אור הרמב"ם

בכל גיל וגיל, וכפי שפוסק רבנו בהלכות חמץ ומצה (ז, ג-ה):

"לפי דעתו של בן אביו מלמדו [...] לפי דעתו של בן [...] ואפילו היו כולן חכמים גדולים".

כמובן, שאם הבן גדול ויש לו בנים, אף הוא-הבן חייב להודיע לבניו-לנכדים, אך עדיין האב-הסב חייב ללמד את בנו ולהודיע לו כפי כוחו. ודומני שבקריאת ההגדה יוצאים ידי חובה, האבות והבנים. ברם, כמו שאמרת בפוסטים קודמים, מצוה מן המובחר להוסיף ולספר וללמד מהלכות עבודה זרה, מהלכות יסודי התורה, וכיו"ב -- הכל בשמחה ובדרך של סיפור מושכת לב.