
תוצאות החיפוש
נמצאו 352 תוצאות עבור "עשור"
- תורה מגנא ומצלא
אנחנו עובדות, גם ריקי וגם אני, ומותר לנו לתת קצת יותר מהרווחים שלנו עבור התורה". חברות אחרות כבר עשו חלאקה לילדן, והן עוד מחכות. עד מתי, השם, עד מתי? כשריקי הייתה בפגישה השלישית, הגיעה הצעה עבור חגית. ההתרגשות בבית הוכפלה. ראיתם פעם אדם המתפלל עבור רעהו האלמוני – יותר ממה שהוא מתפלל על עצמו? האברכים היקרים האלה שופכים דמעות, כפשוטו, עבור אותם תורמים אלמוניים.
- קארו – מגדולי מחללי שם שמים (ח"ה)
ומכיוון שאין שום קריטריון לקבוע מיהו עשיר, שהרי עושר הוא עניין יחסי, כל אדם רשאי להחליט לעצמו שהוא לא עשיר דיו כדי שיותָּר לו לחלל-שם-שמים... ורק מי שאינו עשיר יכול להשתבח בכך שהוא לא נטל מן העשירים... זאת ועוד, היכן התוספות מגבילים את ההיתר ליהנות מדברי תורה לאדם שהוא עשיר? מדוע הם לא מזהירים: שמי שהוא עשיר אסור לו ליהנות מדברי תורה?
- חטופי תימן
בעקבות הצעתו של הרב ברלין [לימים: בר-אילן] התנדבה בסי בארגון כמגייסת כספים עבור 'המזרחי' למען הקמת בתי-כנסת אך כשני עשורים לאחר הקמתו – משכבר היה אמיד ובעל השפעה – השתנתה הנהגתו ורובו הגדול הפך לבנות מהגרים ממזרח העולם לפי הרצון והשאיפה) שהרי גונבי הילדים שכנעו את עצמם ברוב גאוותם עריצותם עיוורונם ורדיפת בצעם, שהם עשו
- ארבל: מחלל שם שמים ביד רמה (ח"א)
שהרי כל תלמידי החכמים בכל הדורות קיבלו באמת אספקה מן הציבור עבור זה שהיו בטלים מן המלאכה ויושבים ועוסקים תורה, ולא לאחד מן הממונים, ולא לשאר אדם, אלא מצאנו את כולם, יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר שחז"ל והרמב"ם כנראה שגו: "באמת הרבה חלקו כמו שהרמב"ם בעצמו מודה בזה, שגם חכמי דורו וגם הקודמים לו, לא עשו ודבר זה הוא 'מילתא היא', כמו שגם העיר הרשב"ץ, שרוב החכמים לא עשו כך, כל החכמים לא עשו כך, גם הכסף-משנה כתב שכל החכמים, כל חכמי הדור ואלה שלפניו, לא עשו כרמב"ם.
- ל"ג בעומר – כיצד ומדוע הפכו את בר-יוחי לשיקוץ פגאני?
לדוגמה, משעה 12:00 עד 12:45 "זוהי שעת התפילה וזמן הדלקת הנר עבור מעוכבי זיווג", משעה 12:45 עד 13:30 " זוהי שעת התפילה וכו' עבור המצפים לילדים", וכך זה נמשך עד השעה 18:00, לכל 45 דקות יש סגולה מיוחדת: זקוקים רשב"י הקדוש, אתה הרי הבטחת שתעמוד ותתחנן עבור הצרות של עם-ישראל, אנא התחנן עבורי פלוני/ת בן אלמוני/ת" בחוברת מסופר על תהליך הכנת "הנר הקדוש של רשב"י", וכך נכתב שם: "את הנר הקדוש מכינים המקובלים במיוחד עבור וכך בדיוק עשו!
- פינת האמת על רגל אחת: פרשת תרומה
בקריאה ראשונה מעט לא מובן מדוע מתוארים בכתוב המשכן, תבניתו, מידותיו, חלקיו, החומרים מהם כל חלק עשוי והכלים
- 'לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו'
ורבנו מוכיח, שהפועל "וַיִּשְׁבֹּת" אכן עשוי לשמש במובן זה: "וַיִּשְׁבְּתוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה משמעוֹ דומֶה למשמעות המילה "וַיִּשְׁבֹּת", דהיינו הפסקת הדיבור, ושוב, רבנו מוכיח שהפועל "וַיָּנַח" אכן עשוי
- דתן ברקֵל ואבירם טמאייב (ח"ב)
מה זה קשור בכלל? ההגיוניות בלי ספק; [ב] ועשיר, היא מן המעלות המידותיות, כלומר עין טובה, לפי שהם קוראים לבעל עין טובה – עשיר , והוא אמרם בהגדרת העשיר: 'איזהו עשיר השמח בחלקו' [אבות ד, א], כלומר שהוא מסתפק במה שהמציא לו הזמן ואינו ואגב, בהמשך דברי חז"ל בתלמוד בעניין המשל הזה, הובאו ראיות גם על גבורה פיסית ועל עושר כמותי. דף קד ע"א, שאין השכינה שורה, שכינה זה היינו זה רוח הקודש, זה חלק מהנבואה, אלא על מי שהוא חכם גיבור עשיר
- והוא יזכנו וכל ישראל חברים
חשבתי לפתוח בלימוד שלושה-עשר יסודות האמונה כמו שמובאים בפירוש המשנה למסכת סנהדרין, ולהרחיב כל יסוד מדברי ונחיצותה הרבה: אם ישנם גבירים ששמחים לתמוך באברכי הכוללים והכל בלב שלם ובנפש חפצה, מדוע לא ליטול מהם כסף עבור הנני מצרף לך את שלושה-עשר היסודות של רבנו מנוקדות לפי מסורת יהודי תימן, בתוספת מעט מאד הערות מוסגרות. כמו כן, נראה שלאחר לימוד שלושה-עשר היסודות יש ללמוד עמם על האיסור ליהנות מכבוד תורה שהוא בימינו הבסיס
- שיעורו של רונן על הרב חן שאולוב
שניות או עשר דקות, תמיד מפרגן לי, אני מכיר את האיש הזה " וכו'. מה זה קשור? אתה אחראי על מה שאח שלך עושה? אני אחראי על מה שאח שלי עושה? יעקב כיבד ואהב את עשו [=יעקב אהב את עשו?!] וניסה לרצות ולשנות, אבל עשו נשאר עשו ויעקב נשאר יעקב, אז איך אשר לפסול את יעקב בגלל עשו? מה קשור אח שלי? [...] אתה יודע כמה אנשים מבזים אותי בגלל משהו שאני לא אומר? מה זה קשור?
- יגאל כהן לעבודה-זרה
ועד הלום נביאי השקר מנצלים את צרות וייסורי ההמון, וכפי שעושה יגאל ( שם ): "הם [ההורים של הילדה הנכה] עשו מדובר אפוא בכפירה ביסוד האחד-עשר משלושה-עשר היסודות (פיה"מ סנהדרין, י): "שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי ובעשותו כן הוא כופר ביסוד החמישי משלושה-עשר מיסודות הדת (שם): "שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו הוא צדיק, לא קשור אם מגיע לכם, לא קשור גם אם הוא אמר דברים הגיוניים או לא הגיוניים – 'וַיַּאֲמִינוּ והנה לפניכם דברי רבנו ביסוד השביעי משלושה-עשר יסודות הדת: " והיסוד השביעי נבואת משה רבנו.
- ערוסי מכחיש את האמת ועושה ביד רמה!
על הלכה זו אומר ערוסי כך: "יש לשים לב, שהאיסור האמור בהלכה ו הוא, שאסור לדיין לדרוש שכר עבור הדין מבעלי ולא לאחד מן הממונים, ולא לשאר בני אדם, אלא מצאנו את כולם, יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר ולכן, חכמים התירו זאת אך ורק לחכם גדול אשר הסיכויים שהוא ישגה באבחנתו – אפסיים, וגם לחכם הגדול הזה עשו שמירת התינוקות בלבד ולא עבור לימוד תורה, למרות שהם מלמדים את התינוקות תורה" – וכבר חשפנו את התעייתו, ג) "לשוחטים מותר לקבל שכר עבור פעולות שהן מעבר להוראות דיני השחיטה.
- המלך בשדה, בשדה, בשדה...
לחיות כל השנה ביראת שמים וידיעת השם, אך אם תאמר להם שניתן לפתוח דף חדש בעשרה ימים בלבד בשנה – הרי שהדבר עשוי
- מנדל הטמבל מייגע את חסידיו ומקעקע את יסודות התורה
טאוב מצא אבנים טובות מעטות והפסיד עשרות מיליונים בחיפוש אחרי יהלומים, וברדיפה אחרי עושר מדומה ומתעתע, והנה לפניכם עדות לחומרת מעשיו של הטמבל, מתוך שלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק אדם [ואפילו בצנעה, כל-שכן בפרהסיה] ביסוד מאלו [שלושה-עשר] היסודות, הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות
- מפולחן השכל והמחשבה – לפולחן האישיות
בעשור האחרון (אולי כבר יותר) יש תופעה מאוד חזקה של צעירים "דתיים-לאומיים" שמחפשים את הדרך, ומוצאים אותה
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק ח)
פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, ייחד יותר מחמישה עשורים ללימוד הזוהר הלז, הבה נעיין מעט בדבריו שמובאים בכתבה: "בנעוריי התוודעתי לזוהר", נזכר הפרופסור, "וכבר אז חשתי שפה עשוי וכי יעלה על הדעת שה' הוא שלושה או ארבעה או עשר ספירות שהם אחד? ונצרף גם את דברי רבנו ביסוד השלישי משלושה-עשר יסודות דתנו: "והיסוד השלישי, שלילת הגשמות ממנו. [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה
- 'פוליטיקין' – מפונקים המתנהגים כמלכים (חלק ב)
– בין השאר: רישום, כריכה; תחזוקה ייחודית ורסטורציה (הדיו שהינו חומר חומצתי נרשם על-גבי דף שהנו קלף עשוי והלא מדובר בארגון עשיר כקורח, מבין הארגונים היהודיים העשירים ביותר בארץ ובחו"ל.
- החוק שיכבד את הכנסת התשיעית
אבל הוא היה עצור בתגובתו רק עיניו וארשת פניו אמרו הרבה מאד.
- מצוַת ייחוד השם - חלק א
גם סוג מסוים של בעלי חיים נקרא אחד, כגון סוג השור או החמור, אך כל סוג מהם כולל זנים רבים של בעלי חיים ההלכה במלים הבאות: "הואיל ואינו גוף לא יארעוּ לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר [=הגוף מטבעו עשוי
- מכתב תגובה לביקורתי על הדיינים
ואין לי צל של ספק שהם עשו זאת בחינם, כי ראו בכך זכות ולא כלי לפרנסה, ובימינו היהדות האשכנזית הייתה עושה אמת, שנאי בצע, ומי שהוא ירא אלהים אין שום חשש שהוא ייקח ממון מבעלי הדין, בין אם הוא עני ובין אם הוא עשיר ובמלים אחרות, המציאות מוכיחה ההיפך: ככל שהדיין או השופט או איש הציבור עשיר יותר כך הוא מקושר יותר לבעלי ההון, וכך ניתן יותר להשפיע עליו לקחת שוחד, מאשר דיין או שופט או איש ציבור שאינו עשיר.
- פינת האמת על רגל אחת: שכר ועונש
ומידיעת פעולות הבורא יתעלה, האדם עשוי גם להתרומם לידיעת אמיתתו, ולזכך את מחשבתו מכל סיגי ההזיות. 10)
- מתורת רס"ג: 'מֹשֵׁל [=אחאביהו] מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו [=שׂריו] רְשָׁעִים'
שבית-המשפט ילחץ על אחאביהו כמה שיותר חזק, ושיתקפו אותו עד שלא יישן בלילות, כי רק כך הרשע הארור הזה עשוי
- מבט אל העבר: עירי ובית אבי
חוויית ילדות מזעזעת אחד מזיכרונות הילדות הראשונים שלי קשור לערב בהיר וקודר, שבו בא אבי מבית-הכנסת, כשהוא מאורע זה קשור בגזרת היתומים. השם מיוסד על תכונתו של ראש המשפחה, מלבד שהיה עשיר, היה גם איש נדיב לב שתרם לכל נזקק ביד רחבה, התכונה
- עלילות המינים ביסוד חידוש העולם (ח"ט)
תעתועו האחד-עשר בתעתועו זה רומין מזכיר את דברי רבנו במורה (ב, יז) אשר נדונו ב חלק ב , במקורות השבעה-עשר , השמונה-עשר והתשעה-עשר, אעתיק לפניכם שוב קטע אחד מן האמור שם: "קצרו של דבר הוא מה שאמרנו, שהמצוי במצב לבסוף אומר שם הרמב"ם [כאן רומין מעתיק את המשפט המודגש לעיל, ולאחר-מכן הוא אומר כך:] מוטיב החומה עשוי תעתועו השנים-עשר תעתועו הזה של רומין מבוסס על משפט אחד שאומר רבנו במורה (ב, כב): "כל מה שאמר אריסטו בכל הלה עשוי להמשיך לצחקק.
- קארו – מגדולי מחללי שם שמים (ח"א)
כפשוטם ואינם מסבירים אותם כלל [=כמשלים וחידות], ונעשו אצלם כל הנמנעות [=ההזיות] מחויבי המציאות, ולא עשו כמו כן, לפי קארו, רב הונא היה עשיר גדול: "כבר היו לו קרקעות", ולכן לפי קארו הוא לא היה צריך ליטול... ואסיים בהערה על הדרשה האחרונה, כי רש"י פירש שם: "אם דומה דיין למלך שאינו צריך לכלום – שהוא עשיר ואין דהיינו, לפי רש"י יש איסור למנות דיין שאינו עשיר כמו מלך, כי אם הוא לא עשיר גדול הוא בהכרח יחניף לבני וכך יש להבין את הדרשה: אם הדיין דומה למלך שאינו צריך כלום, כלומר, אם הדיין מרגיש את עצמו שהוא עשיר כמלך
- ארבל מחלל שם שמים ביד רמה (ח"ד)
והיה ר' טרפון כל שאר ימיו מצטער ודואֵב מאותו היום על מה שאירע לו, שהציל את עצמו בכבוד התורה, והוא היה עשיר שהשתמשתי בכתרה של תורה, שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם ', ואמרו על זה [חכמים]: משום שר' טרפון עשיר שאפשר לו לא להשתמש בכתרה של תורה, והוא יכול לא ליהנות מהתורה אז אסור לו ליהנות מהתורה כמו ר' טרפון שהיה עשיר עשיר גדול היה והוה ליה לפייסיה בדמים. בכתרה של תורה, כדי שיוכל להמשיך ולעסוק בתורה כדי שיוכל לקבל מזונותיו, אין-הכי-נמי, שיכול לקבל הנאה גם עבור
- האם המקדש השני נחרב בשל שנאת חינם?
[ועוד אמרו:] "לא חרבה ירושלים אלא על […] שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין [ב"מ ל ע"ב וגם אם הוא עשיר ממני לא אקנא בו, שהרי הממון והמותרות אינם המקור לעונג אמיתי, ואדרבה, הם עלולים להפוך ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו [הגדוילים] כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים ". כלומר, כאשר הדבר קשור בשׂררה, גם מן החמורות אנשי הדת אינם נמנעים, ויראת השמים המועטה שלהם נעלמת לחלוטין
- כך היה הלל אומר: וּדְיִשְׁתַּמַּשׁ בְּתַגָּא – חָלַף (חלק א)
תורה, ולא לאחד מן הממונים, ולא לשאר אדם, אלא מצאנו את כולם, יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר והיה ר' טרפון כל שאר ימיו מצטער ודואֵב מאותו היום על מה שאירע לו, שהציל את עצמו בכבוד התורה, והוא היה עשיר שהשתמשתי בכתרה של תורה, שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם ', ואמרו על זה [חכמים]: משום שר' טרפון עשיר של קארו, שהתיר לקחת כסף על לימוד תורה משום "עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", הוא תירוץ שהיה עשוי אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.
- סיכוך במחצלת לפי הרמב"ם
וכן כל אגד שאינו עשוי לטלטלו אינו אגד". ויתרה מזו, רבנו ייחד בסוף ההלכה משפט שבו הוא ממש נוגע בהגדרת כשרות האגד: "וכן כל אגד שאינו עשוי לטלטלו
- מבט אל העבר: שוועת המשפחות מרובות הילדים
במדינתנו כמעט ולא ניתן להשיג מאומה בלא הפעלת לחץ, וגם בנדון נכבד וחיוני זה, רק הלחץ עשוי, כנראה, להביא






















![מתורת רס"ג: 'מֹשֵׁל [=אחאביהו] מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו [=שׂריו] רְשָׁעִים'](https://static.wixstatic.com/media/2cfd1e_cac458e582de45368179f5177821f1cb~mv2.jpg/v1/fit/w_176,h_124,q_80,usm_0.66_1.00_0.01,blur_3,enc_auto/2cfd1e_cac458e582de45368179f5177821f1cb~mv2.jpg)







