פסלים בחפירות ארכאולוגיות
שמעתי על תבנית הפסל שמצאו הארכאולוגים לא מזמן. תהיתי לעצמי... האם יש להשחית במעט את ממצאי העבודה הזרה שמוצאים אנשי המדע בחפירותיהם?
אצל רבינו הרמב"ם הנאמן מצאתי:
עבודה זרה של גוים שביטלוה גוים קודם שתבוא ליד ישראל, הרי זו מותרת בהנייה, שנאמר ״פסילי אלהיהם תשרפון באש״ (דברים ז׳:כ״ה), בשבאו לידינו והן נוהגין בהן אלהות, אבל אם בטלום, הרי אלו מותרין:
[הלכות עבודה זרה וחוקות גוים ח' ח']
האם לימוד מדעי הוא שווה להנייה? או אולי יש פה קל וחומר?
והרי חלק מן הפסלים הללו יוצגו לראווה במוזיאונים.. אולי אותם יש להשחית במעט?
אינו בקי ברמה גבוהה בענייני ההלכה ובמשנה תורה בפרט - על כן פניתי אליכם
78 צפיות
שלום וברכה,
הואיל וביטול עבודה זרה על-ידי הגוי הוא בדבר מועט (הל' עבודה זרה ח, יז ואילך), נראה לי שעבודה-זרה שנמצאה אחרי אלפי שנים באדמה, היא בגדר בטלה ומבוטלת, משתי סיבות: 1) הזמן הרב שעבר מבטל את העבודה-הזרה, וזה ביטול גדול בהרבה מקטיעת ראש אוזנה, או זניחתה בשעת שלום, וכיו"ב; 2) כבר בטלו כל עובדיה, ונשחקו עצמותיהם עד דק.
ודומני שיש להצבתם במוזיאונים ערך חשוב, שהרי באמצעותם מתאמתים דברי הנביאים, ואף אנו זוכים ללמוד מהם על סכלות עובדי האלילים הקדמונים: בין אם מדובר בגויים כמו המצרים הקדמונים וכיו"ב; וכל-שכן אם מדובר באבותינו הקדמונים שהיו למשל בתקופת בית ראשון, אשר עבדו והשתחוו למעשי ידיהם – וכידוע, נמצאו פסילים קטנים בחפירות ב"עיר דוד" והם מוצגים למבקרים. וכל זאת מלמדנו על סכלות אבותינו הקדמונים שהלכו אחרי התֹּהו וההבל (מתחילה עובדי עבודה-זרה היו אבותינו), וכן על צדקת החורבן הנורא ואמיתת דין שמים.
וההכרה בסכלות אבותינו הקדמונים עשויה לרומם אותנו לבער מקרבנו את סכלות אבותינו ואבות אבותינו אשר זה מקרוב באו, אשר אף המה הלכו אחרי ההבל ויהבלו, ועדיין אנחנו נצמדים בכפייתיות למנהגיהם, המצאותיהם והזיותיהם, ועד שלא נבחן את דרכיהם ומעשיהם ונטהר את נפשנו מפגיעתם ומשלל הזיותיהם המאגיות והפגאניות, לא נתרומם לייעודנו.
"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמ' יט).