אור הרמב"ם

אכן הייתי צריך לדייק: נוסח הברכה לפי כתבי יד תימן הוא "מלך אוהב צדקה ומשפט". לגבי האזכור של המלה "מלך", המלה "מלך" נזכרת בתפילה עשרות ואולי מאות פעמים, ואף בברכה הנדונה עצמה נזכרת מלכותו של הקב"ה: "ומלוך עלינו אתה לבדך". כך שאדם מזכיר את מלכותו של הקב"ה כל השנה בתפילה ואף בברכה זו.

לגבי כל הראיות שהבאת, דומני שניתן לסמוך על כתבי יד תימן בעניין זה, אף שאין לי כרגע הסבר לתשובת רבנו בעניין.

לגבי העניין המחשבתי דבריי עומדים בעינם, ואנסח את דבריי באופן אחר:

שמירה על קיומה של מערכת משפט נאמנה וישרה הוא תפקידו המרכזי של המלך, בין מלך בשר ודם אשר מכונן מערכת משפטית ארצית, ובין מלך מלכי המלכים אשר כונן מערכת משפטית אלהית. ולכן, ראוי להזכיר בברכת המשפט את המלכות, וכמו שנאמר בברכה עצמה: "ומלוך עלינו אתה לבדך".

וברור שהפסוקים הרבים שהבאתי, אף שהם עוסקים ברובם הגדול במלך בשר ודם, הרי שהם מבטאים את ההשקפה הזו גם ביחס למלך מלכי המלכים, כי אנחנו מחוייבים ללכת בדרכיו, וכל מה שנאמר בעניין זה ביחס למלך בשר ודם, הוא מפני שזו היא דרכו של הקב"ה בעולם. ואחד מהפסוקים שהבאתי אף עוסק באופן ישיר בהקב"ה: "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ". ואין לי ספק שיש עוד פסוקים דומים ביחס להקב"ה.

ואוסיף עוד עניין מחשבתי:

גם לדרכו הנשגבה של רבנו נוסח כתבי יד תימן מתאים יותר, שהרי הקב"ה בוחן שופט ומולך על בני האדם יום-יום שעה-שעה רגע-רגע, "לרגעים אבחננו"...

וטעם זה בהחלט מצדיק אמירת "מלך" כל השנה, והמשכילים יבינו.