על זעקת בן-גביר שצה״ל לא רצה אותו
מדבריו של אורי הייטנר היום:
״בן גביר תובע תביעת דיבה ויוצא לקמפיין מתוקשר נגד הצגתו כמשתמט. הוא טוען שאינו אשם בכך שלא שירת. האשמה היא בצה"ל הסססמולני שלא גייס אותו, למרות שהוא רצה מאוד. הדברים נכונים בחלקם. נכון, הוא לא השתמט, אלא צה"ל סירב לגייס אותו. אבל טענתו שאינו אשם בכך מגוחכת. למה הדבר דומה? לאנס היושב בכלא, וכששואלים אותו מדוע הוא בכלא, הוא משיב: "כי השופט שלח אותי לכלא." טכנית זה נכון. אבל למה השופט שלח אותו?
הוא הדין בכהניסט. הוא לא גויס כי היה פרא כהניסט, מנהיג הכהנא יוגנד, איש אלים ומסוכן. הוא לא גויס, כי צה"ל לא העלה על דעתו להפקיר בידיו נשק, שהוא עלול לעשות בו שימוש כמו זה שעשו בו המחבלים במדים גולדשטיין, בן שימול ונתן זאדה. לכן, האשמה בכך שהוא לא גויס היא בו, ואך ורק בו. ומשלא גויס, ניתן היה לצפות ממנו להתנדב לשירות לאומי. אבל הוא השתמט. הרבה יותר כיף להפוך דוכנים של ערבים בשוק ולהתעמת עם כוחות הביטחון. בן גביר לא ראוי לספוד בשם מדינת ישראל בטקס יום הזיכרון, לא כיוון שלא שירת בצה"ל, אלא מאותן סיבות שבעטיין לא גויס לצה"ל. כי הוא כהניסט״.



אייל, אנא ראה את המאמר: "תשובה לרווית הכהניסטית".