נאור טויטו

כותב/ת
More actions

פוסטים בפורום

נאור טויטו
28 בספט׳ 2022
In :)
שנה טובה לכל החברים היקרים! כתב רבנו בהלכות תשובה (פ"ג ה"ט): "ונהגו כולם לקום בלילה בעשרת ימים אלו, ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ודברי כיבושין עד שיאור היום". ידוע לכולנו כי הסליחות שנאמרות היום בבתי הכנסיות הינן בעייתיות מאוד, בלשון המעטה. ההגשמה זועקת מכל עבר, המנגינות גורמות לשמחה במקום לשברון לב (שמעתי שיש אפילו מקומות שמביאים כלי נגינה לאמירת הסליחות), הסדר עצמו "בנוי על פי הקבלה", ועוד ועוד. א. האם ראוי להשתתף בסליחות אלו עם הצבור? ב. האם עדיף להגיע לבית הכנסת ולומר דברים אחרים הראויים להאמר? ג. או שעדיף כלל לא להגיע ולומר תחינות בבית ביחיד? כמו כן: איזה דברי תחנונים ודברי כיבושים ראוי לומר?
4
3
88
נאור טויטו
18 בספט׳ 2022
In :)
כתב רבינו בהלכות שביתת עשור (פ"ג ה"ז): "אסור לנעול מנעל וסנדל, אפילו ברגלו אחת; ומותר לצאת בסנדל של שעם ושל גומא וכיוצא בהן. וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו--שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו, ומרגיש שהוא יחף". האם ניתן לדייק מדברי רבינו שכל נעל שאינו מרגיש בנעילתה שהוא יחף, אסורה ביום הכפורים? כלומר, האם אסור לנעול נעליים נוחות כפי המצוי בימינו, אף על פי שאינן עשויות מעור?
0
6
56
נאור טויטו
19 ביולי 2022
In :)
כתב רבינו בהלכות תפלה (פרק ג הלכה ז): "ויש לו [אפשרות] להתפלל תפילת ערבית של לילי שבת, בערב שבת קודם שתשקע החמה; וכן מתפלל ערבית של מוצאי שבת, בשבת, לפי שתפילת ערבית רשות, אין מדקדקין בזמנה. ובלבד שיקרא קרית שמע בעונתה, אחר צאת הכוכבים". מהי הגדרת הזמן "קודם שתשקע החמה"? האם כמו שכתבו הפוסקים האחרונים היינו "פלג המנחה"? והאם יש ראיה לכך מדברי רבינו? רבינו כתב דין זה של תפילת ערבית מוקדמת בנוגע לערב שבת, האם הוא הדין לשאר ימות השבוע? ובהלכות שבת (פרק כט הלכה יא) כתב רבינו: "יש לו לאדם [אפשרות] לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום, אף על פי שלא נכנסה השבת; וכן מבדיל על הכוס מבעוד יום, אף על פי שעדיין היא שבת: שמצות זכירה לאומרה בין בשעת כניסתו ויציאתו, בין קודם לשעה זו במעט". מהי הגדרת הזמן "קודם לשעה זו במעט"?
1
1
88
נאור טויטו
10 ביולי 2022
In :)
כתב רבינו (שבת, ל, ה): "מסדר אדם שולחנו בערב שבת, ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת, ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית". וכתב קאפח שם (הערה ח): "וברור שהכוונה במוצאי שבת בסוף יום השבת עצמו, כמו בערב שבת שהכוונה לליל שבת [...] דסעודה שלישית במנחה, ודלא כיש טועים שפי' מוצאי שבת בלילה". כלומר, לפי קאפח, דעת רבינו שאין מצווה לקיים סעודה רביעית בפני עצמה, אלא נמשך עם סעודה שלישית עד הלילה ובכך הוא מלווה את השבת ביציאתה. פירוש זה אמנם הגיוני ויש לו סמך בדברי רבינו שם (הלכה י) וז"ל: "כך הוא מנהג הצדיקים [...] וילך לבית המדרש יקרא וישמע עד המנחה, ויתפלל מנחה; ואחר כך יקבע סעודה שלישית על היין, ויאכל וישתה עד מוצאי שבת." אולם פירוש זה של קאפח צריך עיון מדברי הגמרא שמהווים את המקור לפסק רבינו, וז"ל הגמרא (שבת קיט:): "אמר ר' אלעזר: לעולם יסדר אדם שלחנו בע"ש אע"פ שאינו צריך אלא לכזית ואמר ר' חנינא: לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית. חמין במוצאי שבת מלוגמא [לרפואה] פת חמה במוצאי שבת מלוגמא. ר' אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עיגלא תילתא הוה אכיל מיניה כולייתא. כי גדל אבימי בריה א"ל למה לך לאפסודי כולי האי נשבוק כולייתא ממעלי שבתא, שבקוהו ואתא אריא אכליה". לפי המשך הגמרא שם, משמע שיש עניין לסעוד סעודה רביעית בפני עצמה, שכן נאמר שם "פת חמה במוצ"ש מלוגמא", וכן נאמר שר' אבהו היה שוחט עגל כל מוצ"ש ואוכל ממנו את הכוליה. איך עובדות אלו מתיישבות עם דברי קאפח בדעת רבינו?
1
5
93
נאור טויטו
05 ביולי 2022
In :)
אחד ההשקפות המשובשות שהחדירה הקבלה אל היהדות, בדומה לנצרות, בכוחו של "הצדיק" לכפר על עוונות הדור. והם מביאים ראיה מנבואת יחזקאל (פרק ד): ד "וְאַתָּה שְׁכַב עַל-צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי, וְשַׂמְתָּ אֶת-עֲוֺן בֵּית-יִשְׂרָאֵל עָלָיו: מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו, תִּשָּׂא אֶת-עֲוֺנָם. ה וַאֲנִי, נָתַתִּי לְךָ אֶת-שְׁנֵי עֲוֺנָם, לְמִסְפַּר יָמִים, שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם; וְנָשָׂאתָ, עֲוֺן בֵּית-יִשְׂרָאֵל. ו וְכִלִּיתָ אֶת-אֵלֶּה, וְשָׁכַבְתָּ עַל-צִדְּךָ הימיני (הַיְמָנִי) שֵׁנִית, וְנָשָׂאתָ, אֶת-עֲוֺן בֵּית-יְהוּדָה--אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ. ודברי הגמרא על כך (סנהדרין לט.): "מנהגו של עולם מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה אם אכזרי הוא הורג את כולן, אם רחמן הוא הורג חציים, אם רחמן מלא רחמים הוא מייסר הגדולים שבהן ביסורין, אף כך הקב"ה מייסר את יחזקאל כדי למרק עוונותיהם של ישראל." ובגמרא (מסכת סוכה דף מה:) מובא: "אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי, יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אלעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו". לכאורה, השקפה זו סותרת את יסוד תורתנו, שאין הקב"ה מעניש אדם אם אינו ראוי לכך. אם כן כיצד ניתן ליישב את ה"ראיות" הנ"ל?
1
4
165
נאור טויטו
15 באפר׳ 2022
In :)
אני מעלה לחברים היקרים הגדה שהכנתי ע"פ נוסח ודעת רבנו הרמב"ם. לא היה לי הרבה זמן ולכן היא לא מוגהת בדקדוק כראוי וכן היא לא ערוכה וסדורה באופן הדרוש, אם כי השתדלתי ככל האפשר. אני מאמין שבנתיים היא תתן מענה לדורשי האמת. חג פסח כשר ושמח!
6
2
46
נאור טויטו
22 בפבר׳ 2022
In :)
בתחילת הפרשה שקראנו בשבת האחרונה מסופר שהקב"ה אומר למשה רבנו שבעת שהוא בא לספור את בני ישראל "ונתנו איש כופר נפשו ולא יהיה בהם נגף". נשאלת השאלה: מדוע יש חשש לנגף? ועוד, כתוב שם שהצורך בכופר הוא כל מנת "לכפר על נפשותיכם". מה הפשט? וכי חצי שקל מכפר על הנפש? ועוד, על מה בכלל הם צריכים כפרה? אשמח לתובנות של החברים.
0
3
75
נאור טויטו
18 בפבר׳ 2022
In :)
המאמינים ב"גילוי אליהו" טוענים שבגמרא נזכר בכמה מקומות שאליהו היה נגלה לחכמים. למשל בגמרא כתובות (קו.): רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא". ועוד הם טוענים שתלמיד הגר"א העיד שראה בין כתבי הגר"א ביאור הפותח במילים: "אמר לי אליהו זכור לטוב". וש"הכתב סופר" ציין בפנקסו אחת עשרה פעמים שזכה לגילוי אליהו. ולפי דבריהם דבר זה מפורש בספר "תנא דבי אליהו": "אמר אבא אליהו זכור לטוב: 'לעולם אין תורה מתפרשת אלא למי שאינו קפדן, אף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן'." כפי העולה מכתבי רבנו הרמב"ם - אין מציאות שאליהו הנביא יתגלה לבני אדם. אם כן, מה נשיב להם על ה"ראיות" הנ"ל?
0
1
60
נאור טויטו
16 בפבר׳ 2022
In :)
מחיר: 6,000 ש"ח כולל בית מגילה מהודר למעוניינים: naortwito260@gmail.com
למכירה - מגילת אסתר כתובה ומעובדת ע"פ שיטת רבנו הרמב"ם content media
0
2
69
נאור טויטו
22 בינו׳ 2022
In :)
שלום וברכה. רבינו כותב בהלכות בשר וחלב פ"ט ה"יא: "קדרה שבישל בה בשר - לא יבשל בה חלב. ואם בישל - בנותן טעם." מחבת בשרית שאינה בת יומה - אם טיגן בה גבינה - הגבינה ודאי מותרת באכילה. השאלה: מה דין המחבת? האם כדי להמשיך להשתמש בה בשר צריכה הכשר כלשהוא או שמא די בהמתנה של יממה? תודה רבה ושבוע מבורך!
1
23
277
נאור טויטו
22 בדצמ׳ 2021
In :)
רבינו פסק בפרק י מהלכות ברכות כי "החולה שנתרפא" צריך לברך "ברכת הגומל". מהו גדר "חולה שנתרפא"? אדם שחלה בשפעת והיה עם חום גבוה יום או יומיים גם מתחייב בברכה זו? באחרונים יש כל מיני הגדרות משונות. אך מה ההגדרה הנכונה בדעת רבינו?
0
20
186
נאור טויטו
03 בדצמ׳ 2021
In :)
ההלכה הרווחת היום היא שיש להדליק בערב שבת נרות חנוכה ואחר כך נרות שבת, שכן יש מי שאומר שבהדלקת הנרות הוי קבלת שבת. מלבד העובדה שלדעת רבנו קבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנרות, נראה פשוט שיש להקדים הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה דקיימא לך "תדיר ואינו תדיר - תדיר קודם". דרך אגב זה המקום להוציא מדעת הטועים את ההלכה המפורסמת כיום לפיה יש עניין להקדים תפילת מנחה להדלקת נר חנוכה (דבר שבלאו הכי נעשה בימי החול, אך לדבריהם צריך גם להעשות בערב שבת), וטעמם משום שבמקדש הקדימו להקריב קרבן התמיד קודם הדלקת המנורה, וכיוון שהחנוכיה היא כנגד המנורה (לפי דמיונם המוטעה, שכן המצוה מעיקר הדין הינה "נר איש וביתו" ותוספת נר בכל יום היא רק מנהג המהדרין, ועוד שבעבר כלל לא ידעו מהמושג "חנוכיה" והוא מנהג מחודש), לכן יש להקדים תפילת מנחה שהיא כנגד קרבן התמיד להדלקת החנוכיה. מכל מקום, השאלה שלי היא, מדוע רבנו לא הזכיר מתי ראוי להדליק נרות חנוכה בערב שבת, שכן אי אפשר להדליק אותם בזמנם "עם שקיעת החמה" שאז כבר נכנסת השבת. מישהו יודע מה היה המנהג בזמנם? האם לדעת רבנו מובן מאליו שמקדימים את ההדלקה מעט לפני השקיעה ולכן לא הזכיר זאת?
1
1
66
נאור טויטו
26 בנוב׳ 2021
In :)
אימייל הפצה שקיבלתי: "נושא: עצומת מחאה נגד ביזוי כבודו של הראש"ל מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. בעקבות הדברים החמורים של השופט בדימוס אורי שוהם נגד מרן פוסק הדור רבינו יצחק יוסף שליט"א, יצרנו "עצומת מחאה", למען לא ניכלל חלילה בעוון השומעים ביזיון כבודם של ת"ח ואינם מוחים. הנ"ל והוציא מכתב ובו "קבע" את הדברים כדלהלן: • איסור על הראש"ל הגר"י יוסף להביע עמדה בעניינים שתחת סמכותו: גיורים וכשרות.• המלצה לשר מתן כהנא לנזוף בראש"ל על הבעת דעה על רפורמות דת שמקדמת הממשלה.• לשקול את הדחת הראש"ל מתפקידו כדיין.• איסור על דייני ישראל להשתתף בכינוסי הרבנות הראשית. היכנסו לעצומה, חתמו, והפיצו הלאה, לחברים ומכרים ובני משפחה, כדי שיהיו כמו שיותר חתימות. כל חתימה היא קידוש שם שמים! למען כבודו לא נחשה!! שתפו בכל הכח! כנראה שמתן כהנא גלגול של מתן כהן הבעל: וַיָּבֹאוּ כָל עָם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת (מלכים ב פרק יא, יח)." מלבד ההזיה שנכתבה בסוף המכתב, מה דעתכם בנושא?
1
1
77
נאור טויטו
19 בנוב׳ 2021
In :)
1. ידוע שבכמה מקהילות ה"חרדים" הנהיגו בשנת השביעית להניח "פח שביעית" שאליו זורקים את שאריות הפירות והירקות שקדושים ב"קדושת שביעית". נעזוב לרגע את העובדה שחלקם סכלים גדולים וזורקים לשם אפילו את שאריות הפירות והירקות שהם מתחסדים לקנות מ"יבול נכרי" (שלא חלה עליהם קדושת שביעית). אולם, שאלתי היא, האם באמת יש טעם לייחד פח מיוחד לפירות וירקות שביעית? האם באמת אסור להשליכם לפח רגיל? כשעברתי על דינים אלו ברמב"ם (פרק חמישי מהלכות שמיטה) לא הצלחתי למצוא סמך או מקור לדבריהם. אם כן, האם יש עניין או סמך למנהגם? 2. בפרק ששי מהלכות שמיטה כותב רבנו שאין עושין סחורה בפירות שביעית, ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית - מוכר. וכשמוכרין פירות שביעית - אין מוכרין אותן לא במדה ולא במשקל ולא במניין, כדי שלא יהיה כסוחר בפירות שביעית, אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה (בלי לשים לב לכמות). אם כן משמע, שכל איסור הסחורה חל על המוכר, וכן משמע שהאיסור הוא דווקא למכור בכמות מסחרית. השאלה, האם הקונה כיום פירות וירקות שביעית בסופר או בחנויות השונות בכמות קטנה לצורך בני ביתו, עובר על איסור סחורה? 3. אשמח להסבר, ע"פ דברי רבנו בפרק שביעי, כיצד בפועל מקיימים ביעור פירות שביעית?
0
1
39
נאור טויטו
31 ביולי 2021
In :)
בספרות ההלכה מצוי במקומות רבים המושג - 'גיל חינוך'. במשנה תורה מזכיר רבינו מושג זה בכמה וכמה מקומות, ואלו חלקם: בהלכות ברכות (ה, א): "אֲבָל הַקְּטַנִּים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְוֹת". בהלכות ציצית (ג, ט): "נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית מִן הַתּוֹרָה. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל קָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף חַיָּב בְּצִיצִית כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת." בהלכות ק"ש (ד, א): "נָּשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְוֹת." בהלכות מזוזה (ה, י): "הַכּל חַיָּבִין בִּמְזוּזָה אֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים. וּמְחַנְּכִים אֶת הַקְּטַנִּים לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לְבָתֵּיהֶם." בהלכות מגילה (א, א): "קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בִּזְמַנָּהּ מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים... וּמְחַנְּכִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ." ובהלכות שופר (ב, ז): "הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ אֵין מְעַכְּבִין אוֹתָן מִלִּתְקֹעַ בְּשַׁבָּת שֶׁאֵינָהּ יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ..." אם כן, נשאלת השאלה: מהו גיל חינוך לדעת רבינו? והנה, בהלכות סוכה (ו, א) כתב רבינו: "נָּשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה... קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ שֶׁהוּא כְּבֶן חָמֵשׁ כְּבֶן שֵׁשׁ חַיָּב בְּסֻכָּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת. האם ניתן להקיש ממצות סוכה לשאר כל המצוות? או שמא גיל חינוך משתנה ממצוה למצוה ע"פ דרכה ואופן קיומה? כמו כן, על פי דעת רבינו, מאיזה גיל ראוי לחנך את הקטנים למצוות דרבנן, למשל המתנה של שש שעות בין אכילת בשר לחלב, דקדוק בהלכות מוקצה בשבת, וכיוצ"ב?
0
1
44
נאור טויטו
15 ביולי 2021
In :)
נאמר בתורה: "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך". הלאו מוגדר בספרא: 'פאת ראשכם' - סוף ראשכם, ואלו הם הצדעים מיכן ומיכן. וכן בברייתא במסכת מכות (כ:): תנו רבנן 'פאת ראשו' - סוף ראשו. ואיזהו סוף ראשו? זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו" - מה פירוש 'המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו'? הריב"ן פירש: "אחורי אזנו - אין שער כלום. וכן במצחו - אין שער כלום, אבל בצדעיו שבאמצע (בין האוזן למצח) יש שער. ואם הוא משוה ונוטל כל השער שבצדעיו למידת אחורי אזנו ופדחתו זהו מקיף סוף הראש" - עדיין לא מובן. ביד הקטנה על הרמב"ם כתב: שיעור מקום הפאה בצדעה מתחלת מלמעלה למול מקום שמתחלת לצאת חוץ לגבול, היינו ממקום שכלה צמיחת השיער לפני הפאה במצחו... ובאמצע מבין כנגד שניהן מתחלת משם שיעור מקום הפאה, והרי זה הוא שיעורו מקום שמתחלת למעלה" - לא הבנתי דבריו... בספר תשובות והנהגות ביאר דבריו: "השיעור למעלה הוא שימתח קו מכנגד שער שעל פדחתו והיינו באלכסון - ועד שם מותר לגלח, ומתחת קו זה הוא פאת הראש" - באלכסון? איפה זה משתמע בדברי הברייתא? ראיתי מי מהאחרונים שכתבו שהשיעור מתחיל מהמפרץ התחתון בקו אלכסוני עד האוזן (וכך ציירו גם במהדורה של מקבילי), ויש שבכלל הפריזו וכתבו שהשיעור מתחיל מהזווית העליונה של המצח בקו אלכסוני עד האוזן. ואני שואל, הרי חז"ל כתבו בהדיא 'סוף הראש', כמו כן פשט המילה 'פאה' זה קצה, גבול, סוף, כמו 'פאת השדה', 'לפאת ים', 'לפאת נגב'... וכי יעלה על הדעת ש'סוף הראש' זה כמו שפירשו האחרונים? רבינו הרמב"ם במשנה תורה לא הרחיב יותר מדי בזה ורק כתב: "ופאה זו שמניחים בצדע לא נתנו בה חכמים שיעור, ושמעינו מזקנינו שאינו מניח פחות מארבעים שערות". ובתשובה רמ"ד כתב: "ופאתי הראש הן הצדעיים. והשיעור שמניחים בהם הוא רוחב הצדע והוא יותר דק מן הבוהן". מהו אם כן שיעור ההיקף של פאת הראש לדעת חז"ל ורבינו?
שיעור היקף הפאה לדעת רבינו הרמב"ם content media
0
4
95
נאור טויטו
28 ביוני 2021
In :)
ידוע כי רבינו הרמב"ם בניגוד להרבה ראשונים, לא הזכיר בכתביו את המושג 'בין המיצרים'. המקור לשם זה הוא הפסוק "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל־רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". מעניינת העובדה שבפירוש לפסוק זה אף אחד לא ביאר שהמילים בין המיצרים רומזים לתקופה שבין י"ז בתמוז לט' באב, פרט ל... רש"י שהביא משם מדרש איכה רבתי (א, כט): בין שבעה עשר בתמוז ותשעה באב. כמו כן, ידוע שרש"י הוא זה שהחדיר את דברי המדרש הנ"ל כפשוטו, בנוגע ל'קטב מרירי' שהוא ש"ד המצוי בימים שבין י"ז בתמוז לט' באב. לעומת רס"ג ועוד קדמונים שלפי פירושם מדובר בביטוי לחום גדול שמצוי בימים אלה. ובעקבות פירוש זה של רש"י פסק בשולחן ערוך את אחת ההלכות ההזויות ביותר: "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מרירי שולט". ועד היום אנשים לא מפסיקים להזות ולפחד משדים דמיוניים בימים אלה. זו לשון המדרש, אשמח לשמוע משם החברים ביאור אמיתי על דברי מדרש זה. כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִֹּׂיגוּהָ בֵּין הַמְצָרִים, בְּיוֹמִין דְּעָקָא, מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבָּהֶם קֶטֶב מְרִירִי מָצוּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים צא, ו): מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי לֵוִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר דְּהוּא גָּזֵיז סוּגְיָא דְּטִיהֲרָה מֵרֵישֵׁהוֹן דְּשִׁית עַד סוֹפֵיהוֹן דִּתְשַׁע. וְרַבִּי לֵוִי אָמַר דְּהוּא גָּזֵיז סוּגְיָא דְיוֹמָא מִסּוֹפֵיהוֹן דְּאַרְבַּע עַד רֵישֵׁיהוֹן דִּתְשַׁע, וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ לֹא בַּחַמָּה וְלֹא בַּצֵּל, אֶלָּא בַּצֵּל הַסָּמוּךְ לַחַמָּה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, קְלִפּוֹת קְלִפּוֹת, וּשְׂעָרוֹת שְׂעָרוֹת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר עַיִן אַחַת נְתוּנָה עַל לִבּוֹ וְכָל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֵל וּמֵת. וּמַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְנָפַל עַל פָּנָיו וָמֵת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יְהוּדָה בְּרַבִּי הָיָה. שְׁמוּאֵל חַמְתֵיה וְלָא נְפַל, אָמַר עֲכָן בַּיִת. רַבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יָתֵיב וּמַתְנָא בַּהֲדָא כְּנִישְׁתָּא מִדּוּכְתָּא דְּקֵסָרִי, חֲמָא חַד בַּר נָשׁ דְּטָעֵין חֲדָא קְטִיתָא וַאֲזַל לְמִימְחֵי חַבְרֵיהּ, חֲמָא מַזִּיקָא קָאי בַּתְרֵיהּ דְּטָעֵין קְטֵיתָא דְפַרְזְלָא קָם וּצְרִיחַ, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי קְטֵיל חַבְרָיךְ. אֲמַר לֵיהּ בַּהֲדָא בַּר נָשׁ קְטִיל חַבְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ הָא מַזִּיקָא קָאֵים בַּתְרֵיהּ דְּטָעֵין קְטֵיתָא דְפַרְזְלָא, אַתְּ מָחֵי לֵיהּ בַּהֲדָא וְהוּא מָחֵי לֵיהּ בְּהַהִיא וָמֵת. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מְפַקַּד לְסַפְרַיָיא וּמַתְנְנַיָּא דְּלָא לֶהֱווֹן טְעוּנִין עַרְקְתָא מִינוּקַיָּא בְּאִילֵין יוֹמֵי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הֲוָה מְפַקַּד לְסַפְרַיָּיא וּמַתְנְנַיָּא דְּיֶהֱווֹן מְפַטְּרִין רַב טְלָאֵי בְּאַרְבַּע שָׁעִין.
2
2
120
נאור טויטו
22 ביוני 2021
In :)
בס"ד סיימתי לכתוב מאמר שלעניות דעתי שופך אור על עמדתו הברורה של הרמב"ם בנוגע לחכמת הקבלה המודרנית הידועה כיום. תודתי נתונה למארי אדיר שאיפשר לי להשתמש בכמה ממאמריו המאירים לטובת כתיבת מאמרי זה. אשמח שהחברים יעיינו במאמר ויחוו דעתם, יתקנו, יעירו ויאירו עוד נקודות שאולי חשוב לחדד. יש לי כוונה אי"ה לפרסם את המאמר במרחבי הרשת ולכן חשוב לי שהמסר יועבר כראוי. תודה לכולם.
5
4
70
נאור טויטו
17 ביוני 2021
In :)
קראתי פעם משם רס"ג שאמר שהרבה ספרים קדמונים שנתחברו בשם תנאים ואמוראים הם זיוף. זה היה אולי בהקשר לספר שיעור קומה. אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי למצוא את מקור הדברים, הוא נצרך לי מאוד כרגע. תודה רבה לכל החברים.
0
1
51
נאור טויטו
08 ביוני 2021
In :)
הרבה מ'גדולי הדור' אוסרים למבוגר לשחק במשחקי ילדים ביום השבת. ממה שראיתי בדבריהם, הם נוטים לאסור יותר משום המוסריות שבדבר שכביכול אין לבזבז את השבת במשחקים, ובדוחק התירו שהמבוגר יתן את המשחק לילדו. הדבר כשלעצמו הוא נכון, אולם מה נעשה שלעתים קרובות ההכרח לא יגונה והילדים מבקשים שנשחק איתם יחד. מה גם שאני לא מצליח להבין למה מערבבים טעמים מוסריים עם הלכה יבשה. האם לדעת רבינו יש צד לאסור על מבוגר לשחק עם הילדים, ובפרט בכדור?
0
6
92