פיוטים בק"ש
האם אין פה סתירה?
שו"ת הרמב"ם (מכון ירושלים)- בסימן כו "במה שנהגו החזנין לומר דברי שיר וזולתן מן הפיוטים ממה שהוא שיר חזנות או שבח לבורא או שמחה לחתן או לבעל מילה באמצע הברכות שקודם קרית שמע ושלאחריה בשחרית ובערבית ובלילי מועדים אכן בערב בימי מועדים כבר אין בני אדם מבדילים בין הברכות והפיוט המותר לומר זאת באמצע הברכות או לאחריהן או קודם התחילו הקדיש אחר והוא רחום יאמר מה שיצטרך אליו ואחר כך יתחיל בברכות ויקרא קרית שמע כפי שמוטל עליו האם זה מותר או תהיה אמירתו אסורה לגמרי אם לא תורנו הדרתו איך לעשות בזה... התשובה מהראוי שלא לומר דבר מאותם הפיוטים בתפלה, ואם זה רצון ההמון לאמרם וגברה הסכלות יהא זה קודם ברכות קרית שמע ולא יוסיף שום דבר בגוף הברכות ולא יפסיק בינם ובין קרית שמע",
בסימן כח "ותורינו במה שנהגו באלאסכנדריה בלילי שבתות ובמוצאיהן במעריב לומר ברכות שנתחברו ומצאנום קבועות בסדור ר' סעדיה גאון ז"ל והתיר לאמרן והן אשר כלה מעשיו ביום השביעי וכו' בליל שבת והמבדיל בין קדש לחול במוצאי שבת ושמענו מן הנוסעים והבאים אלינו שרוב תושבי ה"עראק" וה"שאם" וארצות ה"רום" נוהגים בהן ואומרים אותן, וכבר שמענו שבמושבו הגדול ירומם הוא מגנה אותן ומונע מלאמרן בו ולא ידענו הסיבה לזה אם משום שאסור לאמרן כלל ומחמת כן הוא מונע אותן, או שהן מותרות מעיקרן אלא שלא הוטב בעיני הדרתו להניח הברכות הידועות ולכן הוא מורה לומר אותן לבד תבאר לנו זאת באר היטב כמו שהורגלנו מחסדו... התשובה אותן הברכות כולן יש בהן שינוי ממטבע ברכות והן ממיני החזנות המפורסמים בכל הארצות ועיקר זה המנהג שידבק בו הדבק לפי קביעת החזנים לא לפי קביעת תלמידי החכמים כללו של דבר אסור לשנות בברכות מן המטבע שטבעו חכמים ולא להחליפן באחד מאותם הפיוטים אשר חיברום האחרונים ואם יתפלל המתפלל באותן הברכות בליל שבת ומוצאי שבת הרי יצא ידי חובת ברכות כי ענייני הברכות שמורים בהן, וכבר קבענו זאת בתשובות לשאלות כמה פעמים"
בסימן כט "ותורנו הדרתו הקדושה המותר למתפלל להפסיק בין הברכות שקודם קרית שמע או שלאחריה ממה שנתחברו מחדש... ויהיה זה כמו שאלת שלום והשבתו או נאמר בכגון זה דאיתמר איתמר ודלא איתמר לא איתמר... התשובה, להפסיק ביניהן בדבר ממה שנתחבר הוא משגה וטעות גמורה ואין פנים להתירו".
ואילו
בסימן כז "שאלה ותורנו בשינוי הברכות בלילי שבתות ובמוצאיהן ושכרכם כפול, התשובה אמנם שינוי אותן הברכות בשבתות וזולתן הוא טעות בלא ספק והואיל וכבר החזיקו בזה העם והדבר מביא לידי מחלוקת ראוי להניחו לפי שאין בו דופי גדול בדין, וזה השעור של הטעות יש אצל כל צבור מדה כפולה ומכופלת ממנו בעונות במנהגות הנהוגים שהם מחשיבים אותם דין וקשה לבטלם הרפה מהם וילכו אחריהם והואיל והם קיימים ואם אין אתה מתפלל אותם יתפלל אותם זולתך הרי יותר ראוי שתתפלל אתה לפניהם ועכ"פ תתקרב אל הלשון האמתית ותתחיל בזה הנוסח ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה וכלה מעשיו ביום השביעי ויקראהו שבת וכו' אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת ולמען כהונה עמוסים וכו', ואלו שלאחר קרית שמע אין מניעה רבה בהן וליל יום ראשון תתחיל אשר בדברו מעריב ערבים המבדיל בין קדש לחול וכו' אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת ואותנו הבדלת להיות לך לעם קדוש וכו' אמרו זאת כי הוא היותר טוב, ואין מניעה בו וכתב משה",
אין ספק שיש סתירות בתשובות הרמב"ם, כי חלו בהם ידי המגיהים וידי צאצאי המינים, ורבות מהן מזויפות כליל.