וידוי בשבת?
שלום למורי,
בשבת טעיתי בברכת הריח ויצאה ברכתי לבטלה.
לא אמרתי בשכמל"ו כמקובל באורתודוקסיה שאמירה זו מוחקת נזקי ברכות שגויות בשמיים, משום שלא מצאתי לאמירה זו מקור בדרך האמת.
בהיותי אורתודוקס למחצה לשליש ולרביע (בדרך לאפס בע"ה) נמנעתי מלומר וידוי בשבת עצמה (שלשיטתם אין אומרים וידוי בשבת ויום טוב (ברכי יוסף תקפא ב; שדי חמד אסיפת דינים ו ב, בשם פתח הדביר), אלא אם כן מתענה תענית חלום בשבת שיכול להתודות, שהוא כמו פיקוח נפש, כמו שהתירו לו מטעם זה להתענות בשבת (משנה ברורה רפח סק"ז)) והמתנתי למוצ"ש.
שאלתי היא - האם יש מניעה כלשהי לאמירת וידוי בשבת לפי רבנו?
א כל המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה--אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה--כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא: שנאמר "איש או אישה כי יעשו מכל חטאת האדם . . . והתוודו, את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה,ו-ז), זה וידוי דברים. ווידוי זה מצות עשה.
ב כיצד מתוודה--אומר אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי ניחמתי ובושתי במעשיי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. זה הוא עיקרו של וידוי; וכל המרבה להתוודות ולהאריך בעניין זה, הרי זה משובח.
שלום וברכה, אין שום איסור לומר ווידוי בשבת, ואדרבה ראוי הוא כדי להסיר מעליו עוון. ועל כל פנים, הואיל ורבנו פסק שדי לומר "ברוך שם כבוד מלכותו" וכו' על שגגה שכזו, הרי שאתה יכול לומר "בשכמל"ו" גם לאחר שעבר זמן מעת שבירכת, ולהבנתי ייחשב לך כאילו אמרת בסמוך. ודי בזה.