על אסטרולוגיה ואסטרונומיה
נשאלתי כך: במדרש דברים רבה (ח, ו) נאמר כך:
"ד"א מהו 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא' [דב' ל, יב], שמואל אמר: אין התורה מצויה באיסטרולוגין שאומנותן בשמים. אמרו לשמואל: הרי אתה איסטרולוגין וגדול בתורה, אמר להן: לא הייתי מביט באיסטרולוגים אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי? כשהייתי נכנס לבית המים".
ובתלמוד הבבלי עירובין (נו ע"א) נאמר כך:
"[רישא] אמר שמואל: אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום, או בתחילת היום, או בתחילת הלילה, או בחצי היום, או בחצי הלילה. ואין תקופת תמוז נופלת אלא, או באחת ומחצה, או בשבע ומחצה, בין ביום ובין בלילה. ואין תקופת תשרי נופלת אלא, או בשלש שעות, או בתשע שעות, בין ביום ובין בלילה. ואין תקופת טבת נופלת אלא, או בארבע ומחצה, או בעשר ומחצה, בין ביום ובין בלילה. ואין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה, ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה; [סיפא] ו[עוד] אמר שמואל: אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את האילנות, ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק שאינה מייבשת את הזרעים, והוא דְּאִתְיְלִיד לבנה או בִּלְבנה או בְּצדק".
והואיל ולא יעלה על הדעת ששמואל האמורא היה מעונן, איך יש לבאר את הסוגיות הללו?
תשובה: א) המדרש הראשון הוא מדרש מאוחר אשר יצא תחת ידי המינים האירופים ולכן אין צורך להתייחס אליו; ב) המקור השני כלל אינו עוסק באסטרולוגיה אלא על חישובי תקופות ומזלות, דהיינו אסטרונומיה, ובעניין זה ראה נא: "חישוב תקופות ומזלות – מהו?".
והוסיף ושאל השואל: להבנתי רק הרישא בעירובין עוסקת בענייני אסטרונומיה, ואילו הסיפא עוסקת בעניין האסטרולוגיה, אשמח אם תוסיף לבאר עניין זה תוך מתן דגש על הסיפא.
תשובה: להבנתי גם הסיפא עוסקת בענייני מדע האסטרונומיה, וכוונת הדברים היא, שכאשר תקופות ניסן וטבת חלות בעת שכוכב צדק נמצא במצב כלשהו בשמים, אז הן חלות למעשה בזמני מעברי העונות, כאשר מזג האוויר מתעתע ברוחות סוערות או ביובש קיצוני. ובעניין חומרת הזיות האסטרולוגים וזיקתן הישירה לעבודה-זרה, ראה נא: "אי זה הוא מעונן?".
אוסיף עוד כי מהלשון של שמואל "אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את האילנות" משמע שסבר כי דבר זה הוא מין חוק טבע שאינו בגדר "אין מזל לישראל" כי אין מדובר במזל לדעתו, ולפי זה מה שאמר יצא לדעתו מגדר "לא תעוננו", מה שאין כן לדעת הרמב"ם.