כך נאמר בויקיפדיה בעניין זה: קברו הנוכחי במירון נוסד ככל הנראה רק במחצית השנייה של המאה ה-12. יעקב בן נתנאל הכהן, שכתב יומן מסע בארץ ישראל לפני 1187 (כ-1000 שנה אחרי פטירת רשב"י), מתאר לראשונה את הקבר במירון: "במירון ר' שמעון בן יוחאי עם בנו, שני ציונים בבית המדרש שלו, כי עדיין הוא קיים". מעט קודם לכן, עולי רגל בולטים כ-בנימין מטודלה (1168-1170 בקירוב) ורבי פתחיה מרגנשבורג (1180 לערך) המתייחסים למירון ומציינים שם את מערת הלל ושמאי (הנמצאת בקרבת מתחם קבר הרשב"י) ושאר קברים, אינם מציינים כלל את קבר רשב"י או בנו. עד כאן מויקיפדיה.
בקיצור, מדובר במסורת של מינים ועובדי אלילים אילמים.
כך נאמר בויקיפדיה בעניין זה: קברו הנוכחי במירון נוסד ככל הנראה רק במחצית השנייה של המאה ה-12. יעקב בן נתנאל הכהן, שכתב יומן מסע בארץ ישראל לפני 1187 (כ-1000 שנה אחרי פטירת רשב"י), מתאר לראשונה את הקבר במירון: "במירון ר' שמעון בן יוחאי עם בנו, שני ציונים בבית המדרש שלו, כי עדיין הוא קיים". מעט קודם לכן, עולי רגל בולטים כ-בנימין מטודלה (1168-1170 בקירוב) ורבי פתחיה מרגנשבורג (1180 לערך) המתייחסים למירון ומציינים שם את מערת הלל ושמאי (הנמצאת בקרבת מתחם קבר הרשב"י) ושאר קברים, אינם מציינים כלל את קבר רשב"י או בנו. עד כאן מויקיפדיה.
בקיצור, מדובר במסורת של מינים ועובדי אלילים אילמים.