ממש לא. מהלך הפסוקים בפרק כב מראה באופן מפורש שלא מדובר במחזה נבואה.
כמה דוגמות:
בפסוק יא נאמר: "וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי", משמע שעד עתה לא מדובר במחזה נבואה.
בפסוק יד נאמר: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה", משמע שמדובר במקום אמיתי.
בפסוק טו נאמר: "וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם", משמע שעד עתה לא היו ההתרחשויות שנזכרו שם במראה הנבואה.
בפסוק יט נאמר: "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע", מסוף הפסוק שבו נאמר שאברהם ישב בבאר שבע עולה, שאכן אברהם אבינו הלך לבאר שבע, והדבר שוב מוכיח שפרשה זו, למעט דברי המלאך בפסוקים יא ו-טו, כולה כפשוטה, מעשה שהיה.
ומי שאומר שמדובר במחזה הנבואה מגלה פנים בתורה, שהרי ברור שמדובר במעשה שהיה, ולא יעלה על הדעת שניסיון שכזה יהיה במחזה הנבואה, ואברהם לא יידע שדעתו נקשרת לצור עולמים.
ומטרתם של כל הרשעים הללו היא לקעקע את התורה כאילו היא איננה אמת, אלא דמיונות ודברים שלא באמת התרחשו במציאות, וכל מטרתם היא ללכת בשרירות ליבם ולהסיר מעליהם עול מצוות.
וכֹה דברי רבנו בהלכות מלכים ומלחמות (יא, ז): "ועיקר הדברים כך הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן, וכל המוסיף או גורע או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס".
ממש לא. מהלך הפסוקים בפרק כב מראה באופן מפורש שלא מדובר במחזה נבואה.
כמה דוגמות:
בפסוק יא נאמר: "וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי", משמע שעד עתה לא מדובר במחזה נבואה.
בפסוק יד נאמר: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה", משמע שמדובר במקום אמיתי.
בפסוק טו נאמר: "וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם", משמע שעד עתה לא היו ההתרחשויות שנזכרו שם במראה הנבואה.
בפסוק יט נאמר: "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע", מסוף הפסוק שבו נאמר שאברהם ישב בבאר שבע עולה, שאכן אברהם אבינו הלך לבאר שבע, והדבר שוב מוכיח שפרשה זו, למעט דברי המלאך בפסוקים יא ו-טו, כולה כפשוטה, מעשה שהיה.
ומי שאומר שמדובר במחזה הנבואה מגלה פנים בתורה, שהרי ברור שמדובר במעשה שהיה, ולא יעלה על הדעת שניסיון שכזה יהיה במחזה הנבואה, ואברהם לא יידע שדעתו נקשרת לצור עולמים.
ומטרתם של כל הרשעים הללו היא לקעקע את התורה כאילו היא איננה אמת, אלא דמיונות ודברים שלא באמת התרחשו במציאות, וכל מטרתם היא ללכת בשרירות ליבם ולהסיר מעליהם עול מצוות.
וכֹה דברי רבנו בהלכות מלכים ומלחמות (יא, ז): "ועיקר הדברים כך הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן, וכל המוסיף או גורע או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס".