אין חרות ללא ערכים

[מאמר קצר זה פורסם בכתב-העת "אפיקים" גיליון עב, מרחשוון תש"ם, עמ' 2].


לא יעריך את האור רק מי ששרוי בחושך ולא יעריך את החרות רק מי שידע שעבוד ועוני. חג הפסח הוא חג החרות לזכר שחרור אבותינו ממצרים. מאורע יציאת מצרים הינו קרקע צמיחתו של העם העברי לדורותיו, כיוון שבזכות יציאת מצרים קיבל עם-ישראל את התורה ומוּסרה, שהם מקור נצחו של העם ושבצילו ובהשראתו אנו מסתופפים בחג החרות בכל שנה ושנה.


יציאת מצרים היא מאורע מיוחד במינו בדברי ימי עמנו ואף בתולדות האנושות כולה. אין עוד דוגמתה לשגב, להוד ולרוממות שמפארות את יציאתו של עם-ישראל ממצרים. במרכזו של מאורע גדול ועצום זה מתנשאת דמותו האדירה של נביא הנביאים, משה רבנו, הוא גאל את עמנו מעבדות לחרות, אך הוא ידע, כי חרות זו, אם לא תהיה משופעת בערכים של מורא שמים, טוהר מידות, אמת וצדק חברתיים בין אדם לאדם – אין לחרות זו כל ערך וכל טעם.


חג זה בא להזכיר לנו את שעבודנו במצרים, ואנו זקוקים באמת לתזכורת של יציאה מעבדות לחרות, כי הרדיפה בימינו אחרי החומרנות והלעזות מכלים בעם כל חלקה טובה.


יציאת מצרים נתאפשרה רק כאשר בני ישראל הגיעו לידי הכרה עילאית בצורך להשתחרר – אז שחררו את עצמם קודם מעול עבודה-זרה, לא שינו את לשונם ותרבות אבותיהם, והתמסרו לעבודת הבורא – כך אפוא נעשו העבריים בני חורין, קודם שישתחררו באופן גלוי לעין.


ולפי ההגדרה העמוקה של רבי יהודה הלוי בשירו:


"עַבְדֵּי עֲבָדִים עַבְדֵּי זְמָן / עֶבֶד ה' לְבַד חָפְשִׁי".


והנה זכה דורנו להשגת חרותו ועצמאותו המדינית, ורצתה ההשגחה העליונה שחג העצמאות יהיה סמוך לחג החרות של יציאתנו ממצרים. ללמדנו שעלינו לאמץ ערכים נעלים אלה בחיינו, כי בזכותם נגאלו אבותינו ובזכותם ניגאל אנחנו לעתיד לבוא אם נשכיל ללכת לאורם.

אין חרות ללא ערכים
.pdf
Download PDF • 86KB

54 צפיות0 תגובות