אור הרמב"ם

שלום,

אחת היסודות הגדולים, ואולי החשוב שבהם, שמוזכר המון גם באתר הזה, הוא 'הרחקת הגשמות'.

הרחקת גשמות זו איננה רק פסילת מראה ודמות פיזיים, אלא פסילת כל דבר שיש לו במשותף עם העולם האנושי.

העקרון העומד מאחורי היסוד הזה, הוא שלא תיתכן 'התפעלות' אצל הבורא.

כלומר, שלא כבני אדם -המושפעים מאירועים, מגיבים להם, ו'מתפעלים' מהם - אין אצלו ית' מאומה מכל זה.

וכאן אני שואל:

איך הבנה בסיסית זו מסתדרת עם אמונת 'שכר ועונש'?

שהרי מהו 'שכר ועונש' אם לא תגובה ו'התפעלות' של הבורא לאור מעשי האדם??

יותר מכך:

כיצד ניתן בכלל לומר שאלוהים 'פועל' ו'עושה' משהו בכלל? שהרי כל פעולה פירושה שינוי, 'התפעלות'?

ואי אפשר לומר כתשובה, שאינספור פסוקים בתורה ובנביאים מראים לנו שאלוהים מגיב ופועל בעולם (כמו הפסוק: ''אם הלכתם עימי בקרי, והלכתי אף אני עימכם בקרי'') -

שהרי יש גם פסוק שאומר: ''וירד ה' על הר סיני'', או ''ויחר אף ה',

ואין מי שיאמר שמדובר בתיאור פיזי, אלא 'דיברה תורה בלשון בני אדם'.

אם כן, כך ניתן גם להסביר את כל אותם פסוקים בתורה בהם נראה כאילו אלוקים 'פועל' בעולם ו'מגיב' - 'דיברה תורה בלשון בני אדם'.

חג שמח ושנה טובה!