אור הרמב"ם

המנהג הנפוץ כיום לתת "זכר למחצית השקל" לא הוזכר בדברי חז"ל, לא במשנה ובתוספתא, לא בש"ס בבלי וירושלמי, לא במדרשים ולא בשאר ספרות חז"ל. אף ברוב ככל דברי הגאונים והראשונים וברוב הפוסקים הקדמונים ובראשם הרי"ף והרמב"ם לא הוזכר מנהג זה.

המנהג הוזכר לראשונה בספרי הראשונים האשכנזים, שהתגוררו במרכז אירופה, גרמניה, והאיזור.

מאוחר יותר במשך הדורות התפשט מנהג זה גם לקהילות הספרדים, בתחילה באופן חלקי, ולאחר מכן הונהג מנהג זה באופן מלא כבקהילות האשכנזים.

מנהג זה נוסף לשורת המנהגים שאין להם ענף ושורש בדברי הקדמונים וכיום מקפידים ומחמירים בו כאילו היה מצוה דאוריתא, עד כדי כך שמובא בספריהם שמעות אלו מכפרות על הנפש, והן כעין סגולה להנצל מכל מיני מרעין בישין ודינים קשים.

השאלה העולה - אדם שנהג לתת מעות אלו במשך עשרות שנים, האם צריך להמשיך ולתת, ואם לא, האם צריך לעשות התרה על מנהגו?