אחד ההשקפות המשובשות שהחדירה הקבלה אל היהדות, בדומה לנצרות, בכוחו של "הצדיק" לכפר על עוונות הדור. והם מביאים ראיה מנבואת יחזקאל (פרק ד):
ד "וְאַתָּה שְׁכַב עַל-צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי, וְשַׂמְתָּ אֶת-עֲוֺן בֵּית-יִשְׂרָאֵל עָלָיו: מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו, תִּשָּׂא אֶת-עֲוֺנָם. ה וַאֲנִי, נָתַתִּי לְךָ אֶת-שְׁנֵי עֲוֺנָם, לְמִסְפַּר יָמִים, שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם; וְנָשָׂאתָ, עֲוֺן בֵּית-יִשְׂרָאֵל. ו וְכִלִּיתָ אֶת-אֵלֶּה, וְשָׁכַבְתָּ עַל-צִדְּךָ הימיני (הַיְמָנִי) שֵׁנִית, וְנָשָׂאתָ, אֶת-עֲוֺן בֵּית-יְהוּדָה--אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ.
ודברי הגמרא על כך (סנהדרין לט.): "מנהגו של עולם מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה אם אכזרי הוא הורג את כולן, אם רחמן הוא הורג חציים, אם רחמן מלא רחמים הוא מייסר הגדולים שבהן ביסורין, אף כך הקב"ה מייסר את יחזקאל כדי למרק עוונותיהם של ישראל."
ובגמרא (מסכת סוכה דף מה:) מובא: "אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי, יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אלעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו".
לכאורה, השקפה זו סותרת את יסוד תורתנו, שאין הקב"ה מעניש אדם אם אינו ראוי לכך. אם כן כיצד ניתן ליישב את ה"ראיות" הנ"ל?
מצאתי שתי תמונות אשר משקפות את האמונה הנוצרית שיש"ו מכפר בייסוריו על עוונות מאמיניו. והדבר ברור שמטרת החדרת ההשקפה הרעה הזו היא שכנוע בני האדם לאחוז באמונה הנוצרית, שהרי יש"ו מאפשר לבני האדם לשגות בכל החטאים הזימות והתועבות, ומגן עליהם מפני הייסורים!
והנה התמונות: