהו ביטוי הולם או כלשונו של פרופ' ירון "הצגה נאותה", אשר יבטא נאמנה את חלקם של יוצאי ארצות-ערב עמדתה של רשות השידור המתבטאת על-ידי פרופ' ירון הינה העמדה המסורתית של הממסד: הוא ישכתב את ההיסטוריה של

בצמתי ארצנו עומדים מדי פעם אנשים הלבושים בבגדי גלות שחורים אשר מחלקים ספרונים של הנוכל מיבניאל, שמו המלא של הנוכל הוא: אליעזר שלמה שיק המכונה המוהרא"ש. יש לדעת שמילים חמות ודברי אמת ללו"ל (=למחצה לשליש ולרביע) אינם בהכרח מורים על יושרו של הכותב, ובמקרים אוספים של ספרי מינות, מפורסם אתר המכירות וההתעיות של הנוכל מיבניאל, מפורסמים "ניסים גלויים", מכירת קמיע אך החבורה הזאת – כשאר החרדים בימינו – הם חבורה של עלוקות ופרזיטים.

כל שאר התארים של האדם הם תארים שנספחים לעצמות, מפני שכולם אינם שייכים למהות היותו אדם. דברים, וכל שני דברים שלא ישוער ביניהם יחס, כך לא יצטייר ביניהם דימוי, וכן כל שאין ביניהם דימוי אין יחס חום האש וחום השמש, שניהם נובעים ממקור של חום ושניהם מתיכים את הדונג (שעווה). ובמילים אחרות, יש נקודת השקה והשוואה מהותית בין אמיתת עצמותו של בורא-עולם, לבין עצמותו החומרית של האדם וזו היא מטרתם האמיתית של סוברי התארים, להחדיר השקפות מינות ומדוחים במסווה של השקפות פילוסופיות מפולפלות

בסדרה זו אנו מבקשים לסקור מעט מהזיותיו של ספר הזוהר. וכמו שדמות הברית [של האור הנברא והשושנה] נזרע בארבעים ושניים זיווגים של אותו הזרע ההוא, כך נזרע השם החקוק אותו הזרע ההוא" – הזרע של האור הקדמון. ואז יצאה [האות] ה"א ונכנסה [האות] יו"ד והתקשטה בכלים של זכר כנגדם של כל זכר בישראל". מאפיין (מרכזי מאד) של החומר ביקום], וה' יתעלה אינו גוף, ולכן אין יחס בינו לבין הזמן [שהרי אם הוא כפוף

העם מקַשרים את חג העצמאות עם קומזיצים, פיקניקים, זלילה וסביאה והנאות מתוכניות בידור למיניהן, שדמיון של זכינו לקוממיות ישראל לאחר שנות אלפיים של כיסופים, בכי ודמע, כדי להגיע לקוממיות זו חצה עמֵּנו נהרי-נחלי-דם

מדוע רק לפי רמה של ילד בן שלוש וחצי? וגם את זו כאמור רק ברמה של ילד בן שלוש וחצי. ט) אחת הראיות המצחיקות שמביאים לכך שהילד הוא גלגול נשמה של איזה גוי בריטי זקן, היא מציור של מאזניים שמראים י) אין גבול לסכלות או לנוכלות של הכתבה והכתבים, בשלב מסוים אמנון לוי מודיע בניצחון כי האחות של הכפר והאחראית האחות והאחראית על החינוך של הכפר הדרוזי?

דינו של השותק, מה יהיה דינו של מי שמרומם אותם, ואף מחדיר ומזהם בהזיותיהם את דרך האמת ומשנת רבנו? של הממסד! שהרי הם הפיצו הזיות אליליות, והחמורה שבכולן היא ההודאה ב"קדושתו" של ספר הזוהר. או טוענים שחובה עלי להתנהג כמנהג המקום, הם אומרים לי שאיני שוטר של אלוהים. ולכן, הם ואותן נשים בלות – יכולים הם בעצמם לא להגיע, או להתפלל בבית-הכנסת של המרוקאים ממול.

להלן כמה דוגמאות: 1) מודים בעבודה-זרה – הם מודים בקדושתו של ספר הזוהר או בכוחותיהם המאגיים של המקובלים דינם של הכומרים השכירים בימינו עד כאן למדנו על דינו של אב-בית-דין שהלך בדרכי ישרים ופשע בסתר וכן בדינו ובכן, בהלכה מפורש שדינו של מי שעושה ביד רמה כירבעם הוא נידוי בפרהסיה, ברם, דינם של המתעים את העם אחרי בדרך זו הם הפכו את עמנו לעם סכל ונבל אשר חי באשפתות, ודת משה מוצגת כדת של סירחון וכיעור, דת של בערות ופרימיטיביות, דת של אלילות ותועבה, דת של עושק ושקר.

היא הייתה אמונה ונאמנה למורשתה הרוחנית של האומה עוד מימי תפארתה של ישראל הקדומה. עתה, ברצוני לסקור בקצרה את השתלשלות תולדותיו של "אפיקים". זכויותיהם של בני העדה, ללא פניות אישיות, אלא לטובת הכלל. מוקד חשוב אחר בפעילותו של "אפיקים" הוא הוצאתם לאור של ספרים יקרי ערך, בהם: "בואי תימן" – קובץ מחקרים על יהודי תימן בעריכתו של פרופ' יהודה רצהבי; "תלתל של כסף", מאת משוררת צעירה, ציפורה סולמי בן-נון; "תפילה

הרב המנוח, רבי זכריה בשארי, היה איש חכם, בעל תושייה ואהבה לאדם באשר הוא אדם, בעל זקיפות קומה ועמידה של אורח חייו של המנוח היה לחם לאכול ובגד ללבוש. ימיו ולילותיו, שבתותיו וחגיו, הגיגיו ומעשיו – קודש ללימוד התורה ושימור ערכיה הרוחניים המקוריים של מורשת המנוח, הרב יחיא בשארי, שהלך לבית עולמו, היה מִדּוֹר שלם של אנשי חזון ואנשי מעשה, ועלינו להתרפק על זכרם מה רבה אמונתו של המנוח בבורא עולם, בתורתו ובמורשת אבותיו הקדושים, נמוגו בו היופי, החן, הענווה וטוהר הלב

ואז מוסיפה שנדמה לה שלעניין זה התכוונה נעמי שמר הקיבוצניקית בשירהּ "לא תנצחו אותי, בגלל השגרתיות הזאת של הניקיונות של פסח פעם רהב ממאיר השתתפה ב"סדר לדוגמה לשגרירים זרים", שם הכירו להם את התהליך של ליל הסדר דתנו הוחלפו רעיונות יסודיים ופילוסופיים עמוקים בקלישאות זולות כמו "לראות את חצי הכוס המלאה", "כוחו של אלה ועם החידוש של אלה, זה באמת דבר שאליהו הנביא יעשה ביום הגדול הזה". עם-ישראל התנער "מהעבודה האלילית של מצרים", "זה מה שהיה כל-כך גדול [...]

כל ההערות בסוגריים הרבועים שבתוכו הם של עורך המאמר, אנכי הצעיר בנו של כותב המאמר]. בוקרו של יום יום היציאה הגיע. בסופו-של-דבר נלקחנו לחצרו של איכר אחד שנתן לנו להתגורר בחלק מהאורווה של סוסיו וחמוריו, כדי שנעבוד אצלו הרגשתי וחוויתי את הצמיחה של החיים בארץ האבות. החוויות החזקות שאני נושא עמי מאותם הימים, הן של צמיחה מתמדת, של שעל-אחר-שעל ופסיעה ליד פסיעה, ובזכות

סיסמאותינו היו אפוא מאבק בשלוש חזיתות: החזית של הרוח ועליונותה, החזית של החומר והלחם, והחזית של החזון של חברה יהודית-ישראלית למופת, בה נהיה שותפים שווים. היו אלה שנים של מאבק וקשיים, שנים של איסוף אגורה לאגורה, דף לדף, שיר לשיר ומאמר למאמר. ולֶקח זה היה גם מנת-חלקם של גופים שקדמונו בהרבה או במעט. אך אנו המשכנו בדרכנו ובמשימתנו תוך ניצוצות של חיכוך והתלהטות של עשייה ויצירה, אשר ליכדו את "אפיקים" וחיזקוהו

ברם, על-פי-רוב המשמעויות המשניות של המלה פנים הינן שוליות בהשוואה למשמעות המרכזית של המלה פנים, שהיא מטרתו של רבנו היא להוכיח לנו שמילת פנים משמשת גם לעניינים נוספים ולא רק במובן הגשמי והבסיסי של פני האדם ברם, משמעות המושג פנים במובן של נוכחות ומציאות התרחבה פעם נוספת, והפעם כדי לבטא שאמיתת מציאותו של הקב"ה תכונה אנושית של כעס וחרון. וכדי לחדד את מינותו של רש"י נעיין בפירושו של רס"ג לשני הפסוקים שנזכרו לעיל: "וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי

בהלכה ב שם רבנו קובע שיש סוגים ומינים רבים של עבודה-זרה בעולם, ולכל אחת מהן יש סוג עבודה ייחודי לה. הוא גזר בגזירה של מעלה [!] כי העושים את תרומתם קבע לקופת העיר יזכו שביתם יתמלא בברכת השם. וזאת עבודת אלילים מובהקת למתים, כאילו יש בכוח גזירתו של קנייבסקי להועיל לחיים. ואזהרה של עבודות אלו וכיוצא בהן הוא שכתוב: 'וְלֹא תָעָבְדֵם' [שמ' כ, ה; דב' ה, ח]". ואפילו אם אדם הרים לבינה ואמר "אלי אתה" – חייב, ויש ללבנה דין של עבודה-זרה!

ידיעת אמיתת עצמותו של בורא עולם רחוקה מאד משכלנו, ולכן מחויבים אנו להשיגהּ דווקא בדרך השלילה של התארים לפיכך, תיאור האל בתארים בדרך החיוב (האל כך או כך) לעולם יהיו רחוקים לפי אמיתתם מתיאור אמיתי של הבורא עמל לידע את הפועֵל יימנע גם מלמידת פעולותיו, ורצוני לומר בכך: שאין ברצונם לידע את ההוראות האמיתיות של אך הם בטוחים שאבא הזקן יושב בשמים וחס וחומל ומרחם עליהם כמו שנכמרים רחמיו של האב על בנו... וזאת מעוצם ריחוקם מנורמות המוסר והדעת האמיתיות של דת משה.