top of page

תוצאות החיפוש

נמצאו 1238 תוצאות עבור "יחסו של הרמב"ם לקבלה"

  • מבט אל העבר: נחפשה דרכינו – התארגנות עצמאית כשלב לאחדות לאומית

    הסולם המפלגתי גילה יחס חברי ואוהד כלפיהם, אך עם עלייתו והפיכתו לגורם משפיע בממסד, התכחש להם, שכח אותם , והחל לדבר במושגים של "אנחנו" ו"אתם" או "הם". נקווה שבהתארגנות זו נמצא את התשובה המתאימה לחלק ניכר מבעיותיה הבוערות של העדה. אך אנו סבורים, שליכודם של עדות-המזרח במסגרת כללית אחת יבוא בשלב שני אחרי התלכדותה של כל עדה ועדה על כל שאיפתנו הסופית היא אחדותו של העם וליכודו על כל עדותיו השונות.

  • מבט אל העבר: לרדוף את החמדנים!

    אשה בעלת הופעה קונה בחנות לבוטנים ולגרעינים ב-37 ל"י ומבקשת קבלה בעבור פרופ'... החבר משל שבוי בידיהם של ועדי העובדים המרומים, אשר לא מדעתם משתפים פעולה עם מעבידיהם בתרמית הגדולה של זה מזכיר את הצמית של ימי-הביניים. יש אצלנו סטטוס של פאר, של הליכה בגדולות, הסתופפות בטרקלינים. פיגור של עשרים שנות החסר החלוציוֹת.

  • גאות ושפל

    אם כן, הייחודיות של הנס הייתה בעוצמת הגאות, ובתזמון המדויק שבו היא התרחשה. , למדנו שהירח נע סביב כדור-הארץ כתוצאה ממסת החומר הגדולה של כדור-הארץ ביחס לירח, מסת החומר של כדור-הארץ ברם, גם לירח יש כוח משיכה משלו שפועל בזמנים מסוימים, כלומר לפי מיקומו של הירח ביחס לשמש ולכדור-הארץ. באזור הקרוב לירח באותו הזמן, מתרחשת הגאות החזקה ביותר, בשל תוספת כוח הכבידה של השמש שמשפיע על המערכת כולה, אף שההשפעה העיקרית על הגאות היא של הירח בשל מרחקו הקטן מכדור-הארץ.

  • מבט אל העבר: לפני הבחירות על סף שנת תשל"ד

    עם כל המפריד והמבדיל בינינו, בנים אנו לעם אחד, איברים של גוף אחד. נפלינו לרעה – בקרבנו אתם מוצאים את רובם המכריע של החלכאים והנדכאים, של המונים אשר סימן-ההיכר שלהם הוא להם אנו מאחלים, כי השנה תביא להם את ראשיתו של שינוי המצב לטובה. שייעלמו מקרב חיינו האפליה שהיא תוצאה של שגגות וזדונות. אך הבעיה איננה של מצוקה בתחום זה או אחר, הבעיה היא רחבה יותר, היא מקיפה את כל תחומי חייו של יותר ממחצית

  • היגבר ייצר ההתנכרות?

    יהודי תימן מנסים זה זמן רב להיאבק על שיתוף הראויים מתוכם במוסדותיה של הרבנות הראשית בארץ ובתל אביב. הם גם קיוו שהצדק והיושר יכריעו בסופו של דבר את הכף לטובתם – שיתופם בעיצוב מוסדות הדת. הנה ניתנת הפעם הזדמנות לכל הגופים הציבוריים לתמוך במועמדותו של רב ראשי מיוצאי יהדות תימן לתל אביב יפו בתל אביב יש למעלה מארבעים אלף יהודי תימן עם מספר רב של בתי כנסת שבהם הם מתפללים. האין תעודותיו דומות לתעודותיהם של רבנים אחרים?

  • מדוע אנרגיית השמש לא נגמרת ומה היה קורה לוּ...

    השמש כידוע היא כדור עצום של אש, כלומר בשמש מתרחש תהליך של שריפה. מפני שששת ימי בראשית אינם ששה ימים בני 24 שעות אלא משל לתהליכים ארוכים ועצומים של התפתחות הגלקסיה והיקום הנחה זו, שחומר הבעירה של השמש הוא נפט, איננה נכונה, מפני שכאשר חומר בעירה נשרף הוא יוצר עשן, ואנרגיית לעומת זאת, השריפה שמתרחשת בשמש היא תוצאה של ריאקציה גרעינית היוצרת תגובות שרשרת בתוך גרעין האטום, והופכת מסה של חומר לאנרגית חום בגובה של 5000 מעלות צלזיוס על פני השמש, ויוצרת תנועה של חלקיקים במהירות של 300,000

  • לימוד ושינון שלילת הגשמות הכרחי לכל אדם

    הגופניים של האדם. כללו של דבר, ייחוס העדר או מגרעת או דימוי הינם למעשה הגשמת הבורא לכל דבר ועניין. רבנו מצרף אפוא ראיה מחשבתית בסיסית לנחיצותה הגדולה של שלילת הגשמות. כלומר, ללא שלילה מוחלטת של הגשמות לא תתקיים השקפת הייחוד, מפני שהגשמות היא האנטי-תזה של השקפת הייחוד: ובכן, את האנשים האלה יש ללמֵּד בדרך של הודעה ומסירה לא בדרך של ידיעה.

  • על השמש והירח תפקידם ופעלם

    סיבוב מלא של כדור-הארץ סביב השמש נקרא שנת-השמש. פרק הזמן של שנים-עשר החודשים נקרא שנת-הירח. שנים, חודשים וימים מסוימים מקבלים יחס מיוחד: שנת-היובל היא שנת החמישים לאחר שבעה מחזורים של שבע שנות אחד המקורות הגדולים של חשמל שאנחנו מכירים הוא השמש. ממבטה של התורה תפקידם של המאורות הוא קביעת הזמן ביקום, כלומר תפקידם של מקורות האור הוא יצירת פעולות גומלין

  • מבט אל העבר: עצרת הזדהות עם זכויות יהודי ארצות-ערב

    דבריו של יוסף אלמוגי היו קצרים, אך יחד עם זאת מאכזבים מאד. הסרט לא סקר את מצבן של השכבות המשכילות, הופעתם, תרבות דיורם, מוסדות החינוך וכדומה. לסיום, מן הראוי לציין שתי נקודות: א) דבריו הזהירים של ראש הממשלה בעצרת, ההצהרות המועטות של הממסד הישראלי הרשמי ביחס לשאלת הזכויות של יהודי ארצות-ערב, דבריו המאכזבים של יו"ר ההסתדרות הציונית והתעלמותם הכמעט-מוחלטת של כלי התקשורת הישראליים מהבלטת הבעיה הזאת, לפחות במידה פרופורציונאלית לבעיית הגירתם של יהודי ברית-המועצות

  • לכבד מלמדיהָ ויודעיהָ

    של כבוד ורוממות]. אגב, לעניין קרית פסוק ראשון של קרית-שמע אין דינו של הרכוב כמהלך, שהרי המהלך חייב לעצור את הליכתו ולקרות של קרית-שמע. נמצא, שדינו של הרכוב לעניין קרית פסוק ראשון של קרית-שמע הוא כעומד, שרשאי לקרות פסוק ראשון. *** נמשיך של ערוסי, וכוונתם לומר שהייתי חלוש דעת או מטומטם.

  • "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא" – האם מדובר בעמידת רגליים?

    רבנו פותח במשמעות הבסיסית של הפעל "עמד" והיא פעולת העמידה וההתייצבות של בני-האדם על שתי רגליהם. רבנו מביא שלוש דוגמאות למשמעות הבסיסית של הפעל "עמד": הראשונה היא עמידתו והתייצבותו של יוסף לפני פרעה וברור שגם מציאותו של העולם-הבא – עולם ההשגות השכליות המנוקה מן החומר – נובעת מרצונו של הקב"ה. וכך הוא סדר הדברים: הסיבה הראשונה היא רצונו של ה' יתעלה; הסיבה והמסובב הינם גם התוצאה של רצונו (=מסובב תשועתו ונצחונו ורוממותו של עם-ישראל.

  • אַיֵּה מקומנו?

    האחת "שלומציון" של האלוף אריק שרון, והאחרת המפלגה הדמוקרטית של הפרופ' יגאל ידין, אשר מיניה-וביה בלעה החופשי של שמואל תמיר. אבל זאת להדגיש: אין היורה מקיפה אלא את מקצתו של העם בישראל. אין הגזמה בקביעה, כי הבעיות של עדות-המזרח אינן מופיעות במצעים ואינן בראש דאגתם של המפלגות – הישנות והחדשות בני עדות-המזרח, כלומר את טובתם של רוב אזרחי המדינה.

  • ציון מחומש לשנת השלושים לעצמאותנו

    שכחנו כי למרות הכל עדיין מיוחדים אנו, בני העם היהודי החי בישראל, באנושות כולה; ומיוחדים אנו בהיסטוריה של נמצא, כי כולנו מצויים בשלבים שונים של שעבוד וגאולה. כתוצאה מכך שכחנו גם את התחושה של החובה להודות ולהלל: להודות לבורא עולם, צור ישראל וגואלו, אשר גאלנו. , מרדו בגולה, באו ארצה והשתתפו בעשייה בכל התחומים – לכבודה ולתפארתה של עדת יהודי תימן, אשר חלקם רב היה כאשר משווים אנו את ההישגים של מדינתנו ושל חברתנו עם החזון הזה – תקראו לו יהודי, ציוני, סוציאליסטי, או

  • המדע בחיי היום-יום: סיבוב כדור-הארץ וביצת התרנגולת

    החל מתנועתם של החלקיקים הזעירים של החומר אשר לא ניתן לראות אותם ללא עזרים טכנולוגיים, ועד לכוכבי-הלכת אמנם, יש מחקרים שטוענים שהירח משפיע על תנועתו הסיבובית המתמדת של כדור-הארץ ומאט את מהירותו, אך השפעה ברם, אם ננסה לבלום בעזרת האצבע את תנועת הסיבוב של הביצים, על-ידי מגע נקודתי כהרף עין, ומיד לאחריו נרפה גלילאו גליליי (תחילת המאה הי"ז) ונוּסח באופן מדויק יותר על-ידי אייזיק ניוטון (המוכר גם כחוק הראשון של חוק זה קובע, שגופים נוטים להמשיך במצב המנוחה או התנועה שבו הם נמצאים, ואם אנו רוצים לשנות את מצבו של

  • מבט אל העבר: מלים והבטחות או מעשים?

    ריחן של הבחירות עולה מן המטבחים המפלגתיים. למצרכים שהתייקרו, וגם אז תימצא רמת חייהם במצב של ירידה. אותם אנשים יודעים גם לספר על התוצאות הראשונות של סקרים אלה. כל אותו הזמן התפתח והעמיק התהליך של הצטברות העוני והתרחבותו. הרגשת הניכור של שלום בוסקילה כלפי המדינה, היא תגובה על ההתנכרות של המדינה לשלום בוסקילה.

  • "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" – לאן הוא עלה?

    במטרה להרחיק את מחשבתנו מכל זיק של הגשמה, ולרומם את מחשבתנו להבין ולו משהו מאמיתת עצמותו של אל יחיד את הפרק העשירי של החלק הראשון של המורה רבנו מקדיש לפעלים "ירד" ו"עלה", ובו הוא מבאר כיצד עלינו להבין כלומר, המרחק הבלתי-נתפש בין שפלותו של האדם לבין רוממותו של הקב"ה הוביל לכך שלא יהיה ראוי לתאר את הגעת מהו הרצון של הקב"ה? של האדם, אנחנו עלולים בקלות לשגות במחשבה שרצונו של הקב"ה דומה לרצון של בני האדם, וששניהם נובעים ממקורות

  • קארו – מגדולי מחללי שם שמים (ח"ד)

    פירושו של קארו הזה מעקם לחלוטין את כוונת המשנה המקורית, ובעצם מאפשר הנאה מדברי תורה בניגוד גמור ומוחלט אדם, אך בהמשך לימודו של אדם מותר לו ליהנות מדברי תורה, ולא עליו נאמרו דברי הלל וחכמים... ובכלל, מהו הגדר של "תחילת הלימוד" שהוא לשם שמים? ויתרה מזאת, היכן התירוץ "עוקף האיסור" הזה של קארו נאמר או אפילו נרמז? היכן?! ואף לא בודקים את חשבון הבנק של הכומר שהתמנה או של לומדי הדת החדשה, כדי לברר אם הם זקוקים למשכורות או

  • האשה שקיבלה את דין הגורל

    חייה היו מרקם-פלאים של מציאות וחלום תכול – דרכה היה דרך חיים של אשה נסערת, כוספת, נאבקת וכואבת. היא נשׂאה בדומיה את צערה וכאֵבה וציפתה כל ימי חייה אולי השם יפקוד אותה ותזכה בבן של קיימא. זהו מאבק של אשה גדולה, שרצתה לקיים מצות פריה ורביה.

  • לקרוא כולם בשם ה'

    בספר דניאל אנו רואים כיצד פקד ה' יתעלה את מנהיגי הגויים השונים, וכידוע, כל באי העולם הינם בניו של הקדוש-ברוך-הוא וזאת להבדיל מהלך רוחם של הזבובים המסרבים לבחון את הנושא לעומק ולועגים לגויים, ובזים לחוכמתם. אך למען האמת, דומים הם לערבים בעזה שצועקים: "אללא הוא אכּבר" באשר שגו בהבנת דרכי הנהגתו של ה'. וּבַל נטעה, כי אין לשכוח את דבריו החמורים של רבנו בהלכות מלכים ומלחמות (י, ט): "גוי שעסק בתורה – חייב אומות העולם) אשר קרובים יותר אל האמת והנכון בהשקפותיהם, מאשר שיבושי האלילות שבעולם האורתודוקסי ההזייתי של

  • מבט אל העבר: גְּנֵבוֹת בְּהֶסְתֵּר – גֶּזֶל בְּהֶתֵּר

    אך כידוע, חלקו הגלוי של קרחון אינו אלא זעֵיר משלמותו, ורובו הגדול נסתר מעין רואים במים העמוקים של האוקיינוס יכול מי לומר, כי אין זה סכום גדול: אפילו מאה מיליון, מול תקציב של 56 מיליארד. אבל גם בתקציב של 56 מיליארד, אין לזלזל בסכום של מאה מיליון. אילו היה זה גילוי של רשעות או קשיחות או רוע לב, אבל אין זה כך. זה טמטום תהומי של עסקני ציבור שאינם יודעים על מה הופקדו ומי הפקידם על המשמרת.

  • מבט אל העבר: הרבנות הראשית כתסמונת

    הסכסוך פרץ על רקע הטרגדיה של האח והאחות שנפסלו לחיתון בגלל ספק-חטא, לפי ההלכה, של הוריהם. זה תלוי היה בהחלטתו של בית-דין רבנים. דעתו של הרב עובדיה יוסף הייתה שונה, לא לעצם הבעיה של פסולי החיתון, אלא לגבי הרכבת בית-הדין. עברוֹ בצה"ל צריך היה דווקא להעמיד את הרב גורן על חובת השוויון, הוא היה רבם של כל החיילים ולא של אשכנזים אז לא תועיל אף עמידתו הגאה של הראשון-לציון.

  • "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי" – האם הקב"ה יושב על כיסא?

    אמנם, לעתים כיסאו של הקב"ה אינו מתואר ככל כיסאות המלכים, אלא נאמר כי כיסאו של הקב"ה הוא השמים או בית-המקדש מטרת רבנו היא להרחיק ממחשבתנו כל זיק של דמיון והזיה שהקב"ה יושב על כיסא במובנו הפשוט של המושג, כלומר , עד שרבנו הקדיש לו את כל חלקו הראשון של המורה. בית-המקדש הנעלה והמרומם הוא רק כיסאו של הקב"ה, ברור שמעלת מציאותו של הקב"ה היא לעילא-לעילא מכל מה שאנחנו וכך תמצא בלשון כל האומה 'כיסא הכבוד' [כלומר הכיסא אינו של הקב"ה שהרי תתחייב מכך גשמות, אלא של כבודו –

  • שבענו הבטחות – אנו זקוקים למעשים

    בכל זאת יש לשאול שאלות אחדות של תמיהה. במשך תקופה זו עוצבה הדמות החברתית של מדינת ישראל. וכי לא היו סעיפים יפים במצעים הקודמים של מפלגת העבודה, על כל גלגוליה? אולם המציאות היא מרה: כבר הגענו לדור שלישי של עוני, העובר בירושה מאבות לבנים. מה היה גורלן של ההמלצות?

  • כוחות בטבע

    אולם, לאמיתו של דבר, הפטיש למעשה לא בא במגע ממשי עם המסמר, ונסביר את הדברים: אם מנתחים את המגע בין הפטיש למסמר באופן מיקרוסקופי, ניתן להבחין כי המולקולות (=הקשרים האטומיים הבסיסיים של החומר) של הפטיש מתקרבות מאד למולקולות של המסמר ויוצרות הפרעות רגעיות בסידור המולקולות שלו, אך הן אינן נוגעות בו ממש אלא נדחות עצמים רחוקים, לבין הפעלת הכוח של עצמים שנראים לנו קרובים ואף צמודים לחלוטין. אנו רגילים להגדיר "כוח" על-פי התוצאה שנראית לעין, אך זו אינה ההגדרה המדויקת של המושג "כוח".

  • עשרים וארבעה נידויים

    בהלכות תלמוד תורה (ו, יד) ואילך רבנו מפרט את דיני נידויו של המבזה תלמידי חכמים, ולאחר מכן רבנו פורשׂ לפנינו רשימה של עשרים וארבעה פשעים אשר מענישים עליהם גם בנידוי. עונש הנידוי נועד לשמש כמנוף של לחץ חברתי על החוטא על-מנת להשיבו בתשובה ולהכות על חטא. יא) המחלל יום-טוב-שני של גליות אף-על-פי שהוא מנהג. יב) העושה מלאכה בערב הפסח אחר חצות. וזכורני שערוסי השכיר הודה שספרי התורה של ימינו פסולים, ובכל זאת הורה לברך עליהם ברכות לבטלה.

  • מבט אל העבר: כיצד מעשׂרין את התבן?

    לכאורה, צריכים אנו כצעירים דמוקרטים ושואפי תיקון, לשמוח ולברך על תופעה זו של חברי-כנסת המחפשים פעילות אך, צערנו רב כאשר זוכרים אנו, כי לא זכינו מהם אי פעם לטיפול בבעיות הכואבות באמת לפרט ולאומה – בעיות של המוסד המחוקק של מדינת ישראל. אך מה נעשה ועלינו להודות כי טעויותיו התמימות של חברנו היקר, מר ישראל ישעיהו, הן שנתנו ממד של רצינות לאירוע צורך זה גדל בשל התעסקות המנהיגות של היום בשאלה: כיצד מעשרין את המלח והתבן?

  • מבט אל העבר: חלוצי תרמ"ב מתימן שקדמו לעולי ביל"ו

    בחודש ניסן תשל"ג, מלאו 92 שנים לעלייתן של שתי משפחות החלוץ של יהודי תימן, ובמרחשוון תשל"ד ימלאו 92 שנים בפעם הראשונה בתולדותיהם של יהודי תימן צמחה עליה שונה מקודמותיה – זו הייתה עליה שבאה כדי לבנות את הארץ מניעי העליות הלאומיות של אחינו מאירופה התעוררו בעקבות פוגרום או רדיפות קשות. כלום פלא הוא, שהדור הצעיר, הן האשכנזי והן של עדות המזרח, מקבל את הרושם שארץ-ישראל נבנתה אך ורק על-ידי אם כיום יש לנו מדינה ומשק עבריים, הרי זה בעיקר בזכות אותה "ההתמדה במקום" של עולי תימן, ולא כל כך בזכות

  • מבט אל העבר: כל דכפין ייתי וייכול

    בהיכתב שורות אלו, עדיין לא נחרץ גורלו של הסיוע האמריקאי בסך 550 מיליוני דולרים לישראל. אם לא יוקצב סכום כלשהו, יהא מצבה של ישראל קשה למדי. על כתפיו של מי תוטען המעמסה? והמוות איננו מבהיל כמו מצב של ניוון, של גסיסה איטית, מצב זה מוליד כל מיני תופעות חברתיות, המחלישות את אולם אסור שיהיו רעבים, הם וילדיהם, בטענת-שווא של הורדת רמת החיים.

  • מבקשי ה׳ יבינו כל

    במאמר זה נסיק מסקנות משני עניינים שונים המהווים נדבך מרכזי בעיצובה של המסורת היהודית: 1) תקופת ימי אברהם כעבור חמש מאות שנה מלידתו של אברהם אבינו, קיבלנו את התורה, וכל יהודי שלא שומר שבת הוא בגדר גוי לכל דבריו לזהות את המינים והכופרים אשר יש להתרחק מהם: כגון האתאיסטים המוצהרים, ולא פחות מהם "החסידים" השוטים של בחייו של אדם ישנם רגעים שבהם עליו לבחור בין יראת ה' והליכה בדרך היושר והאמת לבין כניעה לספירלת השתיקה רבים הם הנכשלים בזה ונמצאים פוסחים על שני הסעיפים, ובסופו-של-דבר אף מתדרדרים אל דרך הזיוף והסילוף.

  • הֱוִי מודה על האמת (ח״א)

    התכחשותם של התועים והמתעים תעלה להם ביוקר, ובפרט בתחומים השכליים. אותו כובס הומת בתלייה, והספק כרסם בנפשו של ר' אלעזר, גם כשהובאו לו ראיות המצדיקות את שיקול דעתו. של שומן אשר לא הסריח, וזאת הובא לר' אלעזר כראייה שלא שגה במסרוֹ את אותו כובס רשע לשלטונות. והנמשל הוא, שעל-אף התאמצותם והשתדלותם של חז"ל ליישב את דעתו, ועל אף תהליך של ליבון פנימי, ר' אלעזר לא ב) אם אנו רואים שהוא אינו בוחן את הראיות לטענות שהובאו נגדו, הוא אינו הגון, ומחזק ידם של מחללי ה'.

הרשמו לקבלת עדכונים והודעות על מאמרים חדשים

יישר כוחכם ותודה על הרשמתכם

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!

bottom of page