אור הרמב"ם

רבנו פוסק בהלכות תפילה וברכת כהנים ג:ז ׳׳הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קֹדֶם זְמַנָּהּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ. וְאִם הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בִּשְׁעַת הַדְּחָק אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא. וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה. וְכֵן יִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת לְפִי שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אֵין מְדַקְדְּקִין בִּזְמַנָּהּ. וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים.׳׳

ובהלכות תפילה וברכת כהנים ג:ו ׳׳תְּפִלַּת הָעֶרֶב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ זְמַנָּהּ מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. ותְּפִלַּת נְעִילָה זְמַנָּה כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים אוֹתָהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה:׳׳

ובהלכות קרית שמע א:ט ׳׳אֵיזֶה הוּא זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה. מִצְוָתָהּ מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים עַד חֲצִי הַלַּיְלָה. וְאִם עָבַר וְאִחֵר וְקָרָא עַד שֶׁלֹּא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁלֹּא אָמְרוּ עַד חֲצוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הַפְּשִׁיעָה:׳׳

לפי כל זה, נראה שמותר להתחיל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, אחרי שקיעת החמה, אם אכן ׳׳תחלת הלילה׳׳ מתחילה מיד אחרי שקיעת החמה. אבל אם התחיל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים ובירך ברכות שמע תחילה וסוף, הלא בירך ברכות לבטלה שהרי הקדים ברכות שמע לפני צאת הכוכבים? אם כן, האם בכונת רבנו לפסוק להלכה כמו שאכן עמרם גאון פסק שאין צורך לסמוך גאולה לתפילה בערבית וכמו שאנו רואים בעיננו שאומרים קדיש בין השכיבנו לתפילת הלחש, ואכן בכונתו בהלכות ברכת כהנים ג:ז בענין הקדמת תפילת ערבית במוצאי שבת לתוך זמן שבת עצמה, שיתפלל ראשון את ׳׳תפילת ערבית’׳ דהיינו מיד מתחיל להתפלל עמידת הלחש בלבד בלי להתחיל בקריאת שמע וברכותיה, ורק אחרי צאת הכוכבים מתחיל לברך ברכות שמע וקורא שמע וחותם בברכות שנתקנו לאחרי קריאת שמע של ערבית? ואם כן, האם מותר לעשות כן במשך השבוע, להתפלל העמידה של ערבית מוקדם יותר, ולאחר מכן לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה לפניה ולאחריה ולהפטר?