אדיר דחוח-הלוי

א) ייתכן שמנהג מקורו במנהג של חכמים שאושר על-ידי הסנהדרין, ואילו תקנה יסודה בדיון בקרב החכמים. ב) לא בהכרח, מספיק לעניין זה השכל הישר. ג) להבנתי הרמב"ם היה משיב לך שאין צורך להקדים בקבלת שבת, ושאין צורך לחפור בעניין זה. עדיף לך להתעסק בעניינים שמקדמים אותך לקראת ידיעת ה' וייחודו, לאדם נבון כמוך העיסוק בזוטות אשר ספק גדול אם יש להן משמעות אמיתית, הוא בגדר בזבוז זמן וכילוי ימי חלדך.

א) להבנתי, נר של שבת אינו בגדר מנהג אלא בגדר תקנה. ב) ניתן להקדים ולקבל את השבת מוקדם יותר, ואין בזה איסור.

כל המנהגים שנקבעו על-ידי הסנהדרין הם חובה וכאמור בהקדמת רבנו ל"משנה תורה". לפיכך, כל מה שרבנו מבקש לומר בעניין הדלקת נר של שבת הוא שמדובר בחובה ולא ברשות, ונדרש להדגשה הזו משום קדושת השבת וחשיבותה ורוממותה, וכן משום שיכול אדם לומר "מעדיף אני לשבת בחושך בשבת", ולכן רבנו הדגיש שמדובר בחובה, ולעניין הדלקת נר של שבת ראה כאן. כמו כן, אין לרבנו שום תוספת שבת, רק ביוה"כ ואף היא מדרבנן, ובעניין זה ראה כאן.

תימנים אכן נהגו לגדל פיאות, אבל הואיל ואין זכר לזה בהלכות רבנו ונוהגים בזה המינים בימינו, לכן לדעתי זה מנהג מאוס מאד, אשר הפך להיות לסימן היכר מובהק של המינות והמינים. הטלית שרואים בתמונה היא טלית גדול, איני יודע למה הוא לבש מעליה עוד בגד.

שלום וברכה, א) בעניין הראשון ששאלת ראה נא כאן, בדוגמה השישית. ב) בעניין המדרש בקידושין, ראה נא כאן. 3) ובעניין הפרגוד חפש במנוע החיפוש שבאתר את המילה "פרגוד".

האתאיסט אוכל השרצים והשרימפסים מתקבל בהערצה אצל האורתודוקסים מסיבה אחת בלבד: הוא מעביר להם תקציבים, כי אלהי הכסף והזהב הם אלהי האלהים והם אדוני האדונים של המינים וצאצאיהם.

למיטב ידיעתי קאפח לא גידל פאות (=סימונים מסולסלים כמנהג המינים השורצים בימינו), אולי כשהיה ילד קטן. כמו כן, עד כמה שידוע לי אין זכר לעניין זה במשנת רבנו, ולדעתי מדובר בימינו במנהג מאוס ונגעל מאד, מפני שהמינים אימצוהו לחיקם והוא סימן היכר לאורתודוקסים הפרו-נוצרים ההולכים בדרכי המינות. ואצרף גם את דברי רבנו בתשובה רמד (בתרגומו של קאפח להלכות עבודה-זרה פי"ב אות יד): "ולא נצטווינו לגדל שער הצדעים כמו שמדמה ההמון, ורק הנזיר הוא שנצטווה לגדל השיער [...] ואין הדבר כן בפאות [כלומר אין שום חובה לגדלן, וכדלקמן] אלא הן מצות לא תעשה בלבד [דהיינו כל שאסור הוא לגלחן בתער], ולפיכך אין חובה לגדלן ורק נאסרה ההשחתה בלבד".

א) נראה לי ממסורת התורה-שבעל-פה שהייתה בידיו; וכן מהשכל הישר, שהרי לא יעלה על הדעת שתורתנו תיקבע לפי הזיות ההמונים עמי הארצות. ב) גזירה היא בדרך כלל לאיסור ולסייג (בדומה למצות לא תעשה), ואילו מנהג הוא בדרך כלל פעולה יזומה כלשהי (בדומה למצות עשה).

עיין במאמר: "פרקי דחרטא ברטא".

חכמים התירו שיער ואסרו ספוג, סיבי המברשת דומים לשיער ואף קלים ממנו מפני שהם עבים יותר.

צורת המנורה לפי רבנו שונה לחלוטין מצורת המנורה האורתודוקסית שברשותך. ראה כאן.

א) לעולם לא נדע בוודאות, אך מה שחשוב הוא שניתן ללמוד ממנו ערכים חשובים. ב) המדרש מתאר את המציאות הקיימת, לא האפשרית, ולכן הוא אינו סותר את דברי רבנו. אני מבקש ממך שתחשוב פעמיים לפני שאתה שואל בדברים הברורים, צר לי אך זמני יקר.

נראה שאינך צודק בזה, שהרי מים אחרונים הוחרגו באופן מיוחד מפני שהם "מפני הסכנה", ולכן ניתן להבין כפשוטו את דברי רבנו: "כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים", ועדיין לא נגיע למסקנה שיש לברך על מים אחרונים, מפני שמדובר בעניין שהוא מפני הסכנה. והנה לפניך פסק רבנו בברכות (ו, ב): "ומים אחרונים אין מברכין עליהן, שאינן אלא מפני הסכנה, ולפיכך חייב אדם להיזהר בהן ביותר" (ברכות ו, ב). ופסק רבנו בברכות (יא, ו): "ולמה אין מברכין על נטילת ידיים באחרונה? מפני שלא חייבו בדבר זה אלא מפני הסכנה, ודברים שהן משום סכנה אין מברכין על עשייתן. הא למה זה דומה? למי שסינן את המים ואחר כך שתה בלילה, מפני סכנת עלוקה, שאינו מברך וציוונו לסנן את המים, וכן כל כיוצא בזה". אגב, אם יורשה לי בבקשה לשאול אותך עניין שמטריד אותי: מדוע בחרת בתמונת הפרופיל שלך את תמונת המנורה שאיננה לפי מסורת התורה-שבעל-פה שמסר לנו רבנו הרמב"ם הנאמן?

חפש בבקשה את המלה "סתרי" במנוע החיפוש של האתר.

אתה דמגוג ונוכל, שהרי הנך מנסה לתמרן אותי שלא אחסום אותך בטענה שאם אחסום אותך הנני הולך בדרכו של ארבל המתבולל. ובכן, זה לא מחייב כלל, אחסום אותך בגלל שפיך וליבך אינם שווים. ואיני הולך בדרכו של ארבל בזה, אלא בדרכה של תורה שציוותה על היושר והאמת. גם האסלאם וגם תורת משה מטיפות לביעור עבודה-זרה -- האם עובדה זו מעידה על כך שתורת משה הולכת בדרכו של האסלאם? הוכחת לי אפוא פעם נוספת שאינך ראוי להתייחסות. הנני מאחל לך בהצלחה בתיקון מידותיך, ובמיוחד בהכנעת גאון ליבך לפני ה'-אלהים-אמת.

לאחר דבריך האחרונים החלטתי סופית לחסום אותך, כי ייחסת לי כפירה בצדק האלהי. וברור שעם-ישראל גלה בעוונותיו, אך לעתים העונש אינו מחייב גלות, אלא מלחמה וייסוריה. וכאשר יש ראיות מפורשות מן התורה שבכתב והנביאים והכתובים אין צורך להעמיס מאומה על הרמב"ם כלשונך הערֵלה.

אם הבנת שמדובר בענייני אסטרונומיה אז למה העתקת את כל הרישא הארוכה? כמו כן, להבנתי גם הסיפא עוסקת בענייני אסטרונומיה, וכוונת הדברים שכאשר תקופות ניסן וטבת חלות במצב כוכבים מסוים (בעת שכוכב צדק נמצא במצב כלשהו בשמים), אז משמעות הדברים היא שהן חלות בזמני מעברי העונות, כאשר מזג האוויר מתעתע ברוחות סוערות או יובש קיצוני. ויתרה מכולן, איך העזת לנסח את שאלתך בסגנון מינות: דהיינו בעצם נוסח שאלתך הטלת דופי באמורא שמואל שהוא היה אסטרולוג דהיינו כופר בתורת-האמת וביסודות תורתנו, והיה עליך לשאול כך: איך יש להסביר את האמור בגמרא וכיו"ב, לא מתוך הטלת ספק ופקפוק בחכם מחכמי ישראל שמא היה כופר בתורת ה' ומחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא. ולא רק זאת, אלא שתקעת את שאלתך שחצנותך בראש הפוסט, בכותר, כמנהג האתאיסטים.

ראיתי את רוב הסרטון (37 דקות מתוך 50), ואיני רואה סיבה מיוחדת להתייחס להבליו. ברוב הסרטון הוא מספר סיפורי אגדות בתוספת דרמטיוּת חולנית וטירוף שיכורים. זה מסוג האנשים המטורפים שאדם יוצא מהשיעור שלו תוהה ובוהה -- מה בעצם למדתי? אשרינו שזכינו שה' יתעלה שמו רוממנו מתעיותיהם ושיגבנו מהזיותיהם ומסכלותם.

יש מאמר בעניין נר של שבת, ראה כאן.

תודה על השיתוף, אהרהר בדבר.