1) היסטורית ההלכה מתייחסת לאנשים חרשים כאל דרגה נמוכה יותר של בן אנוש. במאות האחרונות אנו רואים ששפת הסימנים שיפרה את חייהם של אינספור אנשים חירשים בצורה חיובית להפליא. וכתוצאה משפת הסימנים אנו רואים כיצד כל כך הרבה חירשים יכולים להשיג הישגים משמעותיים וכיצד הם יכולים למצוא שמחה משמעותית בחייהם - שלפני שפת הסימנים היה בלתי אפשרי עבורם, אלא הם היו מוגבלים לחיים חסר בכבוד בסיסי ומלא עצב וסבל.
2) זה מעלה את השאלה החשובה: מדוע חז"ל או המנהיגים הגדולים הקודמים של היהודים לא המציאו שפת סימנים? מדוע הגויים הם אלה שחידשו את ההמצאה החמלה הגדולה הזו? חז"ל מלמדים אותנו שגמילות חסדים היא תכונה מגדירה של היהודים. אז מדוע המנהיגים היהודיים הגדולים של פעם לא המציאו שפת סימנים?
לפי ויקיפדיה, רוב שפות הסימנים נוצרו רק במאתיים השנים האחרונות.
ונראה שעם התפתחות המדע התפתחה גם שפת הסימנים.
כמו כן, הדבר תלוי במספר החרשים. כאשר אוכלוסיית העולם גדלה ועמה גדל גם מספר החרשים, נוצר צורך גדול ליצירת שפה, וגם נוצרו התנאים המדעיים והפיסיים המתאימים ליצירת שפה. לדוגמה, בניית בתי ספר אשר מיועדים לחרשים, אשר היו מגיעים אליהם תלמידים מכל העולם, דבר שלא היה אפשרי בימי חז"ל.
סיבה אפשרית נוספת, מעטים הם אשר רכשו השכלה בתקופת חז"ל, ולכן לא היה צורך בבתי ספר לחרשים, כי ממילא בודדים היו משכילים ויודעי ספר.
בכל המשנה (תקופה של כמאתיים שנה) מוזכרים רק כתשעים חכמים בלבד!
חוץ מדברי האמת של איתמר, יותר נראה שלא היה "ממציא" לשפת הסימנים אלא אני משער שכל משפחה הייתה מנסה לתקשר עם בן משפחתה החירש בכל מיני דרכים כמו סימנים קבועים למשל. נראה לי שקראתי פעם ששפת הסימנים המפותחת הראשונה נוסדה בבית יתומים של חרשים, והדבר מסתבר משום שהם היו צריכים להמציא לעצמם דרך תקשורת קבועה ואחידה למען הנוחות, זה תהליך אבולוציוני.
אין חיוב שצרכי העולם יוטלו על היהודים. והנך ודאי יודע שרבים הם חסידי אומות העולם אשר חלקם לעולם הבא; חלקם חכמים גדולים, חוקרים ובקיאים בנושאים שונים שאף הקימום כגון זה שדיברת עליו.