אך גם משה רבנו לא הצליח באותה השעה הקשה לעשות כפנחס בן אלעזר, ולא כל הנביאים עשו כאליהו בהר הכרמל. וכל-שכן המינים הארורים שדינם הוא מורידין ולא מעלין, וכֹה דברי רבנו בשלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק ובכל ארבעה עשר המקומות שצמד-המלים "עַל דְּבַר" נזכר בתורה משמעותו היא: בגין הדבר או בגלל הדבר, ואונקלוס נמצא אפוא, שרש"י-שר"י התיר ליטול ממון אף שיהיה בנטילתו חילול-שם-שמים, אלא-אם-כן האדם עשיר גדול ממילא, כלומר, כל תלמידיו של רש"י רואים במזלות עניין אמיתי, לדוגמה: הם סוברים ששינוי שֵׁם של אדם עשוי להשפיע

שהרי כל תלמידי החכמים בכל הדורות קיבלו באמת אספקה מן הציבור עבור זה שהיו בטלים מן המלאכה ויושבים ועוסקים תורה, ולא לאחד מן הממונים, ולא לשאר אדם, אלא מצאנו את כולם, יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר שחז"ל והרמב"ם כנראה שגו: "באמת הרבה חלקו כמו שהרמב"ם בעצמו מודה בזה, שגם חכמי דורו וגם הקודמים לו, לא עשו ודבר זה הוא 'מילתא היא', כמו שגם העיר הרשב"ץ, שרוב החכמים לא עשו כך, כל החכמים לא עשו כך, גם הכסף-משנה כתב שכל החכמים, כל חכמי הדור ואלה שלפניו, לא עשו כרמב"ם.

שניות או עשר דקות, תמיד מפרגן לי, אני מכיר את האיש הזה" וכו'. מה זה קשור? אתה אחראי על מה שאח שלך עושה? אני אחראי על מה שאח שלי עושה? יעקב כיבד ואהב את עשו [=יעקב אהב את עשו?!] וניסה לרצות ולשנות, אבל עשו נשאר עשו ויעקב נשאר יעקב, אז איך אשר לפסול את יעקב בגלל עשו? מה קשור אח שלי? [...] אתה יודע כמה אנשים מבזים אותי בגלל משהו שאני לא אומר? מה זה קשור?

ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [!] ". ויתרה מזאת, כאשר הדבר קשור בשׂררתם, גם מן החמורות הם אינם נמנעים, ויראת השמים המועטה שלהם נעלמת לחלוטין והיה ר' טרפון כל שאר ימיו מצטער ודואב מאותו היום על מה שאירע לו שהציל את עצמו בכבוד התורה, והוא היה עשיר אוי לי שהשתמשתי בכתרה של תורה, שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם', ואמרו על זה משום שר' טרפון עשיר ועוד, רבני הערים מקבלים שכר גבוה מאד, לפיכך, גם אם הם היו עוסקים בניהול הכשרות בפועל, ומקדישים לכך עשר

לדוגמה, משעה 12:00 עד 12:45 "זוהי שעת התפילה וזמן הדלקת הנר עבור מעוכבי זיווג", משעה 12:45 עד 13:30 " זוהי שעת התפילה וכו' עבור המצפים לילדים", וכך זה נמשך עד השעה 18:00, לכל 45 דקות יש סגולה מיוחדת: זקוקים רשב"י הקדוש, אתה הרי הבטחת שתעמוד ותתחנן עבור הצרות של עם-ישראל, אנא התחנן עבורי פלוני/ת בן אלמוני/ת" בחוברת מסופר על תהליך הכנת "הנר הקדוש של רשב"י", וכך נכתב שם: "את הנר הקדוש מכינים המקובלים במיוחד עבור וכך בדיוק עשו!

"קול ישראל" נעשה חסר תוכן ועני בתוכניות יהודיות מקוריות, והוא היה יכול להיות עשיר שבעולם במגוון העצום מכשירים אלה יכלו לרכז תחת ידם עושר תרבותי אדיר שמעטים דוגמתו בעולם: בשירה, בזמר, במחול, בפולקלור, בספרות

בנוסף לעריכת כתב העת "אפיקים", אותו הנהיג למעלה משישה עשורים, יוסף דחוח-הלוי עמד בראשות עמותת "אפיקים שני עשורים לאחר מכן, ירחוני "אפיקים" הומרו לנייר כרומו משובח, אותיות סדר-מחשב, וכותרות חריפות, נעולות חשבתי שלפחות אוכל להתפלל בארץ-ישראל, ופרוטות אני מקבל עבור עבודתי'. אבל ההיפך הוא הנכון: עצם העלאתם לדיון, עשוי למצוא פתרון לטובת כולם". "מה הם עשו, לקחו חתונה תימנית, הכניסו לתוכה קיבוצניק תימני שאינו בקי בתולדות יהודי תימן, ובאו ושאלו אותו

לא ייאמן, שאישים ואנשי ממסד של מפלגות שונות, הן מאנשי "תנועת העבודה" והן מאנשי "חרות-אצ"ל/הדתיים" עשו הגרמנית בירושלים, בטלביה, ביפו וכן בבתים שבמרכז הארץ, ואף שיפרו את מצבם הכלכלי על חשבון המגביות שזרמו עבור

ובממשלה בליכוד ובמערך כאחד, דואגות לאינטרסים של חברות בין-לאומיות ורב-לאומיות, כמובן שהמישור הפנימי קשור

לחיות כל השנה ביראת שמים וידיעת השם, אך אם תאמר להם שניתן לפתוח דף חדש בעשרה ימים בלבד בשנה – הרי שהדבר עשוי

בעקבות הצעתו של הרב ברלין [לימים: בר-אילן] התנדבה בסי בארגון כמגייסת כספים עבור 'המזרחי' למען הקמת בתי-כנסת אך כשני עשורים לאחר הקמתו – משכבר היה אמיד ובעל השפעה – השתנתה הנהגתו ורובו הגדול הפך לבנות מהגרים ממזרח העולם לפי הרצון והשאיפה) שהרי גונבי הילדים שכנעו את עצמם ברוב גאוותם עריצותם עיוורונם ורדיפת בצעם, שהם עשו

טרפון כל שאר ימיו מצטער ודואֵב מאותו היום על מה שאירע לו, [על] שהציל את עצמו בכבוד התורה, והוא היה עשיר שהשתמשתי בכתרה של תורה, שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם', ואמרו על זה [חכמים]: משום שר' טרפון עשיר עשיר גדול היה והוה ליה לפייסיה בדמים. בכתרה של תורה, כדי שיוכל להמשיך ולעסוק בתורה כדי שיוכל לקבל מזונותיו, אין-הכי-נמי, שיכול לקבל הנאה גם עבור תורה, ולא לאחד מן הממונים, ולא לשאר אדם, אלא מצאנו את כולם, יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר

המזרחים, שעלו ברובם בעשור הראשון לקום המדינה, הם שהפכו את אקט הכרזת המדינה ממשהו פורמלי על הנייר לעובדה

ומכיוון שאין שום קריטריון לקבוע מיהו עשיר, שהרי עושר הוא עניין יחסי, כל אדם רשאי להחליט לעצמו שהוא לא עשיר דיו כדי שיותָּר לו לחלל-שם-שמים... ורק מי שאינו עשיר יכול להשתבח בכך שהוא לא נטל מן העשירים... זאת ועוד, היכן התוספות מגבילים את ההיתר ליהנות מדברי תורה לאדם שהוא עשיר? מדוע הם לא מזהירים: שמי שהוא עשיר אסור לו ליהנות מדברי תורה?

ודבריו הם ערעור היסוד השמיני משלושה-עשר יסודות דתנו, וכֹה דברי רבנו: "והיסוד השמיני הוא תורה מן השמים ומה דינו של המפקפק, דהיינו אפילו במשתמע, ביסוד משלושה-עשר יסודות הדת? ראו נא את דברי רבנו בסוף שלושה-עשר היסודות: "וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם [לעצמו] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשׂנוא אותו אגב, הונו של הזבל הזה הוערך בכשבעים וחמישה מיליון ש"ח לפני כעשור.

מה זה קשור בכלל? ההגיוניות בלי ספק; [ב] ועשיר, היא מן המעלות המידותיות, כלומר עין טובה, לפי שהם קוראים לבעל עין טובה – עשיר , והוא אמרם בהגדרת העשיר: 'איזהו עשיר השמח בחלקו' [אבות ד, א], כלומר שהוא מסתפק במה שהמציא לו הזמן ואינו ואגב, בהמשך דברי חז"ל בתלמוד בעניין המשל הזה, הובאו ראיות גם על גבורה פיסית ועל עושר כמותי. דף קד ע"א, שאין השכינה שורה, שכינה זה היינו זה רוח הקודש, זה חלק מהנבואה, אלא על מי שהוא חכם גיבור עשיר

ורבנו מוכיח, שהפועל "וַיִּשְׁבֹּת" אכן עשוי לשמש במובן זה: "וַיִּשְׁבְּתוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה משמעוֹ דומֶה למשמעות המילה "וַיִּשְׁבֹּת", דהיינו הפסקת הדיבור, ושוב, רבנו מוכיח שהפועל "וַיָּנַח" אכן עשוי

חשבתי לפתוח בלימוד שלושה-עשר יסודות האמונה כמו שמובאים בפירוש המשנה למסכת סנהדרין, ולהרחיב כל יסוד מדברי ונחיצותה הרבה: אם ישנם גבירים ששמחים לתמוך באברכי הכוללים והכל בלב שלם ובנפש חפצה, מדוע לא ליטול מהם כסף עבור הנני מצרף לך את שלושה-עשר היסודות של רבנו מנוקדות לפי מסורת יהודי תימן, בתוספת מעט מאד הערות מוסגרות. כמו כן, נראה שלאחר לימוד שלושה-עשר היסודות יש ללמוד עמם על האיסור ליהנות מכבוד תורה שהוא בימינו הבסיס

על הלכה זו אומר ערוסי כך: "יש לשים לב, שהאיסור האמור בהלכה ו הוא, שאסור לדיין לדרוש שכר עבור הדין מבעלי ולא לאחד מן הממונים, ולא לשאר בני אדם, אלא מצאנו את כולם, יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר ולכן, חכמים התירו זאת אך ורק לחכם גדול אשר הסיכויים שהוא ישגה באבחנתו – אפסיים, וגם לחכם הגדול הזה עשו שמירת התינוקות בלבד ולא עבור לימוד תורה, למרות שהם מלמדים את התינוקות תורה" – וכבר חשפנו את התעייתו, ג) "לשוחטים מותר לקבל שכר עבור פעולות שהן מעבר להוראות דיני השחיטה.

ועד הלום נביאי השקר מנצלים את צרות וייסורי ההמון, וכפי שעושה יגאל (שם): "הם [ההורים של הילדה הנכה] עשו מדובר אפוא בכפירה ביסוד האחד-עשר משלושה-עשר היסודות (פיה"מ סנהדרין, י): "שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי ובעשותו כן הוא כופר ביסוד החמישי משלושה-עשר מיסודות הדת (שם): "שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו הוא צדיק, לא קשור אם מגיע לכם, לא קשור גם אם הוא אמר דברים הגיוניים או לא הגיוניים – 'וַיַּאֲמִינוּ והנה לפניכם דברי רבנו ביסוד השביעי משלושה-עשר יסודות הדת: "והיסוד השביעי נבואת משה רבנו.

החרוסת, שנראית כמו טיט [לא, החרוסת שלהם אדומה כמו עשו האדומי] ובאה לזכר הטיט, מעלה למעלה את צרותיהם של ניתן למסור תרומות עבור קרן [...] גם בטלפון מספר [...] או בדואר ל- [...]. יהיו מסוגלים להקים לעצמם קרנות "צדקה", אשר מהן הם חולבים כספים רבים, וזאת כדי שיוכלו להעניק לעצמם חיי עושר

[ועוד אמרו:] "לא חרבה ירושלים אלא על […] שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין [ב"מ ל ע"ב וגם אם הוא עשיר ממני לא אקנא בו, שהרי הממון והמותרות אינם המקור לעונג אמיתי, ואדרבה, הם עלולים להפוך ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו [הגדוילים] כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים". כלומר, כאשר הדבר קשור בשׂררה, גם מן החמורות אנשי הדת אינם נמנעים, ויראת השמים המועטה שלהם נעלמת לחלוטין

בקריאה ראשונה מעט לא מובן מדוע מתוארים בכתוב המשכן, תבניתו, מידותיו, חלקיו, החומרים מהם כל חלק עשוי והכלים

טאוב מצא אבנים טובות מעטות והפסיד עשרות מיליונים בחיפוש אחרי יהלומים, וברדיפה אחרי עושר מדומה ומתעתע, והנה לפניכם עדות לחומרת מעשיו של הטמבל, מתוך שלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק אדם [ואפילו בצנעה, כל-שכן בפרהסיה] ביסוד מאלו [שלושה-עשר] היסודות, הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות

דרכו של יעקב אבינו יעקב אבינו היה יכול לבקש עושר ומותרות, אך הוא בחר לבקש רק את מה שהכרחי לקיומו: "לֶחֶם ולפיכך עשו מטרתם מה שהייתה הכוונה בהם מחמת היותם אדם [=הואיל והם בני אדם מטרתם:] והיא ההשגה [=השגת ה'

בעשור האחרון (אולי כבר יותר) יש תופעה מאוד חזקה של צעירים "דתיים-לאומיים" שמחפשים את הדרך, ומוצאים אותה

וכן כל אגד שאינו עשוי לטלטלו אינו אגד". ויתרה מזו, רבנו ייחד בסוף ההלכה משפט שבו הוא ממש נוגע בהגדרת כשרות האגד: "וכן כל אגד שאינו עשוי לטלטלו

ברם, הלכה זו תְּלמד אותם שהם לא ישׂיגו חמלה ואהבה בדרך רעה זו, אלא להיפך, ולימוד זה עשוי לרוממם להבין

פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, ייחד יותר מחמישה עשורים ללימוד הזוהר הלז, הבה נעיין מעט בדבריו שמובאים בכתבה: "בנעוריי התוודעתי לזוהר", נזכר הפרופסור, "וכבר אז חשתי שפה עשוי וכי יעלה על הדעת שה' הוא שלושה או ארבעה או עשר ספירות שהם אחד? ונצרף גם את דברי רבנו ביסוד השלישי משלושה-עשר יסודות דתנו: "והיסוד השלישי, שלילת הגשמות ממנו. [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה

הִשְׁבִּיעֶךָ – ואם לא בשביל השבועה לא הייתי מניחך, אבל ירא לומר: 'עֲבוֹר על השבועה', שלא יֹאמר: 'אם כן עבור רש"י פרעה התיירא מלומר ליוסף לעבור על שבועתו: "אבל ירא לומר: 'עֲבוֹר על השבועה', שלא יֹאמר: 'אם כן עבור