מדוע הרמב"ם לא כתב את המורה נבוכים בעברית?

עלה בדעתי שאולי הרמב"ם כבר חשד או כבר ידע שבניגוד ליהודים מזרחיים - שלעולם לא היו חולמים לשנות בכוונה טקסט קדוש - בניגוד לזה (האליטות של) יהודי אירופה לא יהססו לעוות בכוונה טקסט קדוש שלא אהבו. ולכן הרמב"ם כתב בכוונה את המורה בערבית ולא בעברית, שכן הוא ידע שכך, כאשר התוכן - שאליו יכלו לגשת רק באמצעות תרגום - לא מצא חן בעיניהם, לא יוכלו האירופיים - שמטבעם הגיאוגרפי לא ידעו ערבית - לעוות את הגרסה הערבית המקורית של הטקסט הקדוש הזה שעוסק באמיתות הגבוהות והקדושות ביותר.

אני תוהה אם הסיבה המוצעת הזו היא בת קיימא, ואם יש הוכחות לאשש ולבסס אותה.

אין ספק שהשערותיך נאות ויאות, ברם, יש לזכור גם שרבנו התחרט וביכה על כך שכתב את ספריו בערבית, וזה לשונו של קאפח בראש הקדמתו למורה:

"[...] למלא את רצונו חפצו וכמהו של רבנו הגדול הרמב"ם, אשר איווה כל שארית ימיו להריק מכלי אל כלי את ספריו הערביים, ולהלבישם מחלצות השפה העברית החביבה עליו, כמו שכתב בתשובה לחכמי צור ביחס לספר המצוות: 'וניחמתי מאד על שחיברתיו בלשון ערבי מפני שהכל צריכים לקרותו ואני מצפה עתה להעתיק אותו ללשון הקודש בעזרת שדי'. כל שכן וקל וחומר הספר הקדוש הזה שבו אצורה וגנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל'סור מרע', ויזכה הזוכה להגיע ל'ועשה טוב', שבוודאי הייתה משאת נפשו של רבנו לתרגמו ללשון הקודש כדי להיטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם". וכו'.

ובעניין התכתבותו של רבנו עם המתרגם ר' שמואל אבן תיבון, אפשר לעיין במאמרי: "תיאור כתבי-היד ותרגומי המורה".