"איזו היא רשות הרבים? מדברות ויערים ושדות ודרכים המפולשין להן, ובלבד שיהא רוחב הדרך שש-עשרה אמה ולא תהיה עליו תקרה".
נמצא, שכל הכבישים הרחבים מעל 8 מטר, אשר הם מובילים ל"מדברות ליערים ולשדות", דהיינו למקומות הפתוחים מחוץ לעיר, הינם בגדר רשות הרבים.
לדוגמה, כביש 1 וכביש 2 הם וודאי בגדר רשות הרבים, וכן כביש 4 וכביש 5. לעומת זאת, ציר ז'בוטינסקי לדעתי אינו בגדר רשות הרבים מפני שהוא אינו מוביל למקומות פתוחים אלא מסתיים בפתח-תקווה. והוא הדין לכל כביש שמוביל לשטחים הפתוחים שמחוץ לערים, ויש לא מעט כבישים כאלה ברחבי הארץ.
לדעת יוסף קאפח, בפירושו להלכות שבת (עמ' שמב), משום מה:
"מותר לכתחילה לטלטל בהיקף מחיצה שהיא צורת פתחים אף ביותר מעשר אמות אפילו מאה אמה. גם לדעת רבנו שיש רשות הרבים דאורייתא, והמחמיר לדעתו ותולה בדברי רבנו אינו אלא כובל עצמו בחינם".
דברי הנחרצים של קאפח הטעו אותי, ונראה כי הוא שגה שגיאה חמורה, שהרי רבנו פוסק מפורשות בהלכות שבת (יז, י): "אבל צורת פתח, או לחי וקורה, אינן מועילין בהכשר רשות הרבים".
אלא, כדי להכשיר את רשות הרבים יש להקיף בחומה או בגדר כמו שעידן אמר, ואף צריך שיהיו לחומה או לגדר המאסיבית הזו דלתות שראויות להינעל!
וכך פוסק רבנו בהלכות שבת (יז, י):
"שני כותלים ברשות הרבים, והעם עוברים ביניהם, כיצד מכשיר ביניהם? עושה דלתות מכאן ודלתות מכאן, ואחר-כך יעשה ביניהם רשות היחיד. ואינו צריך לנעול הדלתות, אבל צריך שיהיו ראויות להינעל".
ועתה תובן גם הלכת רבנו בהלכות שבת (יד, א), ויובן מדוע רבנו מוסיף "שדלתותיה ננעלות בלילה":
"ואיזו היא רשות היחיד? [...] וכן מקום שהוא מוקף ארבע מחיצות גבהן עשרה וביניהן ארבעה על ארבעה או יותר על כן, אפילו יש בו כמה מילין, אם הוקף לדירה כגון מדינה המוקפת חומה שדלתותיה ננעלות בלילה".
ושגיאתו של קאפח הינה שגיאה חמורה מאד, כי לא רק שהוא שגה בדאורייתא, אלא שהוא כתב בלשון נחרצת אשר מטעה את הרבים לחשוב שהוא צודק.
בעניין רשות הרבים, רבנו פוסק בהלכות שבת (יד, א):
"איזו היא רשות הרבים? מדברות ויערים ושדות ודרכים המפולשין להן, ובלבד שיהא רוחב הדרך שש-עשרה אמה ולא תהיה עליו תקרה".
נמצא, שכל הכבישים הרחבים מעל 8 מטר, אשר הם מובילים ל"מדברות ליערים ולשדות", דהיינו למקומות הפתוחים מחוץ לעיר, הינם בגדר רשות הרבים.
לדוגמה, כביש 1 וכביש 2 הם וודאי בגדר רשות הרבים, וכן כביש 4 וכביש 5. לעומת זאת, ציר ז'בוטינסקי לדעתי אינו בגדר רשות הרבים מפני שהוא אינו מוביל למקומות פתוחים אלא מסתיים בפתח-תקווה. והוא הדין לכל כביש שמוביל לשטחים הפתוחים שמחוץ לערים, ויש לא מעט כבישים כאלה ברחבי הארץ.
לדעת יוסף קאפח, בפירושו להלכות שבת (עמ' שמב), משום מה:
"מותר לכתחילה לטלטל בהיקף מחיצה שהיא צורת פתחים אף ביותר מעשר אמות אפילו מאה אמה. גם לדעת רבנו שיש רשות הרבים דאורייתא, והמחמיר לדעתו ותולה בדברי רבנו אינו אלא כובל עצמו בחינם".
דברי הנחרצים של קאפח הטעו אותי, ונראה כי הוא שגה שגיאה חמורה, שהרי רבנו פוסק מפורשות בהלכות שבת (יז, י): "אבל צורת פתח, או לחי וקורה, אינן מועילין בהכשר רשות הרבים".
אלא, כדי להכשיר את רשות הרבים יש להקיף בחומה או בגדר כמו שעידן אמר, ואף צריך שיהיו לחומה או לגדר המאסיבית הזו דלתות שראויות להינעל!
וכך פוסק רבנו בהלכות שבת (יז, י):
"שני כותלים ברשות הרבים, והעם עוברים ביניהם, כיצד מכשיר ביניהם? עושה דלתות מכאן ודלתות מכאן, ואחר-כך יעשה ביניהם רשות היחיד. ואינו צריך לנעול הדלתות, אבל צריך שיהיו ראויות להינעל".
ועתה תובן גם הלכת רבנו בהלכות שבת (יד, א), ויובן מדוע רבנו מוסיף "שדלתותיה ננעלות בלילה":
"ואיזו היא רשות היחיד? [...] וכן מקום שהוא מוקף ארבע מחיצות גבהן עשרה וביניהן ארבעה על ארבעה או יותר על כן, אפילו יש בו כמה מילין, אם הוקף לדירה כגון מדינה המוקפת חומה שדלתותיה ננעלות בלילה".
ושגיאתו של קאפח הינה שגיאה חמורה מאד, כי לא רק שהוא שגה בדאורייתא, אלא שהוא כתב בלשון נחרצת אשר מטעה את הרבים לחשוב שהוא צודק.
ידידי אדיר, לדעתי כדאי להקדיש לכך אשכול מיוחד. אפתח בעז"ה.
ידידי ניב, לעניות דעתי זהו פשט דברי רבנו בהלכה (שבת יד, א):
"איזו היא רשות הרבים? מדברות ויערים ושדות ודרכים המפולשין להן, ובלבד שיהא רוחב הדרך שש-עשרה אמה ולא תהיה עליו תקרה".
כלומר, דווקא דרכים שהם מפולשים למדברות ליערים ולשדות.
שלום חברים, אדיר, מדוע רשות הרבים לדעתך היא נדירה בימינו? כמעט כל רחוב \ פארק \ כביש בימינו הוא רה"ר.