וכֹה דברי רבנו ביסוד החמישי משלושה-עשר יסודות תורתנו, בעניין האחרון: " והיסוד החמישי,  שהוא יתעלה הוא מודעים למצבם הקשה עלולה לעורר את החיים לתשובה, שמא האדם, שנדמה לו שאבותיו יודעים ומתבוננים במעשיו, עשוי הנמנעות [=ההזיות, דהיינו כל העניינים שלא יעלה על הדעת שהם עניינים מציאותיים] – מחויבות המציאות, ולא עשו

, אומר לה: 'בטח שאני מאמין בה', מה זה קשור?' אברהם גלנטי [עוד נביא שקר, כותב הספר: "חזיונות אברהם"] והרבי חיים ויטאל [ממשיך דרכו של האר"י], לא הם עשו

וגדולה מדינית או חברתית או דתית, וכל סוגי הרוממות הללו אינם דבר גשמי-מוחשי, אלא עניין מופשט אשר אמנם קשור יד): 'לפיכך פירש מן האשה לעולם ומן הדומה לו ונקשרה דעתו בצור העולמים ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם וקרן עור

כשהוא גוזר ופורע, ומי שגוזר ולא פורע, כאילו עשו ביניהם פירוד". ייסורים על ריחוקם מה' יתברך, תולים את ייסוריהם בשלל הזיות פגאניות למיניהן, ונמנעים מעריכת חשבון נפש אשר עשוי

ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשררה גם כפשוטם ואינם מסבירים אותם כלל [=כמשלים וחידות], ונעשו אצלם כל הנמנעות [=ההזיות] מחויבי המציאות, ולא עשו

כלומר אם רבנו מסביר שמושג מסוים בכתבי-הקודש מורה על עניין מופשט ונשגב מסוים, עלינו להבין שהמושג הזה עשוי

והנה לפניכם דברי רבנו ביסוד השביעי משלושה-עשר יסודות הדת: "והיסוד השביעי נבואת משה רבנו. מנדל הטמבל, אשר נהג לכנות את פירוש רש"י: "יינה של תורה" (אכן יין, אך לא יין משובח וריחני אלא יין-נסך עכור אכן למדתי הלכות כבוד חכמים, אך למדתי גם את שלושה-עשר יסודות הדת, וכן את הלכות יסודי התורה, והלכות עבודה-זרה

לחיות כל השנה ביראת שמים וידיעת השם, אך אם תאמר להם שניתן לפתוח דף חדש בעשרה ימים בלבד בשנה – הרי שהדבר עשוי ואין לי ספק שרש"י היה בטוח שהקב"ה עשה לאדם ולאשתו כתנות עור כמו שהחייט מכין חליפות, וביקר את אברהם אבינו

ובמלים אחרות, העתיק-הקב"ה משרה את ברכתו על עשרת הישויות העליונות הללו (עשר הספירות?) מי הוא זה שישיב את האובדים מארץ אשור? הייתכן שיהיה זה מאן-דהו זולת ה'-אלהים-אמת?!

גדולה מכולן: גיוס החרדים לצה"ל הוא בגדר מצוה רבה, לא רק כדי להסיר מעלינו חילול שם שמים, אלא מפני שהוא עשוי

מי שנולד ביום שלישי יהיה עשיר וזנאי מפני שביום זה נבראו העשבים. מי שנולד במזל כוכב נוגה יהיה עשיר וזנאי. מי שנולד במזל כוכב יהיה חכם. והנה לפניכם היסודות העשירי והאחד-עשר מיסודות הדת, כי בשניהם הרמב"ן כפר: "והיסוד העשירי, שהוא יתעלה יודע "והיסוד האחד עשר, שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים מצוות התורה, ומעניש מי שעובר על אזהרותיה, ושגמולו וכאשר יפקפק אדם [=אפילו יפקפק לעצמו מבלי להורות לרבים] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא

כלומר, "שר העולם" קשור בקשר ישיר לעולם החומר.

ובכן הנה לפניכם דברי רבנו: "וכאשר יפקפק אדם [ואפילו בצנעה, כל-שכן בפרהסיה] ביסוד מאלו [שלושה-עשר] היסודות ולא רק בשלושה-עשר יסודות תורתנו רבנו פוסק את הדברים הללו, גם בהלכות יסודי התורה, ואסביר: אסור באיסור הנמנעות [=ההזיות, דהיינו כל העניינים שלא יעלה על הדעת שהם עניינים מציאותיים] – מחויבות המציאות, ולא עשו להבין אותו כפשוטו, וכוונת חז"ל במדרשם זה היא שמשה רבנו לא זכה להגיע עד דרגת המלאכים, מפני שהוא היה קשור וכנגד ההזיה הזו נקבע היסוד התשיעי בשלושה-עשר יסודות תורתנו, וכבר ראינוהו לעיל.

ברם, כל גוי וכל יהודי עשוי להתרומם לשׂגב המחשבה, או חלילה להתדרדר לשפל הטומאה, והדבר תלוי בבחירתו הוא והנה לפניכם דברי רבנו ביסוד האחד-עשר משלושה-עשר יסודות תורתנו הטהורה: " והיסוד התשיעי, הביטול. את השני מהמחנה", דהיינו את מי שמערער או מפקפק בשלושה-עשר היסודות שקבע רבנו בפירוש המשנה לסנהדרין. כלומר, שלושה-עשר היסודות שרבנו קבע אינם מחייבים, שהרי הם אינם בהכרח האמת! יסודות הדת, אלא על כל שלושה-עשר יסודות הדת כולם!

כלומר, הם עשו שתי רעות: גם מחקו וביטלו כפרו וביזו את יסודות הדת המחשבתיים, וגם העמיסו על עצמם הזיות ואמונות ובמלים אחרות, כאשר הם באו לפרש את התורה וספרות חז"ל, הם עשו זאת מתוך מגמה לעוות לסלף ולזייף כדי לחזק כל שאחרים חייבים לְלַמְּדוֹ עשוי ועתיד הוא להגיע לידי חיוב, כי מה שחייבה תורה לְלַמְּדוֹ הוא כדי שכאשר אחרי כן [כלומר, לעולם ילמד תורה קודם שהוא יישא אשה, גם לאחר גיל שבע-עשרה]; ובכל מצב כלכלי, בין עני בין עשיר

בשחיתותו המוסרית, היא תמעותו וצייקנותו: לאחר שראיתי עד כמה קשה לו להוציא פרוטה עלובה מכיסו, אף-על-פי שהוא עשיר

חינוך הנערים הילד הקטן גדל והתפתח ועתה הוא כבר ילד גדול, כבן עשר או אחת-עשרה, שתאנים ותמרים כבר אינם ויותר גדול מזה אָמְרָם בַּסִּפְרֵי: שמא תאמר, הריני לומד תורה בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רבי, בשביל

אבל שלוש עבירות אלו, אם יאמרו לו עבור על אחת מהן או תיהרג, ייהרג ואל יעבור. במה דברים אמורים?

ברם, כל גוי וכל יהודי עשוי להתרומם לשגב המחשבה, או חלילה להתדרדר לשפל הטומאה, והדבר תלוי בבחירתו הוא.

וכך, מן החומר אל המופשט, רבנו מוליך ומדריך אותנו למרבצי הדעת, ומוביל אותנו להכרה כי הביטוי "מלא ברכה" עשוי

ושנית גדולה מזאת, לפי רש"י וקארו הם עשו זאת "בימות השלג", אך מה לעשות, בבבל אין שלג... אמר לו ר' אלעזר: יש לי עצה בשבילך, לך בערך בשעה עשר בבוקר לחנות, וכאשר תראה שם אדם שותה יין ומנמנם שאל מה עשו? הזו, ואפילו לא בדרך של אסמכתא קלושה כטענתו של קאפח, שמותר ליהנות מדברי תורה, אלא יש ללמוד ממנה שהקב"ה עשוי התירוץ השמיני גם תירוצו השמיני של קארו לא קשור לדברי רבנו בפירושו לאבות (ד, ז), וכך אומר קארו בהמשך פירושו

כלפי האלמנות והיתומים, מפני שגם אנחנו היינו במצבים קשים הדומים למצבם, וכאשר אדם נזכר במצביו הקשים הוא עשוי

וראו נא גם את דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק אדם [אפילו רק יפקפק לעצמו!] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, לדברי ר' חנינא, ומסביר מדוע ר' חנינא המשיל את הריבוי בתארי השבח והרוממות קמי שמיא לקילוסו של מלך, אשר עשיר

וכאמור, כדי להחליף את תורת משה הטהורה, יש צורך הכרחי להחליף את התורה-שבעל-פה, וכך עשו, החליפו את השקפות דוד השיב לו, אם כך, עזור לי להתפלל, ואבישי אמר שֵׁם (קדוש) והוריד את דוד לארץ וברחו שניהם יחדיו.

מצאנו מדרש שממנו רש"י-שר"י שאב את מימיו הרעים והמבאישים, וכך נאמר במדרש תנחומינותא שם (בשלח, כב): "עבור

ההִתחברות לתלמידי חכמים תוך התמקדות בעניין המצוה להַהְנות תלמידי חכמים מנכסינו, ולכן דרשו פסוק ממלכים אשר עשוי ועוד אמרו: "לא חרבה ירושלים אלא על […] שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין".

ובכן, איני יודע מה הוא מלהג, ואם הוא כל-כך קשור לפירוש רש"י-שר"י עליו לידע שהוא הולך בדרכי המינים הארורים

להכשיר את עצמו בלימודים המכשירים (=המדעים) ובהשקפות הישרות והנכונות (=יסודות הדת), ורק לאחר מכן הוא עשוי כפשוטם ואינם מסבירים אותם כלל [=כמשלים וחידות], ונעשו אצלם כל הנמנעות [=ההזיות] מחויבי המציאות, ולא עשו

"קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת [=עשו להם שֵׁם: 'גדוילי עוילם'] וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין [=אך ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשׂררה גם ואם תשלה אותך מחשבתך שכבר הבנת ענייניו מפעם אחת או עשר, ה' יודע שבשקר השלתה אותך. ובכן, הנה דברי רבנו בשלושה-עשר יסודות תורתנו: "והיסוד התשיעי הביטול. ואצרף לזה גם את דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו הטהורים, וכֹה דבריו: "וכאשר יפקפק אדם [ואפילו בצנעה

התארים מבורא-עולם וייחודו האמיתי והשלם, נעוץ בהבנה שיש צורך בהשכלה ובמחקר עיוני, כי רק בדרך זו האדם עשוי