מה שבראש

שלום רב וחודש טוב

רציתי לשאול, לפעמים אדם עושה תשובה, אך בהרבה מקרים הוא יודע בעצמו שאם כמה שזה כואב, הוא יחזור לחטא.

הוא באמת מתחרט על החטא אבל יודע שהוא מכיר בעצמו שלא יצליח מאה אחוז לא להיכשל בזה

האם זה נחשב טובל ושרץ בידו? ומה הפתרון לזה?

תודה רבה

נשאלתי בעניין איגרת שייחסו להרמב"ם, איגרת שנכתבה למתרגם-המורה שמואל אבן תיבון. כבר התייחסתי לאגרת זו, אשר אם לא זויפה כולה על-ידי המינים וצאצאיהם, הרי שהרמב"ם קרוב לוודאי חזר בו מן השבחים שכתב בה לאבן תיבון, ואף התאכזב ממנו מאד בהמשך. ולעיון נרחב בעניין זה, ראו נא: "תיאור כתבי-היד ותרגומי המורה", שם בפרק ב. ובאופן כללי עלינו לזכור תמיד שתשובותיו ואיגרותיו של רבנו זויפו באופן קשה ביותר, הרבה יותר מאשר משנה-תורה, ולכן יש להתייחס לאגרות ולתשובות שיוחסו לו בזהירות ובחשדנות רבה מאד-מאד.

ולאחר שאמרתי את כל זאת, הבה נעיין בראש האיגרת הזו (מהדורת שילת, עמ' תקל):

"הגיעו אלי, אני משה בר' מיימון הרב הספרדי זצ"ל, כל כתבי [...] ר' שמואל ש"צ בר' יהודה זצ"ל, ומקודם שנים שמענו [...] [על] החכם אביך ר' יהודה זצ"ל [...] גם אחד מטוליטולה בא הנה וסיפר לנו בכבודו נ"ע. וכן כשבא אצלנו ר' מאיר החכם היקר, שהיה למד אצל ר' אברהם הרב הגדול שבפושׂקיירשׂ, ואצל ר' יעקב…

אחת מן ההזיות החמורות ביותר בעניניי ההלכה בימינו הינו השיבוש האדיר בהלכות ברכות. וכבר רגיל אני לומר שבעוד 10 שנים ספר ההלכה שישתמשו בו עמי הארץ (היום זה ״ילקוט יוסף״, אני מניח שאז יהיה כבר ״ארגז יוסף״ עם 80 כרכים, כיוון שהמהבול שעומד היום בתפקיד של הרב הראשי של ישראל אינו יודע אפילו פסוק פשוט בקהלת: ״ויותר מהמה בני היזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר״) יפסוק שצריך לברך פעם ביום בבוקר, ואין לברך במהלך היום מדין ״ספר ברכות להקל״.

מכל מקום, באתי לשאול שאלה בהלכות ברכות לגבי אדם שיושב ללמוד, או שמתפלל, ושתה כוס מים לפני התפילה, כמובן שבירך עליה לפני ואחרי. לאחר התפילה, הוא שותה כוס נוספת לצמאו, האם יברך עליה אם ידע בשעה ששתה את הכוס הראשונה שלאחר התפילה יהיה צמא שוב וישתה עוד כוס? האם זה נכלל בהלכה שאמר רבינו בהלכות ברכות פרק ד׳ הלכה ז׳?

תודה.

שלום,

לפני כמה ימים סיפר לי גולן תנעמי (שמנהל את העמוד בפייסבוק) שהיה בשבעה של קרוב משפחתו, ושם הגיע כומר שכיר לומר דברים, וכמובן שהוא אמר דברי הזיות וכפירה, אז גולן, במקום לקום וללכת או לפוצץ את המסיבה עשה משהו מאד מאד מעניין:

הוא שאל אותו שאלות, כלומר "איך זה מתיישב עם כך וכך"... שוב ושוב, עד שאותו ר"ב שכיר וטיפש ברח עם זנב בין הרגליים. הרי מאחר והם רחוקים מאד אפילו מיסודות הדת הפשוטים והברורים אפשר להשפיל אותם בקלות מאד.

ולא פחות מעניין, שלאחר שאותו ר"ב מטומטם ברח, אנשים הגיעו לגולן לשאול אותו שאלות על כך וכך...