נאור טויטו
כותב/ת
חבר אור הרמב"ם
+4
More actions

פוסטים בפורום

נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
15 באפר׳ 2022
In :)
אני מעלה לחברים היקרים הגדה שהכנתי ע"פ נוסח ודעת רבנו הרמב"ם. לא היה לי הרבה זמן ולכן היא לא מוגהת בדקדוק כראוי וכן היא לא ערוכה וסדורה באופן הדרוש, אם כי השתדלתי ככל האפשר. אני מאמין שבנתיים היא תתן מענה לדורשי האמת. חג פסח כשר ושמח!
6
2
36
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
22 בפבר׳ 2022
In :)
בתחילת הפרשה שקראנו בשבת האחרונה מסופר שהקב"ה אומר למשה רבנו שבעת שהוא בא לספור את בני ישראל "ונתנו איש כופר נפשו ולא יהיה בהם נגף". נשאלת השאלה: מדוע יש חשש לנגף? ועוד, כתוב שם שהצורך בכופר הוא כל מנת "לכפר על נפשותיכם". מה הפשט? וכי חצי שקל מכפר על הנפש? ועוד, על מה בכלל הם צריכים כפרה? אשמח לתובנות של החברים.
0
3
73
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
18 בפבר׳ 2022
In :)
המאמינים ב"גילוי אליהו" טוענים שבגמרא נזכר בכמה מקומות שאליהו היה נגלה לחכמים. למשל בגמרא כתובות (קו.): רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא". ועוד הם טוענים שתלמיד הגר"א העיד שראה בין כתבי הגר"א ביאור הפותח במילים: "אמר לי אליהו זכור לטוב". וש"הכתב סופר" ציין בפנקסו אחת עשרה פעמים שזכה לגילוי אליהו. ולפי דבריהם דבר זה מפורש בספר "תנא דבי אליהו": "אמר אבא אליהו זכור לטוב: 'לעולם אין תורה מתפרשת אלא למי שאינו קפדן, אף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן'." כפי העולה מכתבי רבנו הרמב"ם - אין מציאות שאליהו הנביא יתגלה לבני אדם. אם כן, מה נשיב להם על ה"ראיות" הנ"ל?
0
1
53
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
16 בפבר׳ 2022
In :)
מחיר: 6,000 ש"ח כולל בית מגילה מהודר למעוניינים: naortwito260@gmail.com
למכירה - מגילת אסתר כתובה ומעובדת ע"פ שיטת רבנו הרמב"ם content media
0
2
63
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
22 בינו׳ 2022
In :)
שלום וברכה. רבינו כותב בהלכות בשר וחלב פ"ט ה"יא: "קדרה שבישל בה בשר - לא יבשל בה חלב. ואם בישל - בנותן טעם." מחבת בשרית שאינה בת יומה - אם טיגן בה גבינה - הגבינה ודאי מותרת באכילה. השאלה: מה דין המחבת? האם כדי להמשיך להשתמש בה בשר צריכה הכשר כלשהוא או שמא די בהמתנה של יממה? תודה רבה ושבוע מבורך!
1
23
272
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
22 בדצמ׳ 2021
In :)
רבינו פסק בפרק י מהלכות ברכות כי "החולה שנתרפא" צריך לברך "ברכת הגומל". מהו גדר "חולה שנתרפא"? אדם שחלה בשפעת והיה עם חום גבוה יום או יומיים גם מתחייב בברכה זו? באחרונים יש כל מיני הגדרות משונות. אך מה ההגדרה הנכונה בדעת רבינו?
0
20
176
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
03 בדצמ׳ 2021
In :)
ההלכה הרווחת היום היא שיש להדליק בערב שבת נרות חנוכה ואחר כך נרות שבת, שכן יש מי שאומר שבהדלקת הנרות הוי קבלת שבת. מלבד העובדה שלדעת רבנו קבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנרות, נראה פשוט שיש להקדים הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה דקיימא לך "תדיר ואינו תדיר - תדיר קודם". דרך אגב זה המקום להוציא מדעת הטועים את ההלכה המפורסמת כיום לפיה יש עניין להקדים תפילת מנחה להדלקת נר חנוכה (דבר שבלאו הכי נעשה בימי החול, אך לדבריהם צריך גם להעשות בערב שבת), וטעמם משום שבמקדש הקדימו להקריב קרבן התמיד קודם הדלקת המנורה, וכיוון שהחנוכיה היא כנגד המנורה (לפי דמיונם המוטעה, שכן המצוה מעיקר הדין הינה "נר איש וביתו" ותוספת נר בכל יום היא רק מנהג המהדרין, ועוד שבעבר כלל לא ידעו מהמושג "חנוכיה" והוא מנהג מחודש), לכן יש להקדים תפילת מנחה שהיא כנגד קרבן התמיד להדלקת החנוכיה. מכל מקום, השאלה שלי היא, מדוע רבנו לא הזכיר מתי ראוי להדליק נרות חנוכה בערב שבת, שכן אי אפשר להדליק אותם בזמנם "עם שקיעת החמה" שאז כבר נכנסת השבת. מישהו יודע מה היה המנהג בזמנם? האם לדעת רבנו מובן מאליו שמקדימים את ההדלקה מעט לפני השקיעה ולכן לא הזכיר זאת?
1
1
60
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
26 בנוב׳ 2021
In :)
אימייל הפצה שקיבלתי: "נושא: עצומת מחאה נגד ביזוי כבודו של הראש"ל מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. בעקבות הדברים החמורים של השופט בדימוס אורי שוהם נגד מרן פוסק הדור רבינו יצחק יוסף שליט"א, יצרנו "עצומת מחאה", למען לא ניכלל חלילה בעוון השומעים ביזיון כבודם של ת"ח ואינם מוחים. הנ"ל והוציא מכתב ובו "קבע" את הדברים כדלהלן: • איסור על הראש"ל הגר"י יוסף להביע עמדה בעניינים שתחת סמכותו: גיורים וכשרות.• המלצה לשר מתן כהנא לנזוף בראש"ל על הבעת דעה על רפורמות דת שמקדמת הממשלה.• לשקול את הדחת הראש"ל מתפקידו כדיין.• איסור על דייני ישראל להשתתף בכינוסי הרבנות הראשית. היכנסו לעצומה, חתמו, והפיצו הלאה, לחברים ומכרים ובני משפחה, כדי שיהיו כמו שיותר חתימות. כל חתימה היא קידוש שם שמים! למען כבודו לא נחשה!! שתפו בכל הכח! כנראה שמתן כהנא גלגול של מתן כהן הבעל: וַיָּבֹאוּ כָל עָם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת (מלכים ב פרק יא, יח)." מלבד ההזיה שנכתבה בסוף המכתב, מה דעתכם בנושא?
1
1
74
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
19 בנוב׳ 2021
In :)
1. ידוע שבכמה מקהילות ה"חרדים" הנהיגו בשנת השביעית להניח "פח שביעית" שאליו זורקים את שאריות הפירות והירקות שקדושים ב"קדושת שביעית". נעזוב לרגע את העובדה שחלקם סכלים גדולים וזורקים לשם אפילו את שאריות הפירות והירקות שהם מתחסדים לקנות מ"יבול נכרי" (שלא חלה עליהם קדושת שביעית). אולם, שאלתי היא, האם באמת יש טעם לייחד פח מיוחד לפירות וירקות שביעית? האם באמת אסור להשליכם לפח רגיל? כשעברתי על דינים אלו ברמב"ם (פרק חמישי מהלכות שמיטה) לא הצלחתי למצוא סמך או מקור לדבריהם. אם כן, האם יש עניין או סמך למנהגם? 2. בפרק ששי מהלכות שמיטה כותב רבנו שאין עושין סחורה בפירות שביעית, ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית - מוכר. וכשמוכרין פירות שביעית - אין מוכרין אותן לא במדה ולא במשקל ולא במניין, כדי שלא יהיה כסוחר בפירות שביעית, אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה (בלי לשים לב לכמות). אם כן משמע, שכל איסור הסחורה חל על המוכר, וכן משמע שהאיסור הוא דווקא למכור בכמות מסחרית. השאלה, האם הקונה כיום פירות וירקות שביעית בסופר או בחנויות השונות בכמות קטנה לצורך בני ביתו, עובר על איסור סחורה? 3. אשמח להסבר, ע"פ דברי רבנו בפרק שביעי, כיצד בפועל מקיימים ביעור פירות שביעית?
0
1
38
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
31 ביולי 2021
In :)
בספרות ההלכה מצוי במקומות רבים המושג - 'גיל חינוך'. במשנה תורה מזכיר רבינו מושג זה בכמה וכמה מקומות, ואלו חלקם: בהלכות ברכות (ה, א): "אֲבָל הַקְּטַנִּים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְוֹת". בהלכות ציצית (ג, ט): "נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית מִן הַתּוֹרָה. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל קָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף חַיָּב בְּצִיצִית כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת." בהלכות ק"ש (ד, א): "נָּשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְוֹת." בהלכות מזוזה (ה, י): "הַכּל חַיָּבִין בִּמְזוּזָה אֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים. וּמְחַנְּכִים אֶת הַקְּטַנִּים לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לְבָתֵּיהֶם." בהלכות מגילה (א, א): "קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בִּזְמַנָּהּ מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים... וּמְחַנְּכִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ." ובהלכות שופר (ב, ז): "הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ אֵין מְעַכְּבִין אוֹתָן מִלִּתְקֹעַ בְּשַׁבָּת שֶׁאֵינָהּ יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ..." אם כן, נשאלת השאלה: מהו גיל חינוך לדעת רבינו? והנה, בהלכות סוכה (ו, א) כתב רבינו: "נָּשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה... קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ שֶׁהוּא כְּבֶן חָמֵשׁ כְּבֶן שֵׁשׁ חַיָּב בְּסֻכָּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת. האם ניתן להקיש ממצות סוכה לשאר כל המצוות? או שמא גיל חינוך משתנה ממצוה למצוה ע"פ דרכה ואופן קיומה? כמו כן, על פי דעת רבינו, מאיזה גיל ראוי לחנך את הקטנים למצוות דרבנן, למשל המתנה של שש שעות בין אכילת בשר לחלב, דקדוק בהלכות מוקצה בשבת, וכיוצ"ב?
0
1
43
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
15 ביולי 2021
In :)
נאמר בתורה: "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך". הלאו מוגדר בספרא: 'פאת ראשכם' - סוף ראשכם, ואלו הם הצדעים מיכן ומיכן. וכן בברייתא במסכת מכות (כ:): תנו רבנן 'פאת ראשו' - סוף ראשו. ואיזהו סוף ראשו? זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו" - מה פירוש 'המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו'? הריב"ן פירש: "אחורי אזנו - אין שער כלום. וכן במצחו - אין שער כלום, אבל בצדעיו שבאמצע (בין האוזן למצח) יש שער. ואם הוא משוה ונוטל כל השער שבצדעיו למידת אחורי אזנו ופדחתו זהו מקיף סוף הראש" - עדיין לא מובן. ביד הקטנה על הרמב"ם כתב: שיעור מקום הפאה בצדעה מתחלת מלמעלה למול מקום שמתחלת לצאת חוץ לגבול, היינו ממקום שכלה צמיחת השיער לפני הפאה במצחו... ובאמצע מבין כנגד שניהן מתחלת משם שיעור מקום הפאה, והרי זה הוא שיעורו מקום שמתחלת למעלה" - לא הבנתי דבריו... בספר תשובות והנהגות ביאר דבריו: "השיעור למעלה הוא שימתח קו מכנגד שער שעל פדחתו והיינו באלכסון - ועד שם מותר לגלח, ומתחת קו זה הוא פאת הראש" - באלכסון? איפה זה משתמע בדברי הברייתא? ראיתי מי מהאחרונים שכתבו שהשיעור מתחיל מהמפרץ התחתון בקו אלכסוני עד האוזן (וכך ציירו גם במהדורה של מקבילי), ויש שבכלל הפריזו וכתבו שהשיעור מתחיל מהזווית העליונה של המצח בקו אלכסוני עד האוזן. ואני שואל, הרי חז"ל כתבו בהדיא 'סוף הראש', כמו כן פשט המילה 'פאה' זה קצה, גבול, סוף, כמו 'פאת השדה', 'לפאת ים', 'לפאת נגב'... וכי יעלה על הדעת ש'סוף הראש' זה כמו שפירשו האחרונים? רבינו הרמב"ם במשנה תורה לא הרחיב יותר מדי בזה ורק כתב: "ופאה זו שמניחים בצדע לא נתנו בה חכמים שיעור, ושמעינו מזקנינו שאינו מניח פחות מארבעים שערות". ובתשובה רמ"ד כתב: "ופאתי הראש הן הצדעיים. והשיעור שמניחים בהם הוא רוחב הצדע והוא יותר דק מן הבוהן". מהו אם כן שיעור ההיקף של פאת הראש לדעת חז"ל ורבינו?
שיעור היקף הפאה לדעת רבינו הרמב"ם content media
0
4
89
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
28 ביוני 2021
In :)
ידוע כי רבינו הרמב"ם בניגוד להרבה ראשונים, לא הזכיר בכתביו את המושג 'בין המיצרים'. המקור לשם זה הוא הפסוק "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל־רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". מעניינת העובדה שבפירוש לפסוק זה אף אחד לא ביאר שהמילים בין המיצרים רומזים לתקופה שבין י"ז בתמוז לט' באב, פרט ל... רש"י שהביא משם מדרש איכה רבתי (א, כט): בין שבעה עשר בתמוז ותשעה באב. כמו כן, ידוע שרש"י הוא זה שהחדיר את דברי המדרש הנ"ל כפשוטו, בנוגע ל'קטב מרירי' שהוא ש"ד המצוי בימים שבין י"ז בתמוז לט' באב. לעומת רס"ג ועוד קדמונים שלפי פירושם מדובר בביטוי לחום גדול שמצוי בימים אלה. ובעקבות פירוש זה של רש"י פסק בשולחן ערוך את אחת ההלכות ההזויות ביותר: "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מרירי שולט". ועד היום אנשים לא מפסיקים להזות ולפחד משדים דמיוניים בימים אלה. זו לשון המדרש, אשמח לשמוע משם החברים ביאור אמיתי על דברי מדרש זה. כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִֹּׂיגוּהָ בֵּין הַמְצָרִים, בְּיוֹמִין דְּעָקָא, מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבָּהֶם קֶטֶב מְרִירִי מָצוּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים צא, ו): מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי לֵוִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר דְּהוּא גָּזֵיז סוּגְיָא דְּטִיהֲרָה מֵרֵישֵׁהוֹן דְּשִׁית עַד סוֹפֵיהוֹן דִּתְשַׁע. וְרַבִּי לֵוִי אָמַר דְּהוּא גָּזֵיז סוּגְיָא דְיוֹמָא מִסּוֹפֵיהוֹן דְּאַרְבַּע עַד רֵישֵׁיהוֹן דִּתְשַׁע, וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ לֹא בַּחַמָּה וְלֹא בַּצֵּל, אֶלָּא בַּצֵּל הַסָּמוּךְ לַחַמָּה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, קְלִפּוֹת קְלִפּוֹת, וּשְׂעָרוֹת שְׂעָרוֹת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר עַיִן אַחַת נְתוּנָה עַל לִבּוֹ וְכָל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֵל וּמֵת. וּמַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְנָפַל עַל פָּנָיו וָמֵת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יְהוּדָה בְּרַבִּי הָיָה. שְׁמוּאֵל חַמְתֵיה וְלָא נְפַל, אָמַר עֲכָן בַּיִת. רַבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יָתֵיב וּמַתְנָא בַּהֲדָא כְּנִישְׁתָּא מִדּוּכְתָּא דְּקֵסָרִי, חֲמָא חַד בַּר נָשׁ דְּטָעֵין חֲדָא קְטִיתָא וַאֲזַל לְמִימְחֵי חַבְרֵיהּ, חֲמָא מַזִּיקָא קָאי בַּתְרֵיהּ דְּטָעֵין קְטֵיתָא דְפַרְזְלָא קָם וּצְרִיחַ, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי קְטֵיל חַבְרָיךְ. אֲמַר לֵיהּ בַּהֲדָא בַּר נָשׁ קְטִיל חַבְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ הָא מַזִּיקָא קָאֵים בַּתְרֵיהּ דְּטָעֵין קְטֵיתָא דְפַרְזְלָא, אַתְּ מָחֵי לֵיהּ בַּהֲדָא וְהוּא מָחֵי לֵיהּ בְּהַהִיא וָמֵת. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מְפַקַּד לְסַפְרַיָיא וּמַתְנְנַיָּא דְּלָא לֶהֱווֹן טְעוּנִין עַרְקְתָא מִינוּקַיָּא בְּאִילֵין יוֹמֵי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הֲוָה מְפַקַּד לְסַפְרַיָּיא וּמַתְנְנַיָּא דְּיֶהֱווֹן מְפַטְּרִין רַב טְלָאֵי בְּאַרְבַּע שָׁעִין.
2
2
93
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
22 ביוני 2021
In :)
בס"ד סיימתי לכתוב מאמר שלעניות דעתי שופך אור על עמדתו הברורה של הרמב"ם בנוגע לחכמת הקבלה המודרנית הידועה כיום. תודתי נתונה למארי אדיר שאיפשר לי להשתמש בכמה ממאמריו המאירים לטובת כתיבת מאמרי זה. אשמח שהחברים יעיינו במאמר ויחוו דעתם, יתקנו, יעירו ויאירו עוד נקודות שאולי חשוב לחדד. יש לי כוונה אי"ה לפרסם את המאמר במרחבי הרשת ולכן חשוב לי שהמסר יועבר כראוי. תודה לכולם.
5
4
69
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
17 ביוני 2021
In :)
קראתי פעם משם רס"ג שאמר שהרבה ספרים קדמונים שנתחברו בשם תנאים ואמוראים הם זיוף. זה היה אולי בהקשר לספר שיעור קומה. אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי למצוא את מקור הדברים, הוא נצרך לי מאוד כרגע. תודה רבה לכל החברים.
0
1
50
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
08 ביוני 2021
In :)
הרבה מ'גדולי הדור' אוסרים למבוגר לשחק במשחקי ילדים ביום השבת. ממה שראיתי בדבריהם, הם נוטים לאסור יותר משום המוסריות שבדבר שכביכול אין לבזבז את השבת במשחקים, ובדוחק התירו שהמבוגר יתן את המשחק לילדו. הדבר כשלעצמו הוא נכון, אולם מה נעשה שלעתים קרובות ההכרח לא יגונה והילדים מבקשים שנשחק איתם יחד. מה גם שאני לא מצליח להבין למה מערבבים טעמים מוסריים עם הלכה יבשה. האם לדעת רבינו יש צד לאסור על מבוגר לשחק עם הילדים, ובפרט בכדור?
0
6
92
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
04 באפר׳ 2021
In :)
כאמור בדברי מארי אדיר במאמרו המקיף על עניין מכירת חמץ לגוי לדעת רבינו הרמב"ם - אין לסמוך על מכירת החמץ בימינו. ואם כן, לכאורה, עלינו לאכול אחר הפסח רק מוצרים שנאפו מקמח שנטחן לאחר הפסח. אולם, הבנתי לאחרונה (ע"פ מאמר שמצאתי במרשתת) שיש עניין שעליו צריך לתת את הדעת, והוא הגלוטן המעורב במאפים. החיטה הישראלית הינה דלת גלוטן. וכדי שהבצק יתפח כראוי, יש להוסיף לו גלוטן. בכדי להפיק את הגלוטן מהחיטה יש תחילה לטחון את החיטה לקמח > להציף את הקמח במים > לסנן ולהפריד את העמילן > ולייבשו לאבקה. ברגע שבתהליך יש מגע בין המים לקמח, הרי שהגלוטן עלול להחמיץ. הגלוטן מיובא מחו"ל, ומשווק למאפיות בצורת אבקה המוספת לבצק. ההכרח: כיוון שהגלוטן אינו מיוצר בישראל, והמאפיה חייבת להחזיק מלאי של גלוטן במחסניה, כדי שלא תיתקע באם יחול עיכוב בהגעת האנייה, הרי שבהכרח שכל האוכל לחם, אוכל גלוטן חמץ ששהה במאפיה במהלך הפסח, ואין לו ברירה אלא לסמוך על המכירה לגוי שבוצעה כדת וכדין. כיוון שכך, גם אם על הלחם נרשם באותיות קידוש לבנה "מקמח שנטחן לאחר הפסח" - עדיין הלחם מכיל גלוטן, אשר הינו חמץ שנמכר כדין לגוי בערב פסח. וגם ההולכים בשיטת הרמב"ם, לא יימלטו מלסמוך על המכירה." (מתוך המאמר הנ"ל בשינוי מעט). האם מישהו יודע משהו בנושא? האם מוכרח שכל גלוטן הוא חמץ? וגם אם כן, לכאורה כמות הגלוטן היא מעטה לעומת הקמח והרי היא בטלה, או שמא כיוון שהגלוטן מהוה חלק חשוב בתהליך ההתפחה הוא אינו בטל?... כמו כן, שאלה נוספת שעלתה, מדוע קמח רגיל מוחזק כחמץ ודאי שעלינו לבערו קודם הפסח? שאמנם החיטים עוברים תהליך של הרטבה כדי לקלוף את קליפת הגרעין, אך תהליך ההרטבה נעשה לפני טחינת החיטים. הגרעינים עוברים ומוסעים בתוך חילזון סגור בו הם בתנועה קבועה כאשר מעליהם מטפטפים מים. תהליך זה נמשך כ16 שעות. אורך החילזון ומערכת ההרטבה כ4 מטר כמות הגרעינים שבחילון כ20000 ק"ג בשעה, כך שכל גרגיר מקבל בממוצע שניות ספורות (כ5 שניות) של הרטבה. החיטה יוצאת מהחילזון ברמת לחות שאין בה להרטיב את היד (לא טופח על מנת להטפיח). והם מושהים במצב לחות זה שעות רבות במיכל סגור וללא תנועה (ע"פ מאמר אחר). [בנוסף לכך לכאורה כל החשש מתחיל רק אם נאמר שיש חיטים מבוקעות, דבר שאינו מוכרח כלל]. אשמח לשמוע דעתכם.
0
26
192
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
28 במרץ 2021
In :)
אשתף אתכם בחוית ליל הסדר שהיתה לי על מנת שנבחין במרחק העצום בין הפסיקה הטהורה של חז"ל ורבינו לבין הפסיקה המשובשת של ימינו. התארחתי אצל גיסי, ספרדי מן השורה. כמובן שהוא לא שכח להזכיר בפתיחת הסדר את דברי הזוהר, ש'כעת קודשא ב"ה וכל פמליא של מעלה יורדים למטה ונמצאים אתנו בבתים'. כשהגענו לנטילה הראשונה הוא חזר והדגיש כי 'אסור לברך על נטילה זו'. ואחר כך הזהיר שחס ושלום לא לאכול כזית מהכרפס (ובלי לשים לב ביטל תקנת חז"ל). ואז הגיע השלב של אכילת כמויות אדירות של מצה וחסה (בעוד אני סימתי תוך מספר שניות אכילת כזית המתנתי לשאר המסובין דקות ארוכות כדי שיסיימו את ה'כזית' שלהם). ואני שואל את עצמי - וכי מצוות לצער ניתנו והיכן שמחת החג?! חג פסח כשר ושמח לכל חברי אור הרמב"ם שזכו לגלות את אור האמת!
2
2
73
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
10 במרץ 2021
In :)
חז"ל תיקנו לנו את ברכת האילנות כדי לשבח ולהודות על האילנות הנפלאים והמרהיבים ועל הפירות המתוקים והמשובחים שברא ה' יתברך בעולמו. בדורות האחרונים נשתנו פניה של ברכה זו, והיא הפכה מברכה קצרה לטקס ארוך ומייגע שכולל בין היתר אמירת 'פתח אליהו', נוסח 'לשם יחוד' ארוך ותפילות ארוכות, ביניהם 'תפילה לעילוי נשמות'. מברכת שבח והודאה הפכה ברכה זו לסגולה לתיקון הנשמות המגולגלות בעצים ובפרחים. והמברכים מכוונים לגמול חסד עם אותם נשמות ולהוציא אותם מאפילה לאורה. מלבד זה ישנה כונה נוספת 'לברר הניצוצות' שבעצים, ויש אפילו מעשי מופתים דמיוניים על 'מקובלים גדולים' שבכח כוונתם גרמו לייבש את השדה או המטע שבו בירכו. ויותר מכך, בין המקובלים ישנה מחלוקת אם מותר לברך ברכת האילנות בשבת או שיש בזה משום איסור 'בורר', ועוד ועוד הזיות ושיבושים בלי מספר... אוי לנו שכך עלתה בימינו ! וראה מה שכתב רבינו אברהם בן הרמב"ם (הובא בספר 'מקור חיים', דף קכג ע"ג): 'הגמול האחרון הוא חיי העולם הבא... עד שקצת מן האומות הקדמונים... הוצרכו מפני זה להאמין בהוללות הגלגול, והוא שנפש המת בעת הפרדה ממנו תתגלגל ותכנס בגוף אחר... וזה הדעת לא סבר אותו חכם אמתי ולא האמין בו בעל תורה, אבל הוא מהוללות דעות מאמיני הקדמות אשר מחה השם שמם מעולמו'... כמו כן, ראוי לעיין היטב במאמרים הבאים שכתב ר' אדיר דחוח הלוי על אמונת גלגול הנשמות: חלק א וחלק ב.
1
3
155
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
23 בפבר׳ 2021
In :)
בכמה מאמרים הרחיב מארי אדיר בעניין כח המדמה ע"פ משנתו של רבינו הרמב"ם. אולם שתי נקודות נשארו אצלי עדיין פתוחות ודרושות ביאור: א. כיצד ניתן להגדיר\לזהות כח מדמה מתוקן\מבורר וכן להיפך - איך מזהים כח מדמה מקולקל\פגום? ב. מהי הדרך לתיקון\בירור כח המדמה, כלומר כיצד ניתן להביא את כח המדמה לשלימותו הנדרשת? זאת אומרת, יכול להיות מצב שמוחו של אדם הולעט עשר, עשרים ושלשים שנה בדמיונות שוא שראה בתכניות ילדים, סרטי קולנוע וכדומה. איך אדם כזה מביא את כח המדמה לידי תיקון? תודה רבה.
2
16
204
נאור טויטו
חבר אור הרמב"ם
חבר אור הרמב"ם
18 בפבר׳ 2021
In :)
רבינו מעתיק בפרק עשירי מהלכות ברכות (הי"ג) את דברי הגמרא בברכות: הַיּוֹצֵא לַשָּׂדוֹת אוֹ לַגִּנּוֹת בְּיוֹמֵי נִיסָן וְרָאָה אִילָנוֹת פּוֹרְחוֹת וְנִצָּנִים עוֹלִים מברך וכו'... עד כמה ששמתי לב, המציאות היום בארץ ישראל שלקראת סוף חודש אדר העצים נמצאים בשיא פריחתם והדרם. האם לדעת רבינו זמן הברכה היא דוקא בימי ניסן?
0
1
57