top of page

למה דווקא אדיר הקטן?

נשאלתי במייל את השאלה הבאה:


איך הגעת למה שהגעת בקשר לרש"י, וראשונים אחרים, וענייני הזוהר והקבלה?

בשפת ברסלב – זה חידוש שלא היה מעולם ;)


להלן תשובתי:


בענייני הזוהר והקבלה אני רחוק מלהיות הראשון ואף לא השני ואף לא המאה...


רבים הם אשר זיהו את טומאתם של ספר-האופל והקבלה הפגאנית.


בעניין רש"י אכן יש חידוש, כי מעולם לא קם אדם שיבקר את רש"י באופן כזה ולא קרוב לכך. וכבר הסברתי במאמרים בעניינו של רש"י שיש קשר שתיקה אשכנזי חזק מאד סביב רש"י, והתעייה מכֻוונת ושיטתית של דמותו בהצגתו כ"רבן של ישראל". האשכנזים מאד אוהבים את עצמם ואת גאוותם והם מטפחים אותה בכל דרך אפשרית. הם היו זקוקים נואשות לחכם גדול כדי שיתלו בו את גדולתם המדומה, והחליטו להפוך את רש"י ל"רבן של ישראל", כאילו הם פסגת הפסגות של היהדות והעליונות האנושית, וכל ההעצמה הזו הינה שקר וכזב.


האשכנזים נִבנים ומתבססים מאד על מוצאם בכל תחום בחיינו במאות השנים האחרונות, לדוגמה, המרצים הבכירים באוניברסיטאות שתשעים אחוז מהם אשכנזים, או הרבנים שהפכו את התורה לקורדום חוצבים; ואפילו בעולם החילוני: התקשורת, מערכות בתי המשפט, הפרקליטות, צמרת הצבא, צמרת עולם ההיי-טק, צמרת הפוליטיקה ובעלי ההון, רובם הגדול הם או אשכנזים או ספרדים שהשתכנזו לחלוטין. אם הם יודו שרש"י-שר"י היה טיפש וסכל ומין וכופר, הם למעשה פוגמים פגם חמור מאד בעצמם! שהרי הם יודו בכך ששורש המסורת שלהם רקוב באופנים באושים וסרוחים מאד-מאד, ושדרכם היא דרך של שקר מיסודה.


ולכן הם לא יעזו לעשות כן, ותמיד ירוממו את רש"י-שר"י, כי הם אינם אנשי אמת, ומקבלים אינסוף טובות-הנאה ומעמד וכבוד וכסף ושלטון ושׂררה ושוחד ושלמונים, ועוד ועוד, בשל או מכוח העובדה שהם אשכנזים! הם תמיד יתועדפו במשרות הבכירות במשק... ואם הם יבטלו את היוקרה המדומה הזו, את העליונות האשכנזית המטופשת והשקרית הזו, הם ייאלצו לוותר על השליטה במוקדי הכוח. גם בעולם הדתי וגם בעולם האקדמי וגם בעולם החילוני. כמעט בכל התחומים הם שולטים מכוח עליונותם המדומה, "חבר מביא חבר" – והמזרחיים מקבלים עליהם את הדין ושותקים, כי בתוך תוכם הם מאמינים שיש לאשכנזים עליונות אמיתית.


והכל מתחיל מרש"י, כי אם יוכח שאבותיהם הם מינים בהמיים וכופרים וכזבנים ומתעתעים כמו שהם באמת, עליונותם המדומה של האשכנזים תתנפץ לאלף רסיסים! ובגלל זה אף לא אחד מצמרת מדעי היהדות לדוגמה, יקום ויאמר את מה שאני אומר, כי הוא יורה לעצמו ולחבריו, לא ברגל אלא בראש! כלומר, מכיוון שהם אנשי שקר הדבר יהיה בגדר התאבדות מוחלטת, כי שבירת השקר הזה תשבור למעשה את המקור וההצדקה המדומה לתחושת עליונותם המדומה אשר מעניקה להם את הלגיטימציה לשלוט ולהיות בראש הפירמידה. ואל תשכח שהייתי גם בצבא וגם באקדמיה והנני מכיר את המערכות הללו, ואין צורך להיות בתוך שאר המערכות שהזכרתי כדי להבין מי שולט שם ומי ממונים לתפקידים הבכירים...


כמו כן, שום תימני או ספרדי לא יעז לצאת נגד רש"-שר"י כי אם הוא יוצא נגד רש"י האשכנזי הוא יוצא כנגד כל המערכת, והוא יכול לשכוח מלקבל עצמות ופירורים מהעוגה... הוא יודע בוודאות שאם הוא ייצא כנגד רש"י הוא לעולם לא יקבל מהאשכנזים איזה ליטוף של כבוד מדומה (=שהרי בתוך-תוכם הם בזים למעריציהם, כי משהו בתוכם יודע את האמת על עצמם), או ישלבו אותו באיזה מקום בתחתית המדרג המעמדי, ובמלים אחרות יזרקו לו עצמות. תמיד הבנתי זאת, אך לא היו לי ראיות (אמנם, יש מקומות שכבר זיהיתי את רשעו של רש"י-שר"י כמו בפירושו לספר רפואות, אך סברתי שמדובר בסכלות מקומית בלבד) ומכיוון שלא היו לי ראיות הנחתי לעניין זה והתמקדתי בלימוד דרך האמת ככל יכולתי. ומעשה שהיה כך היה: היה לי בעבר לימוד קבוע ביום שבת עם יהודי זקן וצנוע מאד ממוצא תימני, איש תם וישר וסר מרע (ולעתים תמים יותר מדי עד כדי פתיות, וזו צרה צרורה), ועמו הייתי לומד כל שבת במשך שעות את החלק הראשון של מורה הנבוכים להרמב"ם, אשר עוסק בהרחקת הגשמות.


לאחר שלמדנו מאות שעות על הרחקת הגשמות, הגענו לפרק מסוים שבו רבנו מסביר כיצד יש להבין את המלה "יד" אשר נאמרה בתורה ביחס לה' יתעלה, או משהו בדומה לכך, אותו זקן היה בקי מאד בפירוש רש"י מפני שבעברו הרחוק הוא היה "שאמי" (יהודי תימני שנוסח התפילה המנהגים וההלכות קרובים מאד לנוסח ספרד והמקובלים, השאמים גם מרוממים מאד את ספר האופל והקבלה ויצאו מהם מקובלים רבים), והשאמים עד היום מרוממים מאד את רש"י-שר"י ומעריצים אותו בדבקות רבה, הם קוראים אותו מדי שבת כמו שקוראים שניים מקרא ואחד תרגום! ויש גם מקרב ה"בלדי" השוטים שנוהגים כן, ואף בסמוך למקום מגוריי, ואין גבול לרגשי הנחיתות ולטמטום של חלק מהתימנים, אשר יותר תועים מהבהמות.


מכל מקום, ישבנו ולמדנו על הרחקת הגשמות, ופתאום הוא קם, ביקש ממני להמתין כמה רגעים, והלך להביא מהספרייה חומש עם פירוש רש"י. הוא הראה לי כיצד רש"י מפרש את הפסוקים בעניין "יד" ובעניינים קרובים ביחס לה' יתעלה. הייתי בהלם מוחלט, הנה רבנו כל-כך מתאמץ ומשתדל להרחיק מן הגשמות ומקדיש לכך את כל חלקו הראשון של המורה, והנה בא רש"י ובמחי-יד אחד דורס ומרוצץ את כל היסוד הנעלה הזה בפירושים מגשימים! חשבתי שאולי מקרה הוא, אך אותו זקן הוסיף והראה לי עוד ועוד פירושים של רש"י במהלך הלימוד, שהינם פירושים מגשימים באופן מובהק! עם הלימוד ראיתי שהאמת הייתה נגד עיניי תמיד, שהרי בפסקה הראשונה של ספרו "מורה הנבוכים" רבנו קובע שמי שמפרש "צלם – דפוס" הוא בגדר מין, וכך בדיוק רש"י מפרש בפרק א של ספר בראשית! האמת הייתה נגד עיניי ונגד עיני רבים לפניי, אך אף לא אחד זיהה את העניין מן הסיבות שפירטתי לך לעיל: כולם היו עיוורים לאמת, או שלא העזו להעלותה על דעתם בשל התוצאות הקשות שהיא עלולה להמיט על התאוות מנת-חלקם, וכל זה מעיד על העדר חמור של אהבה לה' ולדרך האמת.


בעקבות שלל הממצאים החלטתי לעשות מעשה ולכתוב מאמר, וכך עשיתי, קראתי לו: "ריחוקו של רש"י מהרמב"ם". מאמר זה גרר עמו תגובות נזעמות מאד מקרב אחיי התימנים הדרדעים, וכדי להוכיח את דבריי הוספתי וכתבתי עוד שני מאמרים אשר גם הם גררו תגובות נזעמות וקשות מאד. באותם רגעים של זעם ושנאה כלפיי הבנתי עד כמה השקר העמוק הזה בעניין גדולתו של רש"י מזיק לעם-ישראל, ועד כמה חשוב לחשוף אותו, והחלטתי להפוך אותו למטרת חיים, ולעקור את העבודה-הזרה הזו באופן שיטתי ועקבי מליבו של עם ישראל.


יהי רצון שה' יזכה אותי לסיים את העבודה הרבה הזו שנטלתי על עצמי: לעבור על כל פירוש רש"י לתורה ולתלמוד ולהוציא לאור-עולם את מינותו, כי כל הדת האורתודוקסית הפרו-נוצרית תלויה בו, ועקירתו של רש"י הינה עקירה הלכה למעשה של כל העולם האורתודוקסי הנגעל שמנציח אלילות וחילול-שם-שמים וכן את סכלותנו וגלותנו, וכן עקירה של העבודה-הזרה אשר עומדת בפני עם-ישראל וחוסמת אותנו ממילוי ייעודנו: כינון ממלכת כהנים וגוי קדוש.


ברם, על השאלה למה דווקא אדיר הקטן? כלומר למה דווקא אדיר הקטן זיהה את העוולה העצומה והנוראה הזו, ולמה דווקא אדיר הקטן פועל כדי לעקור אותה מקרבו של עם ישראל? על השאלה הזו איני יודע להשיב לך, תצטרך לפנות לאומן שעשאני...


סוף דבר


אחתום בכמה מדברי הנביאים ע"ה אשר מחזקים אותי מאד ואף מעניקים לי השראה:


"כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם, וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ, וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבוֹתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּכָה, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם" (יר' ז, כג–כח).


"וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם, וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ, וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יְיָ לְהַצִּילֶךָ".


"וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ. אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ. תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ. כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ" (יר' א, יז–יט; יש' מא, ח–יב).


"אֲנִי יְיָ קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם, לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ" (יש' מב, ו–ז).


בתמונת שער הרשומה: איור מאת וילהלם פדרסן (המאה הי"ט) ל"בגדי המלך החדשים".


למה דווקא אדיר הקטן
.pdf
הורידו את PDF • 140KB

384 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page