נשאלתי כך:
שלום עליכם אדיר,
במאמרך בעניין כתיבת חידושי הלכה הבאת ראיות לכך שאף בימינו, אם אין הכרח לכתוב משהו מתושב"ע אז אסור לכתוב. ומה שעשו רבי והרמב"ם ורב אשי זה כי היה הכרח.
האם על-פי-זה פנחס קהתי, שכתב פירוש למשניות בשפה שגורמת לכל אדם להבין את המשנה, האם ניתן להגדיר את פירושו בתור נכס לעמֵּנו? או שכתיבת פירושו הייתה אסורה? אני יכול להעיד על עצמי שדברי המשנה היו הרבה יותר ברורים בזכות ביאורו.
תודה רבה.
להלן תשובתי:
שלום וברכה,
היה צורך באומה לפרש את המשנה ולכן רבנו פירש אותה. לגבי קהתי, פירושו במקרים רבים מסית מדרך האמת הואיל והוא נשען על פרשנים רדודים ולעתים אף עילגים שלא ידעו את ה' בלשון המעטה (בין השאר הוא נשען על רש"י). ולא לחינם היהדות החרדית אימצה אותו אל חיקה באהבה כי אין בו טיפת מחשבה והגות, והוא נכשל ונחבל בכל דרכי המינים.
ויתרה מזאת, לאחר שרבנו חיבר את "משנה תורה" אין שום צורך ללמוד משניות, למעט כדי להכיר לילדים לנערים ולבחורים את מבנה המשנה וכלליה, שמא הם יזכו ללכת בדרכי מישרים ויהיו חכמים ונבונים ויזדקקו ללמוד משניות מסוימות, במסגרת לימודם ומחקריהם בעתיד.
אולם, לרובם המכריע של אנשי האמת העמלים במלאכתם אין צורך ללמוד משנה כלל ועיקר. ראה מאמרי בעניין זה: "האם לדעת הרמב"ם צריך ללמוד גמרא?", ומשנה בכלל הגמרא.
אגב, אנכי הצעיר, אף שהנני נזקק לעתים קרובות לעיין במשנה, איני מעיין כלל בקהתי, אלא אך ורק בפירוש רבנו, ובמהלך השנים גיליתי שאין בקהתי שום צורך אמיתי. בכל רשימותיי שבאתר אין שום ציטוט מקהתי, ותודה לאל מאז שהעמקתי בדרך האמת אפילו פעם אחת לא עיינתי בו, ולא חסר לי מאומה. להיפך, הוא היה מטמטם אותי בשיטות והזיות שונות ומחדיר פרשנויות שגויות או מבולבלות, והדבר היה מעכב משמעותית את התקדמותי בדרך האמת.
כל טוב ובשורות טובות.