אור הרמב"ם

שלום לכולם, ראו כאן.

בסוף הכתבה הוא נשאל האם יש לו נחמה? וכך ענה: "ודאי. הנחמה היא שאני יודע שהם נלקחו בעבור כלל עם-ישראל, עצם זה שילדיי נבחרו להיות היחידה המובחרת הזאתי".

וכמובן שזו פגאניות דוחה ומגעילה ביותר, שהרי מדובר בעונש קשה ביותר, וראו את פסק רבנו בהלכות תשובה (ו, ב–ג):

"בזמן שאדם חוטא [...] ראוי להיפרע ממנו. והקדוש-ברוך-הוא יודע היאך יפָּרע. יש חטא שהדין נותן שנפרעים ממנו על חטאו בעולם-הזה בגופו או בממונו או בבניו הקטנים, שבניו של אדם הקטנים שאין בהם דעת ולא הגיעו לכלל מצוות כקניינו הן, כתוב 'אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ' [דב' כד, טז] – עד שייעשה איש.

ומה יש לצפות ממי שמלמד גמרא כפשוטה במשך שנים רבות בישיבות ובכוללים.

אגב, לא רק שהוא לא מבצע חשבון נפש הוא עוד מעז להפוך את עצמו לקדוש מעונה, והם למדו מהנוצרים להפוך את היוצרות. להסיר מהם את הקלון שבאשמה ולהמשיך להצטייר כקדושים בעיני ההמון המטומטם.