אור הרמב"ם

שלום וברכה,

אשמח לשאול שתי שאלות לפי שיטת הרמב״ם:

1) קידוש בסעודה שלישית:

הרמב״ם כתב לגבי שלוש סעודות: “חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת… וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על שתי ככרות” (הל׳ שבת ל:ט),

וכן: “ויתפלל מנחה ואחר כך יקבע סעודה שלישית על היין…” (שם ל:י).

האם “לקבוע … על היין” פירושו שיש חיוב *קידוש* (על הכוס) גם לפני סעודה שלישית, או שכוונת הרמב״ם רק לשתיית יין כחלק מהסעודה בלי דין קידוש?

ואם יש מקום לקידוש:

האם חייב להיות לפני האכילה/לפני נט״י, או אפשר גם תוך כדי?

(למשל הרמב״ם כתב: “מקדש… ואינו נוטל את ידיו עד שיקדש” (הל׳ שבת כט:ו),

וכן: “קידושא רבה… ושותה ואחר כך יטול ידיו ויסעוד… ואסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש” (שם כט:י).

ומאידך כתב: “מי שהיה אוכל בערב שבת וקדש עליו היום והוא בתוך הסעודה… ומקדש וגומר סעודתו” (שם כט:יב).)

2) על מה מקדשים היום (ובעיקר האם תירוש מספיק):

הרמב״ם כתב: “אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח” (הל׳ שבת כט:יד),

ובכל זאת כתב גם: “וכן יין חדש מגתו מקדשין עליו… וסוחט אדם אשכול של ענבים ומקדש עליו בשעתו” (שם כט:יז).

האם לפי זה אפשר לכתחילה לקדש בזמננו על מיץ ענבים/תירוש (כדי להימנע מאלכוהול), או שצריך דווקא יין מותסס?

בנוסף: האם תירוש/מיץ ענבים מפוסטר או מחומם נידון כ”יין מבושל” לעניין קידוש (כפי שנזכר שם בהקשר היין הראוי לקידוש)?

ואשמח מאוד, אם הרב יוכל, גם להמלצה מעשית על יין מסוים שבזמננו ודאי כשר לקידוש לפי שיטת הרמב״ם.

תודה רבה!