נשאלתי כיצד על ליושבי חו"ל לנהוג בעניין אמירת שאילת גשמים?
עיינתי מעט בהלכות, והנה הן לפניכם, בהלכות תפילה פרק ב נאמר כך:
יז) כל ימות הגשמים, אומר בברכה שנייה מוריד הגשם; ובימות החמה, מוריד הטל. מאימתיי אומר מוריד הגשם? מתפילת המוספין של יום טוב האחרון של חג, עד תפילת שחרית של יום טוב הראשון של פסח; ומתפילת המוספין של יום טוב הראשון של פסח, אומר מוריד הטל.
יח) משבעה ימים במרחשוון, שואלין את הגשמים בברכת השנים, כל זמן שמזכיר הגשם. במה דברים אמורים? בארץ ישראל; אבל בשנער ובסוריה ובמצריים ומקומות הסמוכין לאלו והדומין להן, שואלין את הגשמים ביום שישים אחר תקופת תשרי.
יט) מקומות שהן צריכין לגשמים בימות החמה, כגון איי הים הרחוקים--שואלין את הגשמים בעת שהן צריכין להן, בשומע תפילה.
מדברי רבנו עולות אפוא שלוש מסקנות:
1) אמירת מוריד הטל, ומשיב הרוח ומוריד הגשם, אינן משתנות בשום מקום בעולם, שהרי רבנו לא חילק בהן כמו שחילק בעניין אמירת שאילת הגשמים שבהלכות יח-יט, וכמו שאומרים משיב הרוח וכו' אפילו לפני בקשת הגשמים בשבעה במרחשוון.
2) במקומות שצריכים לגשמים כאשר בארץ ישראל הן ימות החמה, מתפללין על הגשם בשומע תפילה, כמו שנאמר במפורש בהלכה יט. כלומר, שואלין טללי רצון בברכת הטל במקומה, ומוסיפין בברכת שומע תפילה שאילת גשמים.
3) במקומות שאין צריכים לגשמים כאשר בארץ ישראל הן ימות הגשמים, אין שואלים את הגשמים בברכת השנים, כמו בסוריה ובבבל שנזכרו בהלכה יח.